• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
עד שהגשם יחזור

עד שהגשם יחזור

מאת סלעית שחף פולג

הביקורת של ארד

תמונה של ארד
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
1.0
עד שהגשם יחזור

עד שהגשם יחזור

מאת סלעית שחף פולג

הביקורת של ארד

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
1.0
תמונה של ארד
הוצאה לאור:שתים
שנת הוצאה:2021
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
רץ
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 4 שנים

“עמק שלי משני עבריה של שכונת ילדותי, השתרעו נופי העמקים, עמק זבולון במערב ועמק יזרעאל במזרח. אך אי”

4/9
ביקורות על עד שהגשם יחזור
הבאה
ראובן
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 3 שנים•1 דקות קריאה

עוד ספר גרוע שמבטיח הבטחות שווא בתקציר הכריכה האחורית, עשיתי מאמצים לרכוש את הספר, והאכזבה לא איחרה להגיע.
ספר רדוד, מבולבל, לא ברור, שוב אוסף דמויות שקשה לעקוב אחריהם, אין חוט מקשר בין הדמויות לסיפור. ספר מייגע,
שפה מאוד דלילה ופשוטה.
נטשתי באמצע .

לא לגעת!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של הלוחש לסוסים
הלוחש לסוסים
תמונה של כרמלה
כרמלה
תמונה של ענתי10
ענתי10
תמונה של rea
rea
תמונה של Mira
Mira
תמונה של מושמוש
מושמוש
תמונה של מורי
מורי
תמונה של yaelhar
yaelhar
8קוראים|גיל ממוצע55|50%נשים

על המבקר

תמונה של ארד

ארד

ותיק
חבר מזה 15 שנים
205 ביקורות•578 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מקורית•ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של ארד
ארד
ותיק
חבר באתר מזה 15 שנים
ביקורות205
לייקים שקיבל578
דירוג ממוצע3.4 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מקורית112ספרות מתורגמת18מתח ריגול והרפתקאות16

דיון על הביקורת

4 תגובות
מורי
מורי•לפני 3 שנים

הדלת מימין. ביי.

AliceInWonderland
AliceInWonderland•לפני 3 שנים

הלכתי לראות את סוג הספרים שהמלצת עליהם בעבר והבנתי

זה באמת לא ספר בשבילך
כרמלה
כרמלה•לפני 3 שנים

גם אני נטשתי.

מורי
מורי•לפני 3 שנים

מסכים לגמרי.

4 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של ארד

השושבין

השושבין

סביון ליברכט

פעם הראשונה (וכנראה גם אחרונה) שאני קורא את הספר של סביון ליברכט , הסיפור דווקא מתחיל טוב , מסקרן ומושך. אבל לקראת סופו באה האכזבה.
הסיפור הופך למשעמם ומפותל. למרות שזהו ספרון כיס קטן , וסך 180 עמוד בערך. הוא נמרח ולא מתרומם .

לפני 6 חודשים•
★★★★★
•ארד
חארת אל יהוד (הרובע היהודי)

חארת אל יהוד (הרובע היהודי)

אברהם לוי

ספר מעולה!!!, חובה שיהיה בכל בית בישראל. סיפור אמיתי המגולל את השתלשלות חייהם של יהדות ספרד ברובע היהודי. מהגיעם מחברון ועד לגירושם לעיר החדה ב1948.
מדהים עד כמה ההיסטוריה חוזרת על עצמה, במיוחד בימנו! שנתיים לטבח ב7 באוקטובר.
אסור להחמיץ!

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•ארד
מזל עקרב

מזל עקרב

רפי טופז

ספר מתח פסיכולוגי, אני אישית לא מתחבר לספרי מתח/אקשן/פעולה, בסגנון פושעים, גנבים, שוטרים, בלשים וכדומה.
הספר של רפי טופז טיפה שונה, הוא שומר על מתח לאורך כל הסיפור. בציפייה דרוכה לסוף.
האווירה בסיפור קצת כבדה ולא נעימה (לי).
הייתי מוותר על כמה קטעים שנמרחים ללא קשר לעלילה. אבל לא מזיקים.
טופז שפך בסיפור הרבה דימיון פרוע ומתוחכם.
מומלץ לאוהבי הז'אנר.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•ארד
ועד הים הגדול

