ביקורת ספרותית על ניצוץ של אור מאת ג'ודי פיקו
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 5 באוקטובר, 2022
ע"י נצחיה


שי, הנכדה שלי שהיא בת 11 חודש, זוחלת אחורה. למעשה מה שהיא עושה זה לשכב על הגב ולדחוף את עצמה אחורנית בעזרת הרגלים. זה עובד לה טוב גם מבחינת הקצב וגם מבחינת תשומת הלב של הסובבים, עד שהיא נתקעת במשהו, ואז חבל. הצענו להסריט אותה בוידאו ולהקרין אותו מהסוף להתחלה, כי אז הכיוונים יעבדו נכון, אבל בטוח שגם זה ייראה מוזר. כששי נולדה היו כמה דקות, או קצת יותר מזה, של מתח ולחץ בחדר הלידה, שבהן ניסו לדאוג לתינוקת במה שלדעתי היה על חשבון הסבל והכאבים של האמא שלה, כלומר של הבת שלי. בדקות האלה רציתי לצעוק שפחות אכפת מהתינוקת. התינוקת שלי יולדת והיא החשובה כאן. בסוף הכל עבר בשלום והדופק שלי שב לסדרו, אבל רגעי הדאגה והחרדה שבהם נכחתי בלי יכולת לעזור בפועל עדיין נותרו לי בלב.

בתוך המרקם של המרחב-זמן יש פער מאוד משמעותי בין ה"מרחב" ל"זמן". בשלושת הממדים המרחביים יש תנועה דו כיוונית - קדימה ואחורה, ימינה ושמאלה, למעלה ולמטה. לעומת זאת ממד הזמן, חץ הזמן אם תרצו, עובד רק בכיוון אחד ואי אפשר להפוך אותו. יש סרטונים שמנסים לעשות את זה ותמיד זה נראה מצחיק כמו ביצה שקופצת מהמחבת והופכת להיות שלמה, בן אדם שנהיה צעיר מיום ליום.

ועכשיו קצת לספר ואז אני אגיד למה הפתיחה קשורה לנושא. ג'ודי פיקו התפרסמה לראשונה עם הספר "שומרת אחותי" שהצטיין בהעלאת דילמה קורעת מענייני בריאות הגוף, הטכנולוגיה והאתיקה, אם כי בלבלה קצת זמנים והקדימה את הטכנולוגיה בעשור ויותר כדי שהגיבורה שלה תהיה נערה ולא רק ילדה קטנה. הספר היה טוב ברובו חוץ מבחירת עריכה שגויה שגרמה לה בשלושת הפרקים האחרונים לשמוט את השטיח תחת רגלי הדילמה, להרוג את הדמות הלא נכונה ולייצר בצורה מלאכותית סוף טוב שמבטל את עצם הצורך בספר מלכתחילה.

גם הספר הזה עוסק ברפואה ובדילמה, נושא שמעסיק וקורע את ארצות הברית והוא נושא ההפלות. למעשה במבנה הפוליטי של ארה"ב יש שורה של סוגיות שהמענה עליהן דיכוטומי ודעה בסוגיה אחת גורר עמדה תואמת בכל אחת ואחת מהסוגיות. בנוגע להפלה זה מוגדר בתור "פרו לייף" מול "פרו צ'ויס", חיים מול בחירה. באופן מוזר, או שנראה מוזר מצד ישראלים שרואים את הדברים מבחוץ, מי שמגדירים את עצמם "פרו לייף" ורואים את תחילת החיים ברגע ההתעברות, דתיים יותר, רפובליקנים יותר, דרומיים יותר, לבנים יותר, הם גם בעד אפשרות "הגנה עצמית" שהתרגום המעשי שלה הוא שאפשר פחות או יותר ללכת ולקנות נשק באופן חופשי בסופרמרקט. גם על "פרו צ'ויס", בעד הבחירה וזכות האישה על גופה אפשר לומר כמה דברים, כפי שסיפרה לי מישהי שהלכה לעשות דוקטורט באוניברסיטת ברקלי והרתה במהלכו - הריון רצוי ומתוכנן שנתקל בגינוי גורף בסביבה. הבחירה טובה ובלבד שבחרת מה שאנחנו מצפים ממך לבחור.

