ביקורת ספרותית על זמן אלול - ספריה לעם #438 מאת דב אלבוים
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 11 באוקטובר, 2022
ע"י סדן


אני חילוני ואין לי קשר בשום צורה ואופן לדת. והנה כאן בספר הזה שלקחתי אותו באקראי מתגלה לעיניי עולם בלתי-מוכר לחלוטין; עולם הישיבות וליתר דיוק החיים בפנימיה! של ישיבה, שגיבור הסיפור ששמו נחמן חווה אותה. נחמן הוא נער בן ארבע-עשרה ובבת אחת הוא נלקח מבית מנשפחתו האוהבת ואימו החולה. לעולם סגור ומלחיץ תרתי-משמע של חיים במחיצתם של נערים כמוהו. עולם חד-מיני שבו יש רק נערים רכים שמתחילים להתבגר במהירות עם הדחפים המיניים הכבושים של אוננות והומוסקסואליות ומצד שני יש בו מין נאיביות ושאיפה לטוהר...
נחמן רוצה שאמו החולה תבריא ומשום מה חושב שהאשם הוא בו ומעניש את עצמו בתעניות וצומות; למשל תענית שתיקה ותעניות אחרות שהוא ממילא איננו עומד בהן...
בלי קשר לסיפור עצמו שמובא כאן דווקא בצורה אמינה, האמת היא שלא אהבתי את כל הנושא הכללי שמתואר כאן; מדובר פה לדעתי באכזריות! לקחת נערים כאלה שרגילים לפינוק של משפחתם ולהכניס אותם למין מעבדה אנושית כזו שמבחינתי רק מתעללת בהם.
הספר לדעתי הוא דווקא מין עדות אנתרופולוגית על העולם המוזר הזה שבו לוקחים ילדים ונערים ופשוט שוטפים להם את המוח בסיפורים דמיוניים על צדיקים נסתרים ועל העולם
עד שהם מושפעים מהשטויות הללו, עד-כדי-כך שהם מאמינים בהן אולי בלב שלם אבל
הם למעשה יוצאים מישיבה כזו בסופו של דבר בלי שקיבלו שום כלים להתמודדות עם העולם המודרני המציאותי שהם חיים בו. (לימודי ליבה למשל...)
לכן יש פה אולי הצצה מעניינת מסוימת לאותו עולם שזר לרובנו. ניכר שהמחבר אכן בקיא בעולם הזה וגם התחנך בו. אבל אני אישית מאוד לא נהניתי מהספר הזה וליבי חמל על אותו נער אנטי-גיבור שנאלץ לחוות בו חיים קשים במיוחד לדעתי בצורה מיותרת לחלוטין.
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סדן (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
תודה מקרב לב לכם על תגובותיכם המעניינות; מורי, strnbrg59, חני, פרפר צהוב,זאבי קציר ונצחיה!
נצחיה (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
לא יכולה לסתור אם אלה רגשותיו.
כן יכולה להגיד שנראה לי לא אמין ולא אותנטי, ולכן כספר לא עבר אותי. גם אם יש "אלמנטים" אישיים, התחושה הכללית היא של הגזמה והקצנה לכיוון אחד, אולי איחוד כמה סיפורים שונים יחד. כן, יש כאן סיפור חרדי, עצם המונח "זמן אלול" הוא מונח חרדי מעולם הישיבות. החיבור וההקצנה היו נראים לי לא תואמים.
פרפר צהוב (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
חני, אני מבין את התפישות השונות, כולל את אלה של סינדרום ירושלים, של השיעים שפוצעים את עצמם ביום העשוראא ותפישות אחרות, אבל לא ממש מרגיש צורך להתלהב מהן.
אנשים בדרך כלל עושים שינויים משמעותיים בחיים בשל איזשהו משבר או טריגר שגורם להם לנסות דרך חדשה. לא תמיד הדרך הזאת נכונה או מתאימה להם. הסיפור של קרוב המשפחה שלך מראה שכנראה גם הוא לא הצליח להסתדר עם התפישות האלה.
פרפר צהוב (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
נצחיה, איך את יכולה לסתור חוויות של מישהו אחר שחווה אותן במקומות שאת לא היית בהם?!
סביר שיש אלמנטים שהוא שיבץ כאן מתוך חוויותיו כתלמיד פנימיה, אלא אם כן הוא כתב כאן סיפור על חוויות מפנימיה חרדית על המאדים.
חני (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
פרפר זו בעיה שלנו להבין תפיסות אחרות שלא מתיישבות
עם ההגיון שלנו.
אישית מכירה קרוב משפחה
צעיר שחזר בתשובה והלך לישיבה
כמה שנים. חזר ממוטט נפשית.
כבר 3 שנים מסתובב בלי רצון לחיות.
אז בהחלט לא מתאים לכולם עולם הישיבות
עם לחץ חברתי ונפשי גדול.

נצחיה (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
אני דתית, אם כי מתת מגזר שונה במקצת,
והספר נקרא לי לא אמין, לא תואם לגיל המספר, מתמקד בדברים מסוימים, בעיקר שליליים, ומדלג כליל על אחרים. אדם יכול לכתוב מה שעולה על דעתו, אותי זה לא עבר.
זאבי קציר (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
מה שפרפ"ץ
פרפר צהוב (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
סקירה מעניינת. כל התפיסות הפוריטניות, ובכללן הדתיות, ששואפות לאיזושהי טהרנות וצדיקות כביכול, גורמות לקונפליקטים ובעיות פסיכולוגיות אצל מי שמאשימים את עצמם שאינם מסוגלים להגיע לרמת ה"טוהר" הנדרשת.
הפנימיות החד־מיניות כנראה נועדו לעודד את המגזר הלהט"בי, וזה יפה מאוד מצד המוסדות הבריטיים וגם הדתיים (-;
גם היום יש כאלה שגוזרים על עצמם תעניות שתיקה למטרת השד־יודע־מה, ואצל חלקם זה דווקא רעיון לא רע עבור הסובבים D-:

חני, אין שום בעיה שלנו, מי שלא נהיה. יש בעיות פסיכולוגיות שחכמים למיניהם יוצרים אצל מי שלא מגיעים לאיזשהו יעד אוטופי שאמור להגדיר אותם כבני אדם.
חני (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
סדן בדיוק מה שסטנברג, שפנימיות כאלה יש הרבה בכל מני שמות.
אם כי הגיל כאן הוא פקטור חשוב. נראה לי שהבעיה היא בתפיסה שלנו החילונית מול
התפיסה הדתית אצל רוב הדתות. סיגוף ומניעה וצום ככפרה. פה יש בעיה שלנו בהבנה הבסיסית. וחוץ מהכל כתבת סקרה נפלאה. חג שמח
strnbrg59 (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
כתבת "ליבי חמל על אותו נער". אישית, כשספר כתוב בצורה כזאת שאיכפת לי על הגיבור אז אני נותן לספר לפחות ארבעה כוכבים!

אגב מסירת נערים בני 12-13 לפנימיות חד-מיניות ומרוחקות מחיק המשפחה, זוהי מסורת גם אצל המעמד העליון האנגלי והאנגלו-אמריקאי.
מורי (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
נשמע קצת דיקנסי. בכל מקרה, גם לימודי הליבה לא ממש מכינים את הילדים לעולם הזה. מה שלומדים בפנימיה מכין לעולם הדתי בו יחיו אחר כך וזה דווקא נשמע תואם יותר.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