ועד הים הגדול

אסתי קון

בתאריך 26 לספטמבר (2025) הגעתי לעמוד 247 ו..... בדיוק שם מצוין התאריך 26 לספטמבר (אבל בשנות השישים) צירוף מקרים מהמם.
אם תקראו את הספר, תבינו מה משמעות האריך הזה.
הקריאה בספר מאוד זורמת וקולחת (קצת ארוך מידי).
הסיפור מאוד נחמד. האווירה טיפה עצובה. אבל בסך הכל ספר מהנה, קליל ומומלץ !

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•ארד
החיים לא היו שושנים

החיים לא היו שושנים

גליה ברוידא מזרחי

לאחר הפסקה ממושכת בקריאה (שוב מהסיבות הידועות לכולם לאור המצב במדינה), החלטתי לנסות את כוחי בקריאה מחודשת,
לספר הזה ציפיתי בכיליון עיניים, אפילו רכשתי אותו ישירות מהסופרת. וכגודל הציפיות - גודל של אכזבות.
הספר נשמע מבטיח ומעניין, אך לדאבוני הספר משעמם מאוד ואינו ממריא לשום מקום (וזאת למרות הביקורות הטובות כאן).
בקושי הצלחתי לגרור את עצמי עד עמוד 100 . שם הרגשתי שהתיאורים בספר חוזרים על עצמם ומאוד רדודים. לכן החלטתי לנטוש את הספר מפאת בזבוז זמן.
הספר הוא יותר יומן קורותיה של משפחה שעלתה לארץ והתיישבה במושבה תל עדשים. זה סיפור חלוציות והשתלשלותה של המשפחה בחיי המושבה.
לכאורה נשמע מאוד מעניין ומלמד. אבל, אין שום דבר שמתרומם בסיפור. זה אולי יכול לעניין רק את בני המשפחה בלבד-לא יותר מזה.
אני לא הייתי ממליץ לקרוא את הספר אפילו אם הנושא מעניין אתכם.
חבל

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•ארד
מוזיקת חתולים

מוזיקת חתולים

רון סגל

הייתה התלבטות אם לדרג את הספר ב3 כוכבים או 4 כוכבים. חבל שלא ניתן לדרג בחצאים. הייתי נותן לו 3.5 כוכבים
מדוע? כי הספר שנוי במחלוקת יש בו קצת מתח, קצת שעמום, קצת מוזר ו...הרבה חתולים!
חתולי הרחוב מסתובבים הרבה בין דפי הספר, אך לקראת הסוף הפאזל מתחבר והחתולים הם רק אמצעי- את זה תגלו בקריאה!
למרות זאת הספר קליל, שפה שנונה, זורם טוב, כן- וגם מהנה.
ספר טוב, אך לא יצירה ספרותית גדולה.

טוב לירושלמים. לא בריא לאוהבי חתולים מושבעים

לפני שנה•
★★★★★
•ארד
הנעלם

הנעלם

זהר דוד

סיפור מעניין המבוסס על פרשת ילדי תימן החטופים. פרשה עגומה שנשארה עלומה.
הסופר רקם סיפור אנושי בין מספר הדמויות שאט שאט מתחברות לנקודה משותפת הקשורה לנושא.
ספר טוב, אך מטובל בהרבה פרטים מיותרים שלא תמיד יש בהם קשר לרצף הסיפור.
היה אפשר לקצר.
למרות זאת, הספר לא משעמם בכלל, קריא , מעניין ומהנה.

לפני שנה•
★★★★★
•ארד
לא אהבנו מדי

לא אהבנו מדי

שוקי פרידמן

סיפור בלשי קצת ארוך מידי, אבל מאוד מאוד מהנה.
אין טעם לפרט את תוכנו של הספר.
רק אציין שהסיפור מעניין, מושך ומותח.
מאוד ישראלי ונעים לקריאה.
בהחלט מומלץ בחום.

