ביקורת ספרותית על האיש שלא פסק לישון מאת אהרן אפלפלד
ספר טוב

---

באמת שאין לי מילים להביע את עומקו של הספר
רובו ככולו מתאר מחשבות ושיחות בהקיץ (עם הוריו בעיקר) של נער(ים) ניצול שואה שנותר ללא משפחה והתגלגל להכשרה בה המטרה להפוך אותם לישראלים. המשמעות היא שכל המטען התרבותי איתו גדלו (כולל השפה) הופך להיות לא רלוונטי וזו דילמה גדולה שיצרה אצלו תחושה של בגידה. בשפתו המדהימה מתאר אפלפלד את התהליך אותו עוברים הוא וחבריו. זהו תהליך שמנסה ליצר מיזוג בין העבר לעתיד. תאורים נוגעים ללב וכ"כ כ"כ פשוטים וישרים.
במקביל ארווין מתחיל להתפתח לכיוון כתיבת ספרים. כמה עמל ומאמץ נדרשו ממנו להפוך לסופר בעברית שאינה שפת האם שלו. מרטיט ומרשים מאוד מאוד.

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על האיש שלא פסק לישון