ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 9 בינואר, 2023
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
יש את כל הקלישאות החלולות האלה שמופיעות בדרך כלל על גבי ספרים, ומחלצות ממני נחרות "יאללה יאללה" אגב גלגול עיניים. כמה אפשר כבר עם עלילות שנרקמות ביד בוטחת או מצויירות במכחול עדין, משהו ש"פורט על מיתרי הלב", "בועט וחתרני", "קול חדש בספרות העברית", "סוחף ומכמיר לב", "פסיפס דמויות מהחצר האחורית של החברה הישראלית", וכן הלאה וכן הלאה.
אבל פה, בספר החמוד הזה, מה לעשות שאכן העלילה שנרקמת ביד בוטחת היא על פסיפס דמויות ססגוני מהחצר האחורית של החברה הישראלית, ולמרות שלא כתוב כך במפורש על הכריכה האחורית (אף על פי שכתובים שם דברים אחרים שבדרך כלל גורמים לי לשמוט את הספר בשאט נפש), האינטואיציה שלי לחשה לי שיהיה סבבה והתחזקה אחרי כמה פיסקאות מסקרנות וכתובות היטב, ודמויות שהתחברתי אליהן למרות שאין לי דבר וחצי דבר איתן, פרט לקירבה גיאוגרפית. בין אם מדובר במסתנן/מבקש מקלט אריתראי, טרנסית ערביה מעג'מי, קופאית דתל"שית באמפמ, טווס גחמני, שף חרמן ושאפתן, יוצא מוסד רדוף שדים, וטרינרית זורמת או סוחר אמנות בריטי - הדמויות כולן נעות (יחד עם הכלבים שלהן) במרחב הגס והחשוף שבין שוק לוינסקי לפלורנטין, חוצות זו את חייה של זו וסיפורי המסגרת שלהן משתרגים אלו באלו באופן מעניין, סקסי, אלים לעתים ורב קסם, ויותר מכך - אמין, גם אם הקצוות נסגרים בתום הספר בצורה נקייה וחדה מדי בואכה אופרת סבון או סיפור סינדרלה דביק. הפרקים קצרצרים וחביבים והקריאה זורמת, פשוטה, לפעמים אפילו מרגשת. אפשר היה, לתחושתי, לוותר על הניסיון לייצר דרמה סנסציונית נוספת מאחורי הסיפורים הקטנים והאנושיים, אבל כך או כך, נהניתי. כנראה שיקיר אלקריב בורא קול חדש בספרות העברית.
****
30 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Pulp_Fiction
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
וואלה סיקרנת.
אולי אנסה בהזדמנות.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
יופי, עכשיו הכמרת לי את הלב על כל הרצפה שעוד לא התייבשה מהספונג'ה
|
|
|
עמיחי
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
שמע, נשמע ספר שפורט על מיתרי הלב.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
ועכשיו אני רואה: זה הדירוג האלף שלי באתר... הייתכן שקראתי אלף ספרים מה הקטע
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
נדמה לי שכבר אין כאלה. וגם אני כבר לא רץ. ואם כבר, אז למרות הארבעה כוכבים, אילו הייתי נתקל בספר חדש שלו עכשיו, תוך כדי הליכה איטית בחנות ספרים, לא בטוח שהייתי הולך על זה - על יו נסבו ייתכן שדווקא כן
|
|
|
פואנטה℗
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
ומי כן המישהו הזה? יו נסבו?
(וגם למה לרוץ? ולמה לקנות? ולמה כל דבר? נראה כמו מתכון בטוח למפח נפש כי בסוף נופלים. תרתי משמע)
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
לא מכיר את הפוזה שלו. הוא חבר פייסבוק שלי, לקחתי את הספר מתוך סקרנות, והופתעתי לטובה.
הוא יודע לכתוב, אין לו דאווין כמו כותבים אחרים בעברית שתופסים עליך תחת עם השפה שלהם, המשלבים שלו מגוונים ומרגישים טבעיים ולא מאולצים (הישג לא מבוטל), והסטורטלינג זורם. סבבה. אולי הוא לא מישהו שארוץ לקנות כל דבר שכתב, אבל לפחות הספר הזה בא לי בזמן ובמקום הנכונים. |
|
|
פואנטה℗
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
לפעמים אל תמהר לגלגל עיניים.
(ואולי יוצא מוסד רדוף שדים עשה את שלו...)
קראתי את 'תשוקה'. וואללה, נהניתי. להלן הטעימה: יקיר אלקריב יש עליו פוזה של מישהו שמאוהב במילים שיוצאות לו בחופשיות ונשפכות על הדף בערבוביה, אבל במקרה שלו הפוזה עבדה לטובה. אהבתי. "האשמה היא חייל הרגלים של הרגשות; ראשונה להתגייס ואחרונה לעזוב את שדה הקרב. רגש זול, אבל יעיל מאין כמותו, בהיותו המנוף הנפשי הקצר ביותר. אין קל מהפעלתם של בני-אדם מוכי אשם; היטב יודעים זאת כוהני דת, הורים ונשים העתידות להיזנח." "אהבתנו לא החלה יחד, בתיאום. אם כן, מדוע שתסתיים יחד? אני הייתי החלוץ, שהלך קדימה אל הערבה הקפואה. את הצטרפת אלי בתחילת האביב, כשהפלגים נמסו ופיכפכו. ועכשיו, כשתמיסת הסיפור עדיין מפתחת אותך, מוסיפה לך גוונים ופרטים ומעשירה את דמותך, אני כבר תלוי בחוץ, מיובש ונוקשה. האם את מסוגלת להבין זאת? בוודאי שכן. ובכל זאת, את אינך מוותרת ומצפה שאעשה את המוטל עלי. אני חושש ומצפה שהזמן יעשה את שלו, אבל החזיר העצל רובץ בשלולית הקיא של עצמו, ועמו אנו בהתכתשויותינו האינסופיות...ותחשבי רגע. מי מוותר כאן על יותר? את מאבדת בסך-הכול אותי. עבורי, העולם כולו מתכווץ חזרה למידותיו: ממוצע. בינוני. שכיח. העז שבאורות מטיל את החשוך שבצללים." |
|
|
dina
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
ספר מתוק, אהבתי אותו
|
|
|
ראובן
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
גם נהניתי מקריאתו
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
ניסיתי אותו בספר אחר והוא לא עניין אתי.
|
|
|
אירית פריד
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
אנסה לעקוב אחריו....
חן חן. |
30 הקוראים שאהבו את הביקורת
