ביקורת ספרותית על סיום מסודר מאת ג'ואנה קאנון
ספר מעולה

---

אם הייתם מכירים את לינדה הייתם מבינים שהיא חייבת, פשוט חייבת סיום מסודר. כזו היא. כמו שהיא אוהבת שהמגבת תהיה מקופלת בצורה מסוימת, וכן, גם נייר הטואלט, וההקפדה שלה על שטיפת ידיים כל הזמן, והמחשבות שלה כשהיא נוסעת בתחבורה הציבורית - על כמה זוגות ידיים אחזו במשענת הכיסא לפניה, ומי יודע כמה חיידקים מתרוצצים שם עכשיו. ולא תמיד היא יודעת איך להתנהג בסיטואציות מסוימות, והדבר שהיא יודעת לעשות הכי טוב זה להגיד את הדבר הלא נכון. אמא שלה כל הזמן אומרת לה שהיא מדברת יותר מדי.

"זה כמו שאנשים מספרים לי משהו מצחיק ואני לא מבינה, והם תמיד מנידים את הראש ומסיטים את המבט ואומרים, "אולי חייבים להיות שם כדי להבין, לינדה." (עמ' 182)

אבל מהר מאוד הבנתי שלא לקח לי יותר מדי עמודים כדי להתאהב בלינדה. כי אי אפשר שלא. כי עם כל הנאמר לעיל, יש לה אינטואיציות בריאות, ובסופו של דבר את הדברים החשובים היא כן מצליחה לראות, ובעיקר לתהות על קנקנם של אנשים.

אבל למה למהר ולהתחיל מהסיום? כך או כך מגיעים אליו, ולטעמי יותר מדי מהר.

אז לינדה חיה עם בעלה טרי במתחם דירות, חיים רגילים שלא לומר משמימים. היא עובדת בחנות צדקה של דברים יד שנייה- סטייל ביגודית ויצו שלנו. כשבעלה טרי בעבודה היא אוהבת לדפדף במגזין היוקרתי בעל דפי הכרומו המבריקים שמגיע באופן קבוע עבור הדיירת הקודמת שגרה שם, ולדמיין לעצמה חיים אחרים לגמרי, כמו הדוגמניות במגזין.

כל השגרה הזו מתערערת ומכניסה את השכונה השקטה לסחרור, כשבזו אחר זו נרצחות בחורות צעירות, וכולן באותה הצורה. אבל שלא תטעו, כמוני למשל, לחשוב שזהו ספר מתח. הוא לא. הוא הרבה הרבה יותר מזה, וכרגיל אצל ג'ואנה קאנון- מופלא. מבחינת בניית הסיפור וההובלה של קאנון את הקורא.
כשקראתי את ספרה הקודם (שלושה דברים שצריך לדעת על אלזי ) והגעתי לסוף הספר, הבנתי שכל מה שקראתי, וכל מה שחשבתי שהבנתי - בעצם לא הבנתי כלום. וחזרתי אחורה לקרוא שוב פסקאות שונות, כדי לחדד לי דברים.

גם בספר הזה קאנון חוזרת על צורת הכתיבה הזו. ובספר הזה ההפתעה היתה אפילו גדולה יותר. כזו היא קאנון. היא אוהבת לתעתע בקוראים שלה, אבל בקטע הכי טוב. לא בצורה כזו שאתה מרגיש אידיוט מושלם. היא כאילו מנהלת עם הקוראים איזה דיאלוג סמוי, וזה סוד הקסם הגדול של הסופרת הנהדרת הזו. כמו צוללן הצולל אל המעמקים, כך קאנון צוללת אל מעמקי התודעה של גיבוריה, ורוקחת שם את סיפוריה. זה הרגיש לי שהיא יושבת בתוך מוחן של הדמויות.


בעלת ההוצאה המוציאה את ספריה של קאנון בארץ אמרה פעם שהשאיפה שלה היא להוציא לאור כל ספר שקאנון תכתוב. ואין שמחה ממני על המילים האלו. כי כל ספר של קאנון הוא עונג צרוף, ובמיוחד בקריאה של אחרי הקריאה, החזרה אחורנית, לראות איך הדברים מתחברים אחד לשני.

מומלץ בחום.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על סיום מסודר