ביקורת ספרותית על רובים, חיידקים ופלדה - מהדורת כתר - גורלותיהן של חברות אדם מאת ג'ארד דיימונד
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 30 במרץ, 2023
ע"י בת-יה


לפני כ- 35 שנים הגעתי במסגרת עבודתי לבית המשפט. באולם המתנה גדול ישבו והסתובבו אנשים רבים. ביניהם גם היו עצורים ושוטרים. קריית גת אז היא עיר קטנה, וכמעט כולם הכירו בה את כולם. ואולי זאת הסיבה שאחד האנשים ניגש לאחד העצירים ושאל אותו מה קרה לו שהגיע לזה. העציר התחיל לספר על ילדות קשה שגרמה לו לקחת סמים ועוד כמה דברים מסוג זה. שוטר ששמע אותו, התקרב, קטע את דבריו, וצעק לו ש'יפסיק לבלבל את המוח'. העציר השתתק מיד. חשבתי לרגע שזה מהפחד, אבל השוטר המשיך: 'גרנו דלת ליד דלת. אבא שלך ואבא שלי עבדו באותו מקום. קיבלו את אותה משכורת. אז היה קצת קשה - אז מה. היה לך מה לאכול, ולא היה חסר לך בבית שום דבר. אבל אני למדתי כמו שצריך ואתה החלטת לברוח כל הזמן מבית הספר. סתם ככה. איך אמא שלך בכתה בגללך. אז מה אתה מספר עכשיו שטויות. שתוק!'
כל האולם שתק לכמה רגעים. וכמו שאתם מבינים הקטע הזה לא יצא לי מהראש כל השנים. כנראה מפני שכל החיים שלנו זה עניין של בחירות.
ומכאן, שקצת קשה לי לקבל את המסקנות של הספר, שההבדלים בין התפתחות העמים קשורים רק לנושא הטבע. אבל הספר מסביר היטב את הטענות - אז שיהיה.
ג'ארד דיימונד הוא בעיקר חוקר של עמים הולכים ונעלמים. במסגרת עבודתו הוא נתקל בשאלה: למה עמים מסויימים מצליחים יותר מעמים אחרים. כחוקר הוא מחליט לחקור. והתובנות שלו הן: המבנה של כדור הארץ וקווי האספקה בין העמים. יש מקומות שהתאימו יותר להתפתחות מוצלחת ויש מקומות, בגלל המבנה הגיאוגרפי, שלא הצליחו. יש עמים שהיו בקשר רציף עם עמים אחרים ויש שלא. ההסברים שלו טובים, אבל כמו שכתבתי אני לא תמיד מסכימה עם דבריו, כי לא חסרו מנהיגים שמרנים שפחדו לקבל דברים חדשים, בעיקר אם אלה יכלו לנשל אותם ממעמדם. והיו גם אלה שלא חשוב מה היו הנסיבות הם תמיד העדיפו מלחמה על שלום. למה? לי אין מושג. אולי זה אופי האדם אולי משהו אחר.
בכל מקרה הספר לימד אותי דברים שלא הכרתי - ואת זה אני תמיד אוהבת.
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בת-יה (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
pulp fiction ורץ, תודה לשניכם על ההתייחסות. וחג אביב שמח, לכם ולכולם.
רץ (לפני שנתיים ו-4 חודשים)
מסכים עם הנחות היסוד שלך, אך לדעתי דיימונד, ביקורת גם על אירופה: מצטט חלק מהביקורת שלי: ספרו של דיימונד חשוב בכדי להבין גישות מחקריות עכשוויות בתחום ההיסטוריה, ומעצם העובדה שהתיאוריה שלו היא אנטי תזה להיסטוריה שבמוקדה אירופה. בכך דיימונד מעניק לנו פרופורציה ביחס לתרבות המערבית, שיש לה אומנם נקודות זכות רבות, אך גם כתמים שחורים בהתייחסות המתנשאת שלה לתרבויות האחרות, ובהרסניות שלה המעמידה בסימן שאלה את עצם המשך קיומה. לא בהכרח מה שחשוב כתוב מעניין, סיפרו של דיימונד מעניין בחלקים מסוימים, ובחלקים רבים שלו הוא כתוב בצורה משעממת, עמוס פרטים שמקשים לעקוב אחרי התמונה הכוללת, ולמרות הכול הוא מומלץ למטיבי קריאה.
אגב נפילת אירופה בהווה מוכיחה את התפיסה שגם עליית אירופה היא זמנית.
Pulp_Fiction (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
בת, יה ,הנושא מעניין. השוטר מהוויכוח מצביע על התנאים הזהים שהיו לו ולעבריין בילדות, אך נראה שהוא לא מודע לשוני המרכיב הנפשי בין שניהם, שייתכן והוא זה שאחראי להבדל בדרכיהם.
לגבי המדינות גם כאן לא ממש יש חוקים: לעתים קרובות דווקא אלה שלכאורה יש להן את כל התנאים הטבעיים לשגשג, נותרות הכי נחשלות ואחרות שאין להן משאבי טבע, מנותקות מנתיבי סחר רווחיים ובעלות אקלים לא ידידותי, הן המפותחות ביותר...
strnbrg59 (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
בת-יה, הֵזזת את השער; מהאשמה כאילו צרפת לא עשתה כלום למען התפתחות מושבותיה, עברת להודאה שהיא כן עשתה שם דברים טובים אבל הם פסולים בעינייך כי הם לא נעשו מתוך אלטרויסם. ובכן יש לי בשבילך חדשות מרעישות: כל ההישגים שבעולם נובעים משאיפה של מישהו ליתרון פרטי (בין אם בהון, במוניטין, או בגישה לנשים).