אז אנחנו בדרום ארצות הברית, במיסיסיפי, במרכז ההפלות היחיד שנשאר, ביום שבו הוא עובר תקיפה אלימה. אדם בשם ג'ורג' גודרד נכנס פנימה ויורה לכל הכיוונים. חלק מהנוכחים נהרג, חלק נפצע, והשאר מהווים בני ערובה. האדם שמנהל את המשא ומתן מול החוטף הוא יו, שמגלה תוך כדי ניהול האירוע שהבת שלו בת החמש עשרה רן היא בין בני הערובה שנמצאים בפנים, יחד עם אחותו בס. רן לא הגיעה למרכז כדי לעשות הפלה, חלילה, אבל היא נותנת את התמונה "מבפנים".

בצד הטוב, פיקו עשתה עבודה טובה, הן מבחינת התחקיר, הן מבחינת ההיבטים הרפואיים, המשפטיים, והסיטואציות של נשים שונות שמגיעות לעשות הפלה. עוד בצד הטוב היא מנסה להראות תמונה מורכבת ולא חד ממדית ולתת מקום אנושי גם למצנגדי ההפלות. מנסה, לא אמרתי שהיא מצליחה. בצד הפחות טוב יש בחירת עריכה תמוהה מאוד לספר את הסיפור מהסוף להתחלה - החל בחמש אחר הצהרים לקראת סיום האירוע, וחזור מדי שעה עד הבוקר. אולי זה נעשה מתוך רצון לתאר ביצוע הפלה כמשהו שבא להחזיר עולם כסדרו עבור נערות ונשים שגילוי ההריון שיבש את תוכניותיהן העתידיות, אבל זה נעשה רע. אנחנו לא יכולים לעקוב אחרי משהו מהסוף להתחלה, הדרך הסיפורית שבה אנחנו רגילים לעבוד היא אחרת. גם פיקו מבינה שצריך ציר סיבתיות וכרונולוגיה ולכן מתייחסת לכל שעה בנפרד, ואותה מספרת מהתחלה עד הסוף, אבל הסיפור יוצא קטוע בצורה מעצבנת ביותר ולא מאפשר להזדהות עם הדמויות. יכול להיות שבכל מקרה לא הייתי מצליחה להזדהות, כי מרוב תחקירים ועובדות נהיה קצת צפוף בתוך הספר, מה עוד שמנסים תאר בו מגוון נשים - לא רק את רן, אבא שלה ודודה שלה בקס, אלא גם את הרופא לואי, האחות איזי, מטופלת במרכז ההפלות בשם ג'וי, מתנגדת הפלות שנקלעה פנימה ושמה ג'נין, אישה בשם אוליב שעומדת למות מסרטן צוואר הרחם שהתפשט, וכן את היורה ג'ורג' וסיפור צדדי על בת' בת ה-17 שהפילה בעזרת תרופה שקנתה באינטרנט וכעת נאשמת ברצח על פי חוקי המדינה. זה המון דמויות לספר, ולא פלא שאין מיקוד.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי (לפני 3 שנים)
בזמן האחרון זה לגמרי חתול בשק.
נצחיה (לפני 3 שנים)
זה נכון. אבל הספריה כאן קצת מיצתה את עצמה מבחינתנו
ולרכוש ספרים חדשים זה להוציא הון על חתול בשק, אז פחות בא לי.
מורי (לפני 3 שנים)
לגנותך ייאמר, שזה חוסר תכנון
נצחיה (לפני 3 שנים)
אני חושבת שאתה צודק. לזכותי ייאמר שהיה יום כיפור וזה הספר שהיה בבית.
מורי (לפני 3 שנים)
לפיקו אני לא מתקרב ולא הורס לעצמי שעות קריאה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