“טוב, הייתי בתקופה ארוכה של יובש, לא הצלחתי לקרא ספרי קריאה בכלל שיעניינו אותי, רק ספרי עיון היסטוריים וביוגרפיות. שום סיפור לא מצא חן בעיני מספיק כדי לעזוב את המציאות.
שברתי את ה יובש עם "אפקט הפעמון." ספר המתח של גל אמיר, אחד מסופרי המתח הישראלים האהובים עלי, (גילוי נאות חבר שלי בפייסבוק, ולמרות היותו עורך דין, אדם חביב לכל הדעות) שיצא בהוצאת מטאור ממש עכשיו.
כמעט כל ספריו של גל הם קולחים, משעשעים, גדושים בהתרחשויות מפתיעות, מתרחשים בפריפריה כזאת או אחרת, וגיבוריו אנושיים עד מאוד. ספרו הטוב ביותר לטעמי הוא "השלישית בשורה השנייה", ו "אפקט הפעמון" ספרו התשיעי הוא ממתק קיצי, שנקרא במהירות, ומסתיים בחיוך רחב.
גיבורו של הספר הוא עידו סוחר עתיקות חיפאי כושל שמוצא בעיזבונו של חייל רוסי זקן את השרטוטים של מכונת הזמן הנאצית, אני חושב שעם פתיחה כזאת שום דבר לא יכול להיכשל, כמעט. אגב לאחר ברור קצר ולא מחייב מתברר, שאכן ישנה קונספירציה לגבי הפעמון הנאצי, כלי נשק סודי מהפכני, שהנאצים המציאו בשלהי המלחמה ולא ברור לגמרי מה טיבו, אם בכלל.
https://en.wikipedia.org/wiki/Die_Glocke_(conspiracy_theory)
מרגע שעידו מוצא את השרטוטים, מתחיל מאבק בין גורמים שונים שמעוניינים לשים את ידם על השרטוטים של מכונת הזמן הנאצית, שהרי בעזרתה, ניתן לזכות בפיס, לקבל מאה בכל המבחנים , להרוג את אבא שלך ולא להיוולד כלל ועוד שלל פרדוקסים שלא כאן מקומם.
שרותי הביון הישראלים, הרוסים והאיראנים מוכנים לעשות כל דבר כדי לשים את ידם על השרטוטים, ומכאן מתחילה העלילה הפתלתלה, המפתיעה והמשעשעת של אפקט הפעמון, הגיבורים רעים וטובים הם אנושיים מאוד, חיפה של היום והלילה מעוררת סימפטיה, ואפילו רצון לבקר.
סיומו של הספר קצת אכזב אותי בפשטותו, אין לי דרך להסביר מה אכזב אותו בסיום הספר, בלי להסביר מה קורה בסיום, ומאחר ואני מתנגד לקלקלנים, אאלץ לשתוק, בא נגיד שהסיום,לטעמי היה בניגוד לכללי המשחק,
בקיצור ולעניין, ספר טוב, וכיפי, מתאים מאוד לקיץ.
אני עכשיו "בשנת המרגוע והמנוחה שלי", שבינתיים די משעשע אותי.”
