ביקורת ספרותית על הספר שבעין הסערה מאת רות אוזקי
ספר מעולה

---

ספר יוצא מן הכלל - הן באיכותו והן בעניין השונה והנדיר בו הוא עוסק. מעבר לסיפורו של בני אוֹ ואמו אנבל - 2 דמויות מרגשות בפני עצמן, יש בו משהו שונה לגמרי מכל הספרים אותם קראתי - הספרים "מדברים" ומשתפים את חוויותיהם לגבי הכתיבה, לגבי הקוראים, לגבי צורות הכתיבה. הספר כותב את עצמו ואת קורותיהם של בני ואמו ושל שאר הגיבורים המשניים. רות אוזקי היא סופרת נהדרת ועד עכשיו קראתי את כל ספריה ולא התאכזבתי. בני אוֹ מאבד את אביו קנג'י שנדרס ליד הבית ונשאר רק עם אמו אנבל שהופכת להיות אגרנית וממלאת את כל הבית בשקיות ענק ואין מקום לזוז. בני שומע את הדברים מדברים אליו -הנעליים, השולחן המספריים ועוד. הוא מוצא מפלט בספרייה הציבורית בין הספרים ובין לבין מבלה במחלקה הפסיכיאטרית לילדים. אחד המשפטים היפים (מעבר לעוד הרבה כאלה) "כשקוראים שונים קוראים את אותו הספר, הספר נהיה כמה ספרים שונים" (עמ' 506). לספרים המדברים יש המון תובנות לגבי כל נושא וזה מרשים. ספר נהדר.

» ביקורות נוספות של רוני
» ביקורות נוספות על הספר שבעין הסערה