אני אוהבת לשחות, אני אוהבת סיפורים קצרים ואני אוהבת כתיבה נשית. הספר "בריכה עירונית" עונה על שלושת האהבות האלו ובהחלט אינו מאכזב. אדוה בולה בוחרת לתאר בריכה עירונית תל אביבית ומינוייה הקבועים, הבריכה היא החוט המקשר בין הדמויות בששת הנובלות המרכיבות את הספר. הדמויות חלקן חוזרות וחלקן נרמזות בסיפורים אחרים, לעיתים הן מופיעות בשמן ולעיתים הן נטולות שם אך הדבר אינו מפריע ואינו גורע.
האיכות והעוצמה שבספר היא ביכולת ההצצה החדה והאמיצה לאפיזודה אנושית, אולי לא חשובה במיוחד, אולי בנאלית למדי, מחלה התוקפת באמצע החיים, אהבה נכזבת, בגידה וכד, אבל זהו הקיום האנושי, והוא חי, אמין, בועט ושוחה בכתיבה המעולה של בולה. החל מעיצוב העטיפה הפשוט לכאורה אך המורכב למעשה, וכלה בבחירת הדמויות והסיטואציות הספר מושחז, אמיץ ואינו מתפשר. כתיבה נשית במיטבה. כתיבה במיטבה. אני בהחלט ממליצה לטבול בבריכה הזאת מעשה ידיה של בולה.

אז סיימתי את כל ספריה של בולה. זה הספר האחרון כמדומני כמו הספר הקודם שלה ''הדברים שאני יודעת על ר''' יש פה סדרה של נובלות. סיפורים קצרים ההבדל שכולם מתקשרים למקום אחד לבריכה העירונית. יש שם כמה סיפורים המתקשרים זה לזה. אחת היא חולה סופנית שמתרחצת בבריכה, אחת מנהלת רומן עם בעלה של מישהי בבריכה מתאבדת, אחת היא אימא צעירה, ואחת היא שחקנית בפנסיה שמבקשים ממנה ערב מחווה בהבימה, והאחרון הוא מציל שמתאהב באחת השוחות. התרשמתי מאוד מהרעיון שהכול סביב מקום אחד בבריכה העירונית. היו כמה סיפורים שחזרו על עצמם לצערי מצאתי את עצמי לא כל-כך מבינה את הסוף של הסיפורים, היו רגעים שחשבתי שהדמויות הן כמעט אותו דבר, היה קול של האישה בגוף ראשון שהיה חזק מאוד ברוב הסיפורים, הרגשתי שזה מעט חוזר על עצמו. אחד מהסיפורים שאהבתי זה הסיפור על ערב מחווה שהיה אחד מהסיפורים הטובים בספר, והוא ראוי לפרסום. הרעיון כביר, אבל לפעמים חזרה הקול חוזר על עצמו שזה הוריד מהניקוד.

שש נובלות טובות מאוד. שלוש מהן כתובות בגוף ראשון, על ידי מספרת שכנראה חולקת די הרבה עם הסופרת עצמה- עוסקות באישה, שחקנית, חיה בתל אביב.
הראשונה מתארת אישה שמגלה שבגופה מקננת מחלה נדירה שמעוותת לאט את גופה, ותהליך גילוי המחלה וההתמודדות משולב עם מחשבות על משמעות המראה החיצוני, על ההתמודדות עם גילוי שמשליך על אירועי עבר.
הנובלה השניה מספרת על בחורה צעירה שמנהלת רומן עם מגיש חדשות מוכר ונשוי עד שהוא עוזב את אשתו, למענה.
הנובלה השלישית עוסקת בתחושת הבדידות של אישה נשואה שמחכה ללידת בתה.
הנובלה הרביעית עוסקת בשחקנית עבר זקנה שנשואה לשחקן מצליח מאוד, שבנם המשותף עומד לביים ערב מחווה לאביו. האישה, גיבורת הנובלה, מתחבטת לאורך היצירה עם יחסה לבעלה ולבנה, לבחירות שעשתה במקצוע ובחיים בכלל.
הנובלה החמישית עוסקת שוב בדמות הסופרת כאשר היא ובעלה מחפשים דירה מחוץ לתל אביב, ובד בבד עוסקת בתיאור חיי הנישואים שלהם, והדרמות הנלוות בכך.
הנובלה האחרונה עוסקת במציל בבריכה העירונית שחיי הנישואים שלו על סף פירוק והוא מתאהב ברוחצת מסתורית שבאה לבריכה בשעות הלילה.

הסיפורים כולם טובים מאוד, אלו שכתובים בגוף ראשון בעיקר. הכתיבה מדויקת, חדה, נוגעת, מצחיקה ומרגשת. החלוקה לנובלות עוזרת לקורא- מי שיאהב את הנובלה הראשונה, את הסגנון, את העיסוק בתכנים, יאהב את כל הספר (להערכתי). אני ממליץ בחום לקרוא.

הספר מורכב משש נובלות (ובבקשה קראו אותן לפי הסדר) כשהבריכה העירונית היא המכנה המשותף לכל הסיפורים. אבל היא לא משתלטת והיא לא גונבת את הפוקוס. היא נוכחת, היא ברקע. בחלק מהסיפורים לגיבורים יש שמות, וישנם סיפורים שהשמות נעדרים. ויש בזה משהו טריקי. כי מצד אחד חוסר השמות שלהם ממצב אותם מראש בעמדת ריחוק, כזו שמונעת אינטימיות-
אבל!
מצד שני הסופרת חושפת אותם במלוא מערומיהן אל מול עיניו של הקורא. ולא רק ההתערטלות הפיזית במלתחות הבריכה. אלא יותר ההתערטלות הרגשית, ופתח ההצצה שהיא נותנת לקורא אל תוך ליבם, מחשבותיהם, ורגשותיהם. מגישה אותם על שלל חולשותיהם, תיסכוליהם, אכזבותיהם. מכניסה את הקורא אל תוך חיי הזוגיות שגם אם נראים כמו זר ורדים- ניתן להרגיש היטב את הקוצים.

