ביקורת ספרותית על זאב הערבות - סיפורו האפי של ג'ינגיס חאן - לידתה של אימפריה #1 מאת קון איגולדן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 2 באוגוסט, 2023
ע"י בת-יה


ג'ינג'יס חאן! מי לא שמע עליו? ובכל זאת הופתעתי לשמוע שהאיש החליט בערוב ימיו לכתוב את קורות חייו. בארצו לא נמצא כלום, אבל בסין נשמרו חלקים נרחבים מהכתוב. מה אמת ומה נועד להאדרת שמו, אף אחד לא ממש יודע. אבל ההיסטוריה הוכיחה שמשעמם הוא לא היה. ק. איגולדן חיי זמן מה בקרב המונגולים. למד את ההיסטוריה שלהם ואת התרבות, אסף אגדות, קרא את היומן וכתב את קורותיו של האיש שכל העולם פחד ממנו.
ג'ינג'ס או ג'ינגיס נולד בשם טמוג'ין לראש שבט ה'זאבים'. כשהיה בן 12 אביו נרצח, והוא, אמו ואחיו הוגלו לערבה ע"י מי שתפס את מקומו של האב. אבל משפחה כזאת לא תוותר על החיים. הם שרדו, הצליחו להתפרנס, ולאט לאט אספו אליהם נוודים אחרים חסרי שבט, כשטמוג'ין מנהיג אותם בעזרת אחיו.
הרבה דם נשפך בספר הזה. הרבה חרבות מונפות וכורתות אברים. לאנשים גם אין בעיה לאכול בעלי חיים ללא בישול, ולשתות את הדם כדי לחיות, וגם סתם כך. אבל אם הרעיון זה 'אני או אתה' חושבת שכל אחד היה מעדיף להיות אני. וכך, שבט אחרי שבט כובש אותם ג'ינגיס, שמחליט להפוך אותם לאומה אחת. ועוד משהו חדש שלמדתי כאן הוא שג'ינגיס חאן גילה תוך כדי הקרבות שמי שלא רצה ששבטי המונגולים יתאחדו, ודאג לסכסך ביניהם, היו הסינים, בגלל הרצון להתפשט לאדמות שלהם. וברגע שגילה זאת הפך לעוד יותר חדור נחישות לאחד את כל המונגולים, מה גם שהיו שבטים שהתאחדו אתו מרצונם.
זה ספר נחמד על תולדות חייו של אדם והתקדמותו בחיים, עם הרבה 'דם ואש ותמרות עשן', אבל כל הספר הרגשתי את המאמץ של הסופר להישאר נאמן לתרבות המונגולית וגם לעובדות הידועות, כך שלפעמים הרגשתי שיש יותר מדי פרטים יבשים ופחות רומן. ומכאן שהספר דווקא מתאים למי שרוצה ללמוד פרק בהיסטוריה של מונגוליה, בתנאי שהוא לא מתעלף למראה דם ואכילה בסגנון 'שתיקת הכבשים' תרתי משמע.
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני שנתיים)
סקירה יפה בתיה.
נשמע כמו פרק מעניין בהיסטוריה.הרבה דם!
תודה,
בת-יה (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה, דן סתיו. אכן, המציאות שונה בתקופה שלנו.
דן סתיו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
בת-יה ביקורת מעניינת מאד וכתובה היטב. נהניתי לקוראה. הואיל ודם וכריתת איברים אינם כוס התה שלי, נראה שאוותר.
בת-יה (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
סקאוט, זה בספר. נקמה על רצח ואונס. לא לחינם כתבתי 'שתיקת הכבשים'.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
נכון אבל הזכיר בסגנון
סקאוט (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
בת-יה זה מתואר בספר הקטע עם הלב? או שאת אומרת בכלליות על האכזריות של המונגולים?
בת-יה (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
זשל"ב, אתה רציני. זאת מציאות כמעט מדוייקת שהייתה. ובטח לא דומה לשום משחקים כאלה ואחרים.
בת-יה (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
אנקה, תודה. סגנון או לא סגנון. כשהם רצו להתנקם באוייב מר הם הוציאו את הלב שלו, בעודו בחיים,
ואכלו את הלב חי, מדמם.
בת-יה (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
yaelhar, וגם כרמלה, תודה רבה !
בת-יה (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
מורי, תודה. אתה כנראה יחיד ומיוחד -:)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
אין לי כל כך הרבה זמן לקרוא ביקורות היום. אז לא קראתי עדיין אבל אגיב ואומר שניסיתי אותו והוא היה כבד ופרווה כמו ספר פנטזיה של פעם. הזכיר לי במשהו את משחקי הכס או רומח הדרקון רק בלי דרקון.
בת-יה (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
בנצי גורן, תודה.
בת-יה (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה סקאוט. אכן מונגוליה מעניינת מאוד.
אנקה (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
העיקר שהם לא אכלו אנשים בסגנון 'שתיקת הכבשים'. ידוע שג'ינגס חאן ועמו נחשבו לפראי אדם בתקופתם.
כרמלה (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה בתיה. מה שיעל.
yaelhar (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
אסתפק בביקורת הטובה שלך
מורי (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
דם? אחלה תיבול. הבורגנים ידעו על זה. להרוג אנשים מיותרים? אחלה.
בנצי גורן (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
תודה רבה בת-יה. הספר ממתין לי.
סקאוט (לפני שנתיים ו-1 חודשים)
חיכיתי שמישהו יכתוב עליו. הוא מעניין אותי בעוד בשל התקופה המדוברת ומונגוליה בפרט. כבר קראתי ספר על העם המונגולי ונהנתי מאוד. נקווה שגם כאן אהנה באותה מידה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