ביקורת ספרותית על שיעורים בכימיה מאת בוני גרמוס
ספר בסדר

---

אחרי תקופת היובש של חודשי אוקטובר-נובמבר, זה היה הספר שהצליח להחזיר אותי מעט לקריאה. חיפשתי משהו קליל, משהו לא מחייב ולא מאתגר. אישה טובה המליצה לי עליו, וכך נסדק מחסום הקריאה. לא נפרץ, אבל נסדק. סיימתי אותו לפני זמן רב, אבל לכתוב עליו, לא היה לי מספיק כוח, זמן או חשק.

עכשיו יש לי קצת זמן פנוי, אז רק אומר שאת הספר אפשר לחלק לסקור משתי זוויות, הדְמוּת המרכזית, וסיפור המסגרת. הדמות, אליזבת זוט, היא אישה חיננית, מיוחדת, חכמה וסרקסטית, ובעיקר מתנהלת כאילו אינה מודעת לסביבה, ובהחלט יש בה משהו שובה לב. מדובר באישה חזקה בשנות השישים של המאה הקודמת, כימאית צעירה ומבריקה שלא מקבלת את ההכרה הראויה לה מפאת היותה אישה, או לפחות כך זה מוצג בספר. בניית הדמות והחיבור אליה הוא החלק היותר טוב בספר.
סיפור המסגרת הרבה פחות אמין, די בכך שנאמר שבמהלך העלילה היא נאלצת לעזוב את עבודתה במעבדת הכימיה ונעשית דמות טלוויזיונית מפורסמת, כמגישת תכנית בישול יוצאת דופן. יש להודות שהמהלך אולי מופרך אך כתוב בצורה לא רעה ואפילו משכנעת, בניגוד למסרים הפמיניסטיים הפלקטיים הגודשים את הספר ומבצבצים כמעט בכל עמוד. וכאילו לא די בכך, הם גם מוסברים היטב לקורא, שמא הוא לא שם לב אליהם. לא ארחיב יותר רק אומר שבכל זאת זה ספר חמוד וקליל, מנותק לגמרי מהמצב, ובזה הוא עושה את עבודתו היטב.
(גילוי נאות. עד היום לא היה לי מושג שמשודרת כעת סדרה המבוססת על הספר. אם היה לי זמן מיותר אולי הייתי מציץ...).

» ביקורות נוספות של יוֹסֵף
» ביקורות נוספות על שיעורים בכימיה