ובכלל, הזיגזוג הזה מהחוץ פנימה נשמר לכל אורכו של הספר, וקיים בכל הסיפורים. וזה כתוב נהדר.

על אף שהספר בנוי משש נובלות, זה הרגיש לי כמו קריאה של סיפור אחד רצוף. גם בגלל הבריכה העירונית שכל הדמויות שוחות שם, וגם בגלל העובדה שהסופרת מניידת את הדמויות שלה והן נודדות מסיפור אל סיפור, וזה נקרא טבעי ולא מאולץ, וההיכרות המוקדמת הזו יוצרת איזו סוג של קירבה.

הספר הזה היה לי כמו טבילה מרעננת בבריכה עם מים קרירים בצבע טורקיז. בדיוק מה שאתה מייחל לו בחום הלוהט וחסר הרחמים של אוגוסט. כיף לצלול לתוך הסיפורים של אדוה בולה, אבל שלא תטעו לרגע! אלו לא המים שיעטפו את גופכם בליטוף עדין. לא. אלו המים הניתזים לך ישר בפרצוף במטח אחד שמצליף בך וממשיך להדהד בתוכך.

ומילה לגבי הכריכה: נהדרת! כזו שמפתה אותך, ולא רק מפתה. היא ערמומית. היא לופתת אותך ושואבת אותך.
הייתי מוכנה להמשיך להשתכשך בבריכה של בולה, וכשהפכתי את הדף האחרון הרגשתי כמו באותו הרגע שהמציל מוציא את כולם מהמים כי הבריכה נסגרת. נשארתי עם חשק לעוד.

ספר מצוין, כתיבה נהדרת. הקול של אדוה בולה מיוחד ומרענן, כזה ששווה לעקוב אחריו.

אני בעד להיחשף לסופרים וסופרות לא מוכרים. כך גיליתי כמה בעלי איכות אמיתית.
הפעם ניסיתי את אדוה בולה.
ששה סיפורים שמרכזם בבריכה עירונית. דמויות שונות, כל אחת וחייה. בחלקם המספרת בגוף ראשון –שיכולה או לא להיות אותה אחת בחלק מהסיפורים (האמת, אין לזה ממש חשיבות)- אישה הלוקה במחלה שאפשר לנחש את טיבה. שרוצה חיים מסודרים יותר בדירה שתהיה של משפחתה ופנסיה מובטחת בבוא הזמן. שרוצה 'טיים אאוט' מחברה. אחרות- שחקנית עבר עטורת תהילה שאינה מעוניינת מסיבותיה להגיע לערב לכבוד בעלה, מציל המתאהב בשחיינית לילית. הדמויות לפחות בחלקן קשורות זו לזו בכמה מהסיפורים.
זוגות מסוכסכים, חברויות ויריבויות, יחסים משפחתיים כולל אימהות מבוגרות מנג'סות, סבתא ונכדתה והורים לזאטוטים. מעין תמצית חברה אנושית שגרתית למדי שכולנו מכירים.
חוקים בלתי כתובים לגבי מסלולי השחייה וכמה זמן אפשר לתפוס אותם כשהצפיפות גוברת.באחד הסיפורים מתעוררת חמתם של האחרים כשהמספרת עוברת בהרבה את הזמן במעין אקט מרדני.
משום מה היו לי ציפיות לספר טוב יותר אבל לא התחברתי. הסגנון קופצני מאד, מעברים חדים מדי מזה לזה, מהווה לעבר וחזרה. בית הספר, צבא וקשרי עבר. הרצף נקטע. המון פסיקים מיותרים גורעים ('...לתחושתה של תהל,היתה על הסט אווירה של עייפות, שהלכה והחריפה, והיא, שרגילה היתה בחנות משלה,סבלה'). אין מבחינתי משהו שאפשר להגיד על הספר שהופך אותו למיוחד. יש אלמנטים של דרמות, כעס, סכסוכים, סיפור אחד (שלטעמי הטוב) על עולם התיאטרון ומאחורי הקלעים.
אממה, הכתיבה בפשטות- זה לא זה. מעֵבֵר לזיגזג המוגזם אין עומק אמיתי, הנסיון לחדור לנבכי הדמויות מצליח באופן חלקי ולא משכנע.
מודה שיש תחושה שהסופרת באמת מנסה להביא דבר מה שונה ורענן אבל משהו בביצוע חורק.

שישה סיפורים קצרים הנשרגים יחד לספר אחד.
שישה סיפורים שונים. אך מתרחשים סביב בריכת שחיה אחת.
סיפורים שונים, אך דמויות מתגנבות מסיפור אחד לאחר.
המון הסתכלות פנימית של הדמויות תוך כדי מחשבה על איך ייראו חיצונית.
כתיבה מעניינת עם רעיון מעניין של חיבור הסיפורים, אך לעיתים מעט מתיש.

סך הכל ספר מרענן ומקורי. מומלץ להירטב, רק לא לשכוח את המגבת ולנקות את המשקפות לפני הצלילה.

תיהנו.