ביקורת ספרותית על ראשית מאת ברנרד בקט
ספר בסדר

---

#
מגיפה השמידה בעבר הרחוק את רוב המין האנושי. מעט הניצולים עברו לחיות באי ששמו, אפלטון, מרמז על הדרך בה החליטו לחיות בו, והסתגרו באופן יסודי מהעולם. לפי משנתו של אפלטון (האיש, לא האי) האנשים חולקו ל-4 מעמדות, שהבכירות ניתנה לפילוסופים, מנהלי המדינה. תינוקות גודלו בבתי ילדים, ללא קשר עם הוריהם הביולוגיים. (יש עוד כאלה שבחרו בפיתרון הזה, ללא קשר לפילוסופיה עתיקה) מבחנים שנעשו לילדים האלה קבעו לאיזה מעמד ישתייכו. רמז - לרוב למעמד ממנו הגיעו.

כל המתואר כאן לקוח ממשנתו של אפלטון (שאני ממש לא בקיאה בה ונעזרתי בוויקי ידידתי). גם סיגנונו של הספר – בעיקר דיאלוגים – מרפרר לרוב מה ששרד מכתבי אפלטון, שהם שאלות ותשובות.

שנים רבות אחרי המתואר כאן עומדת נערה בת 14 למבחן בן ארבע שעות. אם תעבור אותו – היא תגיע ל"אקדמיה". זה גוף מסתורי המכין, כנראה, את שליטי האי, שתושביו אינם ממש יודעים פרטים עליו. גם המוסד הזה הוא רפרור לאפלטון, שהקים אקדמיה שהיתה כנראה בית הספר הראשון, שהכשיר פילוסופים - בנים למעמד העליון - שיהיו מנהיגי המדינה.

המבחן, שהוא רובו של הספר, בודק, על ידי שאלות הבוחנים ותשובות המועמדת את ההיסטוריה והפילוסופיה של אנשי האי. הוא בוחן בעיקר את שאלת הבינה המלאכותית ובאיזה תנאים היא תחשב כאדם. הוא מזכיר את טיורינג, שניסה לענות על שאלת הבינה המלאכותית המתייחסת לבינת האדם. בהקשר הזה הוא מזכיר את מבחן "החדר הסיני" שבאמצעות דימוי אליגורי של מחשב מנסה לענות על השאלה, האם אפשר להחשיב מחשב/רובוט בעל יכולת הסקת מסקנות ותגובות בהתאם, לאדם.

הספר, יצירתו של סופר ניו-זילנדי שלא היה מוכר לי, קצר ומוזר. לא הייתי מגדירה אותו כמדע בדיוני, למרות שהוא מתרחש שנים רבות בעתיד. לפעמים הוא מעניין בקשר שבין הפילוסוף המפורסם ביותר מהעת העתיקה, לבין רעיונותיו המתממשים (בסיפור בלבד, תודה לאל). אבל בתחום הסיפור, שאינו קולח ולפעמים אינו קריא, בקט די כושל. הוא מתקשה להבהיר את רעיונותיו, שחלקם אינו ברור, וחלקם סתם מוזר (כמו דמות האורנג אוטן). בסוף הקריאה נשארתי עם יותר סימני שאלה מסימני קריאה. שמחתי שפילוסופייה היא עיון טהור, שאף אחד לא מעלה על דעתו להפוך אותה למציאות. (כשניסו – זה נגמר בבכי...)

1/2

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על ראשית