ביקורת ספרותית על האיש שלא פסק לישון מאת אהרן אפלפלד
ספר מעולה

---

בעקבות המצב רשמתי לעצמי שלושה אפלפלד עם חצי כוס מים, ספר אחד כל יומיים. ואכן הם הוכיחו את עצמם, כמו רטיה קרה על הלב בימים לא שגרתיים אלה. הכתיבה של אפלפלד רגשית, מאופקת וחכמה, ונטולת סנטימנטליות דביקה שקל היה לו ליפול אליה. ארוין/אהרון הוא נער יהודי מבוקובינה שאיבד את משפחתו ומצא את עצמו כמו רבים אחרים מתגלגל למחנה עקורים באיטליה. הוא רוב הזמן ישן. אלא שבשנתו הוא חי לגמרי בתוך המציאות המשפחתית הישנה והטבעית וכשהוא ער, הוא במציאות המוזרה והמופרכת של נער פליט חיוור הנשזף בשמש לחופי הים התיכון. החלום נתפש כמציאות והמציאות נדמית כמו חלום. מכאן מתחיל תהליך שבו הוא מחפש את הדרך ליישב בין זהותו החדשה והלא ברורה עדיין לזאת שאבדה לו באכזריות. תהליך ההכרה בטראומה, בניית המציאות החדשה וההשלמה ביניהם, הם נושא הספר. אקטואלי מאוד לימים כאלה וגם לאלה שיבואו עלינו בהמשך. בדרך הוא עובר בחוות הכשרה בהרי ירושלים ובקרבות של טרום מלחמת השחרור. סביבו, אנשים כמותו שמחפשים, מתלבטים, נחבטים, תומכים זה בזה וממשיכים הלאה. לא כולם. מומלץ.

» ביקורות נוספות של קיבוצניק
» ביקורות נוספות על האיש שלא פסק לישון