ביקורת ספרותית על חוש השלג של העלמה סמילה מאת פטר הוג
ספר טוב

---

בלילה קר בדנמרק ילד מחליק מגג מושלג ונהרג. בהעדר ממצאים או עקבות אחרות על הגג, המשטרה ממהרת לקבוע כי מדובר בתאונה. אלא שהילד הזה הוא במקור מגרינלנד, וילדים מגרינלד לא מחליקים בקלות בשלג, מה גם שיש לו פחד גבהים, ומדוע שיעלה וילך לבדו על קצה הגג?
סמילה יספרסן, אישה רווקה לא צעירה, בת 37, גם היא ילידת גרינלנד, היא השכנה ממול. היא הכירה את הילד היטב, והיא חשה בוודאות כי לא מדובר בתאונה. היא גם מכירה שלג היטב, וחוש השלג שלה אומר לה שהילד לא הלך לתומו והחליק, אלא רץ. מישהו רדף אחריו. אלא שכאשר היא מגישה תלונה במשטרה כנגד סגירת התיק, היא לא מודעת לתיבת הפנדורה האפלה שנפתחת.

עד כאן נשמע כמו פתיחה לא רעה לספר מתח, שכמוהו רבים, שאני לא מרבה לקרוא. למה? בעיקר חוסר זמן, הרגשת דז'ה וו, קראת אחד קראת את רובם וכו'. אבל הספר הזה הוא לא רק ספר מתח, אני בטוח שיש טובים ממנו. כאן מדובר בעיקר בדמות בלתי נשכחת. דמות שקשה לא להתאהב בה. מדובר גם בכתיבה מושחזת, צינית, וייחודית, שקשורה בעיקר לדמות, אבל לא רק.
סמילה היא אינואיטית, או מה שאנחנו קראנו לו בצעירותנו אסקימואית (אם לא ידעתם, אז היום זה לא תקין פוליטית), כלומר היא גדלה בגרינלנד, באחד המקומות הצפוניים ביותר המיושבים, לאמא אינואיטית, ציידת, ולאבא רופא דני עשיר (תצטרכו לקרוא כדי להבין איך התרקם הקשר בין השניים). היא אישה עשויה ללא חת, אמיצה, חכמה מאוד, משכילה, מבינה במדע ובמתמטיקה, שקולה וקרת מזג, אך יחד עם זאת חייה מתנהלים מבחירה בשולי החברה, בצידם הפחות זוהר של החיים. היא עצמה גרה בזמן התרחשות הסיפור לבדה בדיור ממשלתי מסובסד בקופנהגן המיועד לרבדים הנמוכים של החברה. עם התקדמות האירועים חובקי העולם הצפוני הקפוא, קשה שלא להתחבר לדמות האקצנטרית הזו, שהרגש שלה נמצא עמוק פנימה, אבל לא תראו את זה עליה, היא קרירה, נועזת וקוצנית.

בספר הזה סמילה תמצא אהבה ואולי גם תאבד אותה, תצא למסעות אקרטיים חשוכים, ותעקוב אחרי דמויות בלילות מושלגים, אבל לא מדובר באיזה ג'ק ריצר האישה. זה ספר שלא מתנהל בקצב מהיר, יש בו מידה מסוימת של איטיות, של בניה מדודה של הדמויות, ועולמן הפנימי. יש בספר גם לא מעט התייחסות ליחס המתנשא של האירופאים בכלל, והדנמרקים בפרט, לאינואטים, ולפער התרבותי ביניהם, שזה משהו שאפשר להתחבר אליו בכל חברה. לקראת הסוף אמנם הלכתי קצת לאיבוד עם כמה דמויות חדשות, אבל זה לא פגם בכיף של הספר ובחיבור לדמות ולסיפור.

העיתון של שוקן אולי יהיר, מעצבן ולא ממש מחובר למציאות, אבל הוצאת הספרים שלהם לא מפשלת בדרך כלל.

» ביקורות נוספות של יוֹסֵף
» ביקורות נוספות על חוש השלג של העלמה סמילה