לפני שנה•
★★★★★
•ארד
לפני שהידיים התחילו לרעוד

לפני שהידיים התחילו לרעוד

סיגל פישביין

לאחר תקופה ארוכה של יובש בקריאת ספרים(מסיבות מובנות), החלטתי להתאמץ ולהתחיל לקרוא מחדש.
למזלי נפל לידי הספר "לפני שהידיים התחילו לרעוד" - ספר מצוין, קריא, קולח, מעניין, קליל ומהנה.
הידיים שלי לא רעדו כלל בכל פעם שאחזתי את הספר לקריאה בו.
סיפור מיוחד על יהדות תוניס והעלייה לארץ ישראל.
הסופרת הצליחה לתאר ברגישות את ניחוחות ההווי של יהדות תוניס.
הקריאה רהוטה וזורמת מההתחלה ועד הסוף המפתיע.

אסור להחמיץ !!!

לפני שנה•
★★★★★
•ארד

ביקורות נוספות על "עד שהגשם יחזור"

עד שהגשם יחזור

עד שהגשם יחזור

סלעית שחף פולג

סלעית שחף פולג מספרת סיפור המסופר על פני שלושה חודשים. אלול תשרי וחשון. ויש איזו בחירה מאוד חכמה ונכונה דווקא בחודשים האלו. אלול הוא החודש בו דברים מגיעים לאיזה שיא, תשרי הוא הדף הלבן והחלק של התחלות חדשות, השלב הזה בו התקווה יכולה לממש את עצמה ולהפוך למציאות, וחשוון הוא החודש המנקה. הוא בא ושוטף את הכל, מזכך את העתיד לבוא.


בכפר ותיק אשר בעמק יזרעאל משוועים בני המקום לגשם שלא ירד שם כבר שתים עשרה שנה. הכפר כבר לא מה שהיה. אם פעם הסתמך על הגידולים והתוצרת החקלאית, חוסר המים, והגשם שבושש לבוא הביאו לכך שהכפר שינה פניו והחל לצעוד עם רוח הזמן. נפתחו בכפר הרחבות של שטחים אשר הביאו תושבים חדשים, מסוג אחר. ה"עירוניים" קראו להם הוותיקים בנימה שנעה בין התנשאות לזלזול.



על הרקע הזה מספרת שחף פולג את סיפורן של שתי אחיות. יעלי וגלי. שתיהן עזבו את הכפר כשהן נשבעות לא לחזור אליו.


מצחיקים החיים האלה. אנחנו עושים סיבוב גדול, שיכול לקחת שנים, רק כדי לחזור בסופו אל נקודת המוצא. לנקודה בה הכל התחיל.


הן ברחו מהמשפחה ומכל מה שהיא נושאת בעבורן, רק כדי לחזור ולהמשיך את השושלת המשפחתית. כל אחת מסיבותיה, וכל אחת בדרך משלה.


דרך שלושה דורות מסופר סיפורה של משפחת שטיינמן. זה סיפור על מקום ועל משפחה. ועל סוד גדול שמגיע לסופרת שאפו גדול על הטיפול בו. על השריגים העדינים שמחברים אותנו אחד לשני על הרצון להינתק מהם, כמו גם הידיעה כי הדבר לא אפשרי. אפשר להרחיק, אבל אי אפשר להינתק. הלא הרגשות והזיכרונות תמיד איתנו. בתוכנו. אנחנו חוליה בשרשרת הזו.


כריכת הספר הכל כך יפה, מבטיחה - ואף מקיימת, ובעיקר מדייקת את התוכן. תיאורי ההווי של חיי הכפר, הצמידות של האנשים, המאכערים שגם שם מסתבר נוכחים, כל זה בכתיבה יפה ובשלה המספרת סיפור כל כך שלנו, כל כך ישראלי.



ולבסוף, הפתעה.

כשחשבתי שנגמר, ואף קראתי את המילה -סוף- מול עיניי, פתאום עוד פרק. כמו לגלות עוד עוגייה אחת אחרונה שהסתתרה לה בצנצנת, ולהתענג על כל ביס. הפרק הזה שופך אור בהיר על הסיפור וסוגר יפה את הקצוות.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•dina
עד שהגשם יחזור

עד שהגשם יחזור

סלעית שחף פולג

"הדבר היחיד שיכול להציל את המצב עכשיו, זה גשם. גשם רטוב רציני וכבד. גשם כזה שישטוף את האדמה ויעלה פס של בוץ על שולי הבתים. גשם שימחה אבק של שנים, ויחלחל מתחת לשכבה העבה היבשה של הקרקע."

