ביקורת ספרותית על ניטוצ'קה / לילות לבנים - ספרי סימן קריאה # מאת פיודור דוסטויבסקי
ספר בסדר

---

סליחה, אבל משהו פה לא מתיישב לי כמו שצריך.
קודם אתחיל בניטוצ'קה, ואיתה גם אסיים, כי בה עצרתי לקראת הסוף ולא המשכתי ל'לילות לבנים' שבסוף הספר.
תראו, גרוע זה לא. אני לא מתיימר להבין את דוסטויבסקי, ומעריך אותו גם כי קראתי קצת מהתוכן שלו, אבל משהו בספר הזה מתפספס.

הוא מתחיל ממש בסדר, אבל אז כשמקבל את האופי שלו, הכביכול סדיסטי מזוכיסטי, הכל הופך לדביק ומעיק.
לא אכנס לדמויות ולעלילה בספציפיות, אבל במקום רומן סוחט דמעות, הדבר היחיד שהוא סחט ממני זה אנרגיה.
זה כאילו הוא בכוח ניסה לכתוב על דברים כואבים ועל מחלות נפשיות של כמיהה ופיספוס, קצת מוות, מאניות ודיכאונות.

זה יכול לעבוד, כשמעצבים את זה נכון- כמו שראיתי אצל סופרים אחרים. אבל פה זה פשוט לא עבד ולא יודע אם אגזים כשאגיד שבשלב מסוים זה קצת דיכא והסליד.
יכלתי להמשיך עד לסוף, אבל זה כבר היה משעמם, ומתוך מוכנות הבנתי את האווירה ולא ראיתי לנכון להמשיך כשיש לי ספריה מלאה בכל טוב.
אל היצירה השניה שלו לא הגעתי מייאוש. לא יודע, קשה לי להאמין שהיא תהיה טובה (במיוחד שנכתבה בסמוך לראשונה והיא יותר קדומה מניטוצ'קה) אבל שוין, סגרתי את הספר והוא יחכה לשני שאגמור, עד שאחזיר אותו לספריה.

3 כוכבים כי בכל זאת.

» ביקורות נוספות של oziko
» ביקורות נוספות על ניטוצ'קה / לילות לבנים - ספרי סימן קריאה #