ביקורת ספרותית על ספר השמות האבודים מאת קריסטין הרמל

---

טוב, אז הדעה שלי לגבי הספר הזה די חצויה, וזה נובע בעיקר ממה שאפשר אולי לקרוא לו ניגוד אינטרסים.
ואני אסביר, כמובן.

הביקורת תכלול קצת ספוילרים מרומזים, אני אומרת מראש.

אז באופן כללי די אהבתי את הספר. אני בדרך כלל לא קוראת את הז'אנר הזה, רומנים היסטוריים קוראים לו?, אבל איכשהו בכל זאת יצא שקראתי את הספר הזה, ובסך הכול נהניתי ממנו.

הקריאה זורמת (אפילו שרוב הספר כתוב בגוף שלישי, מה שלפעמים כן יצר תקיעות לטעמי), העלילה די מעניינת, והספר מכניס את הקורא לאווירה של מלחמת העולם השניה, עם כל מה שכרוך בזה.

אבל, כמו שאמרתי, הדעה שלי די חצויה לגבי הספר הזה, והסיבה היא שאין מה לעשות, בתור יהודייה דתיה, יש לי בעיה עם המסר שלו...
בספר, אווה היא יהודייה, ורמי, האהוב שלה, לא יהודי. בסופו של דבר הספר הסתיים במין מסר של - לא צריך להיתקע על דעות קדומות, אין הבדל בין נוצרים, יהודים וכו', רק האהבה צריכה לקבוע עם מי מתחתנים ולא הדת, וכל מיני דברים דומים, ואני לא יכולה להסכים לגמרי עם המסר הזה - ולכן זה הקשה עליי לאהוב את הספר במאה אחוז.

כמובן שזה רק ספר, ושזה לא אמור להשפיע באמת, אבל לא יכולתי שלא להרגיש ניגוד אינטרסים ברור בזמן הקריאה...
מצד אחד, בתור קוראת אני בוודאי רוצה שאווה ורמי יהיו ביחד ושיהיה "הפי אנדינג" וכל זה. אבל מצד שני, אם אני מסתכלת מנקודת המבט שלי, אני לא יכולה שלא להסכים עם "מאמושה" - אמא של אווה - ועם הדעות שלה, שהן נגד התבוללות וכדומה. וכיוון שהדעות שלה גם הוצגו בספר קצת כמו דעות מיושנות ולא רלוונטיות, זה היה עוד משהו שקצת פגע בחוויית הקריאה שלי.

אם אתם לא מסכימים עם הדעות שלי אין צורך לצאת עליי פה או משהו כזה, הכל בסדר, הסיבה היחידה לכך שכתבתי את הדעה שלי היא כדי להסביר שהיה לי קשה ליהנות מהספר עד הסוף. כשבתור קוראת לא ברור לי איך הייתי רוצה שהספר יסתיים, אני גם מרגישה שלא משנה לאן הוא ילך אני אצא קצת מאוכזבת, וזה הרעיון העיקרי שניסיתי להעביר בביקורת הזאת.

אז אין לי מושג כמה כוכבים לדרג את הספר הזה, וכפי שניתן גם להבין, לא ממש החלטתי אם אני ממליצה או לא, ובכל זאת מקווה שעזרתי במשהו:)

» ביקורות נוספות של א_ח_ת
» ביקורות נוספות על ספר השמות האבודים