ביקורת ספרותית על בריכה עירונית מאת אדוה בולה
ספר טוב

---

שש נובלות טובות מאוד. שלוש מהן כתובות בגוף ראשון, על ידי מספרת שכנראה חולקת די הרבה עם הסופרת עצמה- עוסקות באישה, שחקנית, חיה בתל אביב.
הראשונה מתארת אישה שמגלה שבגופה מקננת מחלה נדירה שמעוותת לאט את גופה, ותהליך גילוי המחלה וההתמודדות משולב עם מחשבות על משמעות המראה החיצוני, על ההתמודדות עם גילוי שמשליך על אירועי עבר.
הנובלה השניה מספרת על בחורה צעירה שמנהלת רומן עם מגיש חדשות מוכר ונשוי עד שהוא עוזב את אשתו, למענה.
הנובלה השלישית עוסקת בתחושת הבדידות של אישה נשואה שמחכה ללידת בתה.
הנובלה הרביעית עוסקת בשחקנית עבר זקנה שנשואה לשחקן מצליח מאוד, שבנם המשותף עומד לביים ערב מחווה לאביו. האישה, גיבורת הנובלה, מתחבטת לאורך היצירה עם יחסה לבעלה ולבנה, לבחירות שעשתה במקצוע ובחיים בכלל.
הנובלה החמישית עוסקת שוב בדמות הסופרת כאשר היא ובעלה מחפשים דירה מחוץ לתל אביב, ובד בבד עוסקת בתיאור חיי הנישואים שלהם, והדרמות הנלוות בכך.
הנובלה האחרונה עוסקת במציל בבריכה העירונית שחיי הנישואים שלו על סף פירוק והוא מתאהב ברוחצת מסתורית שבאה לבריכה בשעות הלילה.

הסיפורים כולם טובים מאוד, אלו שכתובים בגוף ראשון בעיקר. הכתיבה מדויקת, חדה, נוגעת, מצחיקה ומרגשת. החלוקה לנובלות עוזרת לקורא- מי שיאהב את הנובלה הראשונה, את הסגנון, את העיסוק בתכנים, יאהב את כל הספר (להערכתי). אני ממליץ בחום לקרוא.

» ביקורות נוספות של Cantona
» ביקורות נוספות על בריכה עירונית