ביקורת ספרותית על שיעורים בכימיה מאת בוני גרמוס
ספר בסדר

---

"והנה, הדברים האלה מציגים בפני המדענים מצב מעניין ביותר, אם כי מביך במקצת, משום שהדרך שבה מגיע אלינו המידע הזה מנוגדת לחלוטין, על פניה, למשמעותו של מידע זה"
(דאגלאס אדאמס, שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש, בתרגום עמנואל לוטם, עמוד 85)
====

שאלה מעניינת יכולה להיות האם גיבור ספר כלשהו היה אוהב את הספר שנכתב עליו, או את הסוגה, או בכלל היה טורח לקרוא משהו. טוב, אולי זו לא שאלה מעניינת בכלל, ודי ברור שרוב הגיבורים של רוב הספרים לא היו אוהבים את הספרים שנכתבו עליהם. בכל מקרה זאת הפעם הראשונה שהשאלה עלתה לי בראש כי במקרה של "שיעורים בכימיה" מאוד ברור שהגיבורה, אליזבת זוט, היתה מתעבת את הספר שנכתב עליה ואת הסוגה הקלילה והרומנטית שהוא משתייך אליה. אליזבת היא אישה רצינית, מדענית, אוהבת כימיה, נוסחאות, הסברים מוצקים ורציניים על הדרך שבו העולם עובד והחומרים שבו מתחברים זה לזה. היא מתעבת שטחיות, מגזיני נשים על עצות בשקל, קומדיות רומנטיות, או בכלל טלויזיה. היא אוהבת מידע ועובדות, ואני מניחה שבכלל סיפורת, גם לא כזאת קלילה ו"נשית" היתה עוברת לה מעל הראש.

אלא שהעידן שבו אליזבת זוט חיה עובד נגדה. אלה שנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. היא לא יכולה לסיים את התואר שלה בכימיה או לקבל עבודה רצינית כמדענית, כי רוב הגברים שהיא פוגשת הם גם עצלנים, וגם מזלזלים בעבודה שלה ומכשילים אותה על כל צעד ושעל, שלא לומר גונבים את עבודתה. בצר לה, ובהיותה גם אם לא נשואה שצריכה לפרנס את היחידה הקטנה והלא מקובלת בחברה שלה, היא מוכרת את נשמתה לשטן השואו-ביזנס, ומגישה רצועת בישול בתוכניות אחר הצהרים. מה שכן, אליזבת עושה כאן הפוך על הפוך, ומשנה את הכיוון של התוכנית - מתוכנית הבישול לעקרת הבית הנמצאת בבית וצריכה גם היום, כמו אתמול ושלשום וכמו מחר ומחרתיים, להכין אוכל להזין את המשפחה שלה - אליזבת עושה מהתוכנית שיעורים בכימיה ומייצרת משמעות ואפילו קריאה פמיניסטית עבור קהל הצופות.

עד כאן זה פחות או יותר הפרק הראשון בספר, אותו קראתי עוד בחנות הספרים, וזאת על מנת להבין מה מנצח - העטיפה היפה והשם המסקרן, או הסופרלטיבים הנאלחים של המגזינים על העטיפה הזאת. באתר סימניה לא היו סקירות או ביקורות על הספר שיכולתי לשאוב עליהן מידע, אולי הספר חדיש מדי. אז הפרק הראשון היה כתוב היטב, משעשע ומבדר במידה והיה נראה מצדיק את רכישת הספר במחיר הקטלוגי המלא. כך שעד עכשיו לא כתבתי שום דבר שהוא ממש ספוילר, מה שאני לא מבטיחה שלא יקרה בשורות הבאות. מי שרוצה לשמור את מתח הקריאה מוזמן לעצור כאן ולא להמשיך הלאה, למרות שיש לי עוד מה לומר.

הגעתי הביתה, חיכיתי לשבת, והתחלתי בפרק השני. מההווה המשעשע שבו אליזבת זוט מקבלת הצעת עבודה בטלוויזיה, בוני גרמוס זורקת את הגיבורה שלה עשר שנים אחורה, לזמן שבו הכל התחיל. היא תופרת לאליזבט רקע דרמטי עם הזנחה הורית א-לה "משכילה" עם אב מטיף נוצרי פונדנמנטליסטי ואמא מרפאת ברפואה אלטרנטיבית ומעלימת מיסים. בניגוד לטארה ווסטאובר, גיבורת "משכילה", הרקע הזה לא ממש משפיע על אליזבט, חוץ אולי במקטע של הניתוק הרגשי. היא מפתחת תשוקה וידיעה של מדעים, בעיקר כימיה. אבל היא לא מאוד מצליחה, בגלל השוביניזם המובנה שגורם לרוב הגברים לפנות נגדה. חוץ מאחד, שבו היא מתאהבת אהבת אמת, כל השאר חוסמים את ההתקדמות שלה, גונבים לה את העבודות, וחלקם אף מטרידים אותה מינית. במהלך חיים טראגי למדי שלוקח חצי ספר אליזבט מוצאת את עצמה לבד, בלי עבודה רצינית, עם תינוקת שלא רצתה בה ומגיעה כמעט עד פת לחם. אני מדלגת כאן על פרטים, אותם אפשר לקרוא בספר, ומגיעה לטלוויזיה.

בעולם הטלוויזיה מציעים לאליזבת את התפקיד הקטן של האישה הקטנה בפינת בישול. וראה זה פלא, אותה אישה שלא הצליחה להילחם במנגנון האוניברסיטאי המלא פרופסורים לבנים ועצלנים, מצמיחה עמוד שדרה חזק ואסרטיבי מול מנגנון טלוויזיוני המלא מפיקים ומפרסמים דורסניים. מעל ומעבר לחוסר האמינות המובנה בז'אנר, המהלך הזה לא אמין. יחד עם שכנה נאמנה, כלב נאמן לא פחות, הבת שלה בעצמה ועוד כמה אנשים טובים היא יוצרת מהפכה של ממש, ופינת הבישול הקטנה הופכת להיות לא רק שיעורי כימיה אלא גם מוקד להעצמה נשית. אבל זה לא מספיק, כי בוני גרמוס רוצה להחזיר את הכוכבת שלה לאקדמיה, לתפקיד משמעותי ולמחקר המקורי שלה. וכאן, האמת, כאן מצוי הכשל הגדול. המהלך המוביל הכל חזרה למקומו בעזרת אפוטרופוס עשיר מופלא שמתגלה במפתיע סטייל אבא ארך רגליים וירושה אבוט - ובכן, הוא מנוגד על פניו למשמעות שהספר הזה מנסה להוביל. וזה מה שאליזבת זוט היתה דוחה בשתי ידיים.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על שיעורים בכימיה