ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 26 ביוני, 2023
ע"י אושר
ע"י אושר
Die Leiden des jungen Werthers-
"ייסורי ורתר הצעיר" (1774), מספר על משולש האוהבים בין ורתר הצעיר והמאוהב בלוטה המאורסת לאלברט...
ספר ראשון:
היומן 'אהבה' המתחיל ב 4 במאי 1771 והחילוק תאריכים לכול חלק נפסק בחלק השלישי-
'דבר המוציא לאור אל הקורא'. ורתר עוזב את בית אימו- צעיר אידאליסט והיומן נראה כסיפור התבגרות משולב בפ"פ חיים של גתה, עד ה-16 ביוני:
"אתה עומד להכיר בחורה יפה", אמרה בת לוויתי בשעה שחצינו את היער הכרות הרחב הידיים בדרכנו למעון הציד. "היזהר לבל תתאהב!" הוסיפה הדודנית.
"מדוע"? אמרתי . "היא כבר מובטחת לאיש", השיבה זו, "לאיש הגון מאוד, שיצא לנסיעה להסדיר את ענייניו, כיוון שאביו מת, ולהציג את מועמדותו לקצבה נכבדה".
התייחסתי לידיעה זו באדישות". (ע"מ 26).
הדודנית שרלוטה ס' לוקחת את ורתר לפגוש את אהובת ליבו לוטה היפה והצעירה...
בני-זוגם למסיבה לא רוצים לרקוד, כך ימצאו עצמם ורתר ולוטה רוקדים ואלס לאורך הערב.
"מיהו אלברט?", אני שואל את לוטה. (..) "אלברט הוא אדם הגון, שאני כמעט מאורסת לו".
(ע"מ 32).
ורתר מתאהב בלוטה ומרבה לשלוח מכתבים עודות מצבו וייסוריו לוילהם חבר ילדותו. ללוטה יש שלושה ילדים וארוס בשם אלברט כעמור, אך היא מפתחת רומן אפלטוני עם וורטר.
השתיים ממשיכים להתקרב בזמן שהם מללוים את גברת מ'- גבירה שגוססת והם מפתחים קשרי אהבה אפלטוניים. בחודש יולי לאחר מכן שוקד ורתר על דיוקן של בחירת ליבו לוטה.
"להיות בן המשפחה החביבה, להיות אהוב על הזקן כמו בן, על הקטנים כמו אב. ועל לוטה!- ואלברט ההגון, שאינו משביט את אושרי בשום רשעות גחמנית. העוטף אותי בידידות נלהבת. שבשבילו, אחרי לוטה, אני האדם האהוב בתבל!
(..) על לוטה: לא הומצא בעולם דבר מגוחך יותר מן היחסים האלה, ןאף על פי כן לעתים קרובות הם מלחלחים את עיני בדמעות" (ע"מ 53).
"השאל לי את האקדחים", אמרתי, "לצורך מסעי ". (ספוילר)
(..) "פוי!" אמר אלברט , מושך ומוריד את האקדח, "למה אתה עושה זאת?" "הוא לא טעון", אמרתי. "אפילו כך, למה אתה עושה זאת? השיב בקוצר רוח. "אינני מסוגל לתאר לעצמי איך אדם יכול להיות מטומטם כ"כ עד שיירה בעצמו". (ע"מ 54-53).
אפיזודה נבואית לסוף הרומן וסוף ייסוריו של ורתר הצעיר...
(סוף ספוילר)
ספר שני:
ורתר יוצא למסע ועוזב את העיירה שחלק עם לוטה,אלברט וילדיה של לוטה.
הוא מקבל משרה ומפתח רומן עם גבירה אחרת:
"ורתר, ליל אמש היה לי ליל שימורים, והבוקר ספגתי דברי תוכחה על יחסי אתך, והייתי אנוסה לשמוע כיצד משפילים אותך, מבזים אותך ולא יכולתי ולא הורשיתי להגן עליך ולא בחצי פה .(ע"מ 85).
ורתר מתפטר מתפקידו בחצר מלוכה שסידרו לו, מתהלך כנווד- מדמויות המופת- בספרות הסער והפרץ- ומגיע לעיירת ילדותו.
"לפעמים אינני תופס איך יכול, איך רשאי אחר לאהוב אותה, אף שאני לבדי כה אוהב אותה,, אהבת נפש, אהבה שלמה, ואינני מכיר, ואינני יודע, ואין לי דבר מלבדה".
(3 בספטמבר 1772, ע"מ 91).
סוף החלק השני בכך שלוטה מתנהלת בין קרובים שונים ומשאירה בצד את ורתר השוקד סביבה ללא מענה, מתייסר- חולם עליה בליילה ומתאכזב לקום בבוקר בחיים חסרי משמעות...
"דבר המוציא לאור אל הקורא":
אביה של לותה מת. טרגדיה רודפת טרגדיה- איכר נרצח!. ורתר המעונה מאהבתו הסנטימנטלית חסרת המענה ללוטה מחליט להגן על הרוצח ומזדהה עם מצבו ככלואה (במקום כלא פיזי, נפשי).
"האם אינך מרגיש שאתה מרמה את עצמך, שאתה הורס את עצמך ביודעין! למה אותי, ורתר? דווקא אותי, שאני שייכת לאחר? אני חוששת, אני חוששת שרק אי היכולת לזכות בי היא שעושה את המשאלה הזאת מושכת כל-כך בעיניך". (ע"מ 120).
ועד הסוף הטראגי ואהבה החד-צדדית שלא תבוא על מימושה...
יוהן וולפגנג גתה נרשם להתמחות במשפטים ב-1772. עד מהרה חדל מעיסוק במשפטים, לנוכח שרק מאות תיקים מבין אלפים כול שנה נדונים ויש חדלון משפטי בבית-משפט לא מתפקד, הפועל למראית עין.
"בקיץ 1772 נפגש גתה לראשונה עם שרלוטה בוף, עלמה בת 19, זהובת שיער וכחולת עיניים, המאורסת למשפטן כריסטיאן קסטנר ומטפלת באחד-עשרה אחיה ואחיותיה לאחר מותה של אם המשפחה.
בעוד שמההכרות בין גתה לשרלוט לא קרה כלום- גתה- ביסס את "ייסורי ורתר הצעיר" על- וילהלם ירוזלם:
בחודשי הקיץ של 1772 התאהב ירוזלם באשתו של חבר וחיזר אחריה חיזור נמרץ כל-כך עד שזו פקדה עליו, באמצעות בעלה, לחדול מניסיונות ההתקרבות שלו אליה".
"בלילה שבין העשרים ותשעה לשלושים באוקטובר 1772 התאבד ירוזלם- והחברה בווצלר הוכתה בהלם".
(אחרית דבר).
"הניגוד שבין היחיד ותשוקתיו ובין המציאות האובייקטיבית בכלל והדרישות החברתיות בפרט"-
המהפך בייסוריו של ורתר הצעיר- המגולם בדמות ורתר-שאין כול פיתרון!. (אחרית דבר).
רומן על אהבה אובססיבית טראגית ללא מענה, כפי שיצאה בזרם "הסער והפרץ" בראשית ימיה של הספרות הרומנטית. "ייסורי ורתר הצעיר"- צפוי ולפרקים מאט קלישאתי.
מומלץ לחובבי קלאסיקות וספרות רומנטית.
7 קוראים אהבו את הביקורת
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