בת-יה (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
strnbrg59, הצרפתים סללו כבישים ובנו שדות תעופה כדי לשרת את המסחר של עצמם, מעבר לזה לא אכתוב
עוד על נושא זה, כי זה לא עניינו של הספר הזה.
שיהיה לך רק טוב, ולילה טוב.
strnbrg59 (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
בת-יה, לא נכון. צרפת בנתה כבישים, שדות תעופה ועוד ברחבי מושבותיה באפריקה, והיא ממשיכה לעזור לאותן ארצות (3מליארד € ב-2021). אם אותן ארצות לא דאגו לתחזק את אותן תשתיות (ואמנם, אין באף אחת מהן שדה תעופה שחברות תעופה גדולות מעיזות לנחות בו) זה לא באשמת צרפת. צרפת אפילו הגדילה לעשות (יחסית לאנגליה) בזאת שהיא הציעה אזרחות צרפתית לנתיניה באפריקה — בתנאי רק שילמדו צרפתית עד לרמה מתקדמת.

נכון שמעצמות אירופה כבשו — לפני שנים רבות — את אפריקה, הודו ואמריקה. אז בתקופה *ההיא* אולי אפשר לומר שאותן מעצמות היו יותר מוצלחות גם מהבחינה הדנ"א-ית (לפחות בעולם החדש ואוסטראליה, שהן יישבו ממש, אם כי לא באפריקה או בהודו, שאולי רצו ליישב אבל הדבר נמנע בגלל מחלות טרופיות).
strnbrg59 (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
מורי, אני טוען שרבי מכר הם הספרים הכי *מוצלחים*.
בת-יה (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
strnbrg59, תודה. בהנחה שהבנתי את מה שרצית להגיד, הספר הזה לא עוסק בהישרדות הגזע או באבולוציה או במשהו דומה מהבחינה הביולוגית.
הוא עוסק בעמים שהתעשרו והיה להם זמן וכסף כדי לייצר נשק לכיבוש שטחים של עמים אחרים.
ועובדה היא שצרפת כבשה והשתלטה על עמים אחרים. גזלה מהם משאבי טבע וחוץ משפה לא נתנה להם כלום. הרומאים לפחות השאירו דרכים סלולות ומבנים, הבריטים דאגו לחוקים טובים, אבל צרפת וספרד, כמו המונגולים ושאר כובשים - השאירו אחריהם כאוס.
מורי (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
סטרנברג, אתה טוען שרבי מכר הם הספרים הכי טובים?
strnbrg59 (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
"עם מוצלח" ו"עם לא מוצלח" אלה עניין של הגדרה. הצרפתים בנו את קטדראלה נוטר דאם בעוד הסומאלים בנו ביקתות בוץ, אבל בעוד מאה שנים לדנ"א של מי מהם יהיו הכי יותר העתקים?
בת-יה (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
מורי, תודה. חיפשתי ביקורת שלך - ולא מצאתי. אז אנא נמק את תגובתך ...
בת-יה (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
אושר, תודה. כל אחד וטעמו -:)
בת-יה (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
yaelhar, תודה. לזכותו של הספר צריך להגיד שהוא מחפש תשובות. הוא אכן מתרכז בעניין הטבע ודרכי המסחר,
אבל מזכיר גם את הבעיות האחרות, אם כי טוען שהן רק בעיות מקומיות.
לדעתי, בעיות מקומיות שכאלו היו במקומות רבים והשפיעו מאוד על התקדמות (או להיפך) במקומות אלה.
מורי (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
אני לא חושב שמהתגובות שלכם נאמר משהו חכם, במחילה. צניעות, בבקשה.
אושר (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
יש לי את הספר במהדורה הקודמת, נראה לי פיהוק רציני. טוב לשמוע שיש לו מה לחדש.
yaelhar (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
לא קראתי את הספר למרות שחיפשתי אותו לא מעט.
אני חושבת שאין תשובה אחת לנושא. לפעמים כישלון נובע מאיזו נקודה סתמית. לפעמים מטבע האדם. לפעמים יש תשובה, לפעמים אין. אני מניחה שהספר הזה מנסה לספק תשובה מכיוון אחר מהמקובל.
בת-יה (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
דן סתיו, תודה. גם אני חושבת שאין שום מרשם לעם מצליח.
מה גם שההיסטוריה הוכיחה שהמנצחים היו, בדרך כלל, אנשי הכוח ולא אנשי החכמה.
דן סתיו (לפני שנתיים ו-5 חודשים)
בת-יה תודה על הסקירה. היא מעניינת מאד על נושא שאני מתקשה להאמין שניתן להגיע לגביו לתשובות חותכות או מעין מרשם סודי איך להיות עם מצליח...יש אינסוף משתנים המשפיעים על ההסטוריה חלקם ידועים חלקם לא וגם לא תמיד ידוע כיצד גורמים מסוימים עשויים/עלולים להשפיע. הסיפור האישי שהבאת רק מחזק זאת. במקרה של שני השכנים, שלכאורה, הנתונים לגביהם ידועים -האם נוכל לקבוע בוודאות שאלו הגורמים שהשפיעו על מהלך חייהם? חלקית - אולי כן, אך לא מעבר לכך.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