ביקורת ספרותית על מחר אולי תשתני מאת סיגל בר-קובץ
ספר בסדר

---

שלושתן נפגשו בסדנה למי שמצאו עצמם תקועים בחייהם, נמצאים באותו מקום ולא מצליחים להיחלץ ולנוע הלאה. הדרה, תמי ודגנית. כל אחת והמקום ממנו באה, הנקודה בה היא נמצאת כרגע והעתיד- מי ישורנו. מיכל המתמחה בפסיכולוגיה מנחה את הסדנה המצומצמת וחסרת השיפוטיות. צעירות למדי, בנות שלושים פלוס עד ארבעים וקצת. כולן עובדות.
דגנית היפה, גרושה מתוקתקת למשעי. אופנתית מכף רגל עד ראש שלא תצא מביתה אלא במחלצות ומאופרת לעילא. האקס התחפף לארצות הברית ומגדלת בן ובת תאומים ששמותיהם שיכול אותיות-תומר ורותם, אבל כל כך שונים. מלאך טוב לב ואחותו- מלאך חבלה, פגע רע, ילדה מפונקת, תובענית וצווחנית שגדלה לנערה כזו. כעת בזוגיות סבוכה, טובה-רעילה עם יריב מזה חמש שנים.
תמי הרווקה, בת בכורה למשפחה מסורתית ושמרנית. הוריה ושתי אחיותיה רואים את העולם ב'תעשה' ו'לא תעשה' ואין אזור אפור. משפחה שכמובן ציפתה לחתונה וילדים לפי הספר. תמי לא הלכה בתלם והתרחקה ממנה. כעת חורשת את בתי הקפה והמסעדות בעיר בתקווה למצוא את האחד והיחיד, מחוברת באינפוזיה לג'יי- דייט ואלרגית למשפחתיות הדביקה בחגים. שלא כדגנית הופעתה מרושלת.
הדרה נשואה לרפי בעל העבר הצבאי המרשים כקצין בכיר. אם לבכורה סתיו הדומיננטית ואליאב. הוא צנחן מורעל ואחותו בזוגיות עם ג'ו, זרוק ומטורלל, דעתן בגרוש שיש לו מה לומר על כל דבר ומאמץ אג'נדה חדשה וצדקנית כל יום. מיודדת עם נדב, חייל משוחרר ובנה של הבוסית.
הן כמהות לשינוי ומיכל מנסה לדחוף אותן אליו. שלושת הנשים השונות כל כך נפתחות, מגלות כל אחת את עצמה וזו את זו. סיפורי חיים לא פשוטים, משברים ואכזבות. הקשרים עם הוריהן שלא כולם נופת צופים. סודות נחשפים, תסכולים צפים אל פני השטח, כל אחת והמאבק האישי שלה, זכרונות מעיקים והווה לא פשוט. איך באידיש? כל אחת וה'פקעלה' שלה.
פרקי הספר הם לסירוגין שמות המשתתפות.
באיזה מקום ניתן לראות בשלוש בבואה חברתית. הרקע, המטענים, החיים לטוב ולרע. הישראליות המשתקפת באיזכורים מהשירות הצבאי. פער הדורות, הבדלי המנטליות והשפה כפי שמתבטאים גם בלגלוגה של רותם על דגנית 'אויש אמא, פאי תפוחים זה כל כך שנות השמונים'.
אין בספר עלילה ליניארית במובן המקובל. הוא מתרכז בדמויות, בדומה ובשונה. מה עובר עליהן ומתרחש בחייהן במהלך הסדנה ולפניה. חושף אותן על חולשותיהן. קצת ארוך ועמוס לטעמי עם הבלחות של הומור משעשע או פחות... הסוף הוא מעין סגירת מעגל מפתיעה. בסך הכל ספר מהנה למדי ובא טוב אחרי כמה 'כבדים' יותר.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על מחר אולי תשתני