ביקורת ספרותית על כל העומרים שהיו לה מאת אורנה ורכובסקי
ספר טוב

---

"אני מתגעגע אליי.
אני פוחד שאני כבר לא אחזור אף פעם.
עומר"

דווקא בתקופה כזאת, לא ציפיתי מעצמי לקרוא ספר שכזה אבל לפעמים ספר פשוט קורץ לך שתקרא בו. אולי זו כריכתו היפה והנעימה ששבתה אותי, אולי השם המסקרן ואולי פשוט יד המקרה.

מסופר על משפחה החיה בקיבוץ בדרום. רותקה וחיים, הוריו של עומר יושבים עליו שבעה לאחר שהתאבד. עומר סבל ממחלה נפשית במשך שנים רבות, יצא ונכנס מאשפוזים וניסה להילחם עד רגעיו האחרונים.

הספר מחולק לשבעה פרקים, כאשר כל פרק הוא למעשה יום- ימי השבעה. המבנה הייחודי הזה בהחלט מצליח להעביר תחושות קשות. מצד אחד הזמן לא זז, האבל תוקע ועוצר את השרויים בו מלהיות בתודעה חיצונית. הם כמו במין יקום מקביל כזה, שכל יום בו נראה כמו קודמו בחזרתיות מתישה ומעייפת. מין מעגל שלא נגמר. כמו הסרטים האלה בהם הגיבור מתעורר לאותו היום שוב ושוב. ומנגד, כל כך הרבה רגעים קטנים ושבריריים, זיכרונות, עצב, אופטימיות זהירה, מכרים מהעבר ורגשות שלמים שנפרשים על פני כמה שעות בודדות, יוצרים לכל יום ייחודיות קטנה משלו. כל אחד הנכנס אל פתח הבית כמנחם, מביא איתו סיפור שלם באמצעותו אנחנו נחשפים אל עומר ושאר בני משפחתו- סודות מן העבר, התנהגויות, חוסר הסכמה, ריבים וגם אהבה, חמלה ודאגה. כל אחד עם אופיו שלו מכניס עוד פיסת פאזל אל הדבר המורכב שנקרא משפחה.

הספר כתוב בצורה טובה, אפילו טובה מאוד. הדברים שנכתבו על הדף, נכתבו בצורה רגישה אין קץ עם יכולת הבנה והתקרבות לסיטואציה קשה להכלה. ובכל זאת, ואולי בעקבות זאת, היו רגעים שהיה לי קשה. הנושא כבד. פשוט כבד. שאלתי את עצמי לעיתים למה אני צריכה לקרוא את זה עכשיו? מוות, לוויה, אזכרה... ועדיין, הכתיבה עדינה וזורמת ומביאה לידי ביטוי עולם שלם, מאתגר וכלל לא פשוט על מאחורי הקלעים של משפחה המתמודדת עם אובדן. משהו בכל זאת גרם לי להתחבר למשפחה הזו, לרצות לעטוף אותה ולהיות שם יחד איתה. ועם זאת, היה בי גם הרצון להתרחק כמה שאפשר ולא לתת לדמויות האלו להיכנס לי עמוק מידי ללב פן אפגע. כל הזמן נעתי בין העולמות ואולי זה מה שיפה בספר הזה. מעין התמסרות לא מוחלטת שכזו.

בצורה אינטליגנטית ורגישה מוביל אותנו הסיפור אל עבר סיפורו של מישהו אחר. מישהו שאינו נוכח אך נוכחותו מורגשת בכל אות.

בעמודו האחרון של הספר בכיתי.

"חדלי בבקשה
האפלה מתעלמת
ומלטפת את ראשי,
את פני,
את ליבי,
את חיי."

» ביקורות נוספות של בר
» ביקורות נוספות על כל העומרים שהיו לה