אני לא מחכה לגשם. אני שונאת גשם. שונאת חורף. שעון החורף לאחרונה הכניס אותי לדיכאון עמוק. אני לא מבינה למה הנפש צריכה חושך בשעה 17:00. כל עוד הקיץ נמשך מבחינתי שמחת החיים נמשכת. ובחורף... בחורף אני מנסה להתעלות על עצמי ולשרוד. מזל שאני לא גרה בסיביר. אבל אולי זה כן נכון לחכות לו עכשיו, אולי אנחנו צריכים כזה גשם עוצמתי, אפילו אכזרי, כזה שישטוף את הכל מעלינו. ינקה ויחטא ויותיר אותנו חדשים.

הכריכה הצבעונית כמו קרצה לי שכדאי לקרוא בספר הזה בתקופה קצת חשוכה. אולי הוא יצליח להאיר בצבעוניותו את החיים. לצערי טעיתי, הכריכה, כשמש שקרנית רק ניסתה לבשר את בוא האור כשבעצם הסיפור עצמו די עצוב.

מסופר על שלושה דורות שחייהם נקשרים בכפר קטן שמיקומו בארץ באיזור עפולה. דורות של אנשים שגדלו על ערכי הקיבוצים, החקלאות, עבודת הכפיים והשיתופיות. הכפר הזה הוא המקום שתמיד חוזרים אליו גם אם לא במתכוון, כמו נשאבים פנימה לחממה הטובה והמוכרת שבה גדלת.
חברי המשפחה נחשפים אט אט עם סיפוריהם והיסטוריית המקום, על האנשים השונים שפגשו בדרך ועל מקום אחד שמחבר ביניהם- הכפר.

לקח לי קצת זמן להבין מה אני קוראת, מי נגד מי ולהתמסר. זאת קצת הבעיה הרבה פעמים כשספר מתחיל בכמה עלילות קטנות ומרצד בין כולן בלי יכולת להתחבר לדמות מסוימת וללכת איתה דרך. אבל ברגע שהעלילות התחילו להתבהר ולהיות שזורות אחת בשניה נוצר קסם.
הכתיבה יפה ואפילו משעשעת לפרקים. מנגד, לעיתים הדברים הולכים סחור סחור. הכתיבה כמו מסתובבת סביב עצמה כמנסה לבנות מסתורין שרק זורע ערפול וחוסר בהירות על הסיפור והדמויות. במילים פשוטות, לפעמים זה פשוט משעמם. רגעי תיאורים על כלום ושום דבר אך רגע לאחר מכן עלילה שלוקחת קדימה. אם כי באיטיות מסוימת אבל בחן. אישית, יותר התחברתי לדיאלוגים בין הדמויות וליחסים ביניהן מאשר לתיאורי דשא משמימים. חבל שהחלק הטוב ביותר של הספר מגיע רק בעמוד 150. מאוחר מידי לטעמי אך עם זאת די מספק.

"היא עומדת בחוץ וזרועותיה פרושות לצדדים, מביטה אל השמיים האפורים הממטירים גשם אמיתי ורטוב על פניה. סוף-סוף יש אוויר לנשימה."

לפני שנתיים•
★★★★★
•בר
עד שהגשם יחזור

עד שהגשם יחזור

סלעית שחף פולג

עמק שלי

משני עבריה של שכונת ילדותי, השתרעו נופי העמקים, עמק זבולון במערב ועמק יזרעאל במזרח. אך אין לי מושג מדוע אהבתי רק אחד מהם, את עמק יזרעאל. אפשר שהכרתי, אם כי בצורה שטחית, שניים מהמושבים בו, את כפר יהושע ונהלל.

הגשם, הוא מוטיב יפיפה הקשור לעמק, בו משתמש סופר אחר, יצחק בן נר, שכתב על העמק בספרו: אחרי הגשם, או גם התנ"ך, המתאר את אליהו הנביא, שגזר על עמו ויושבי העמקים את הפסקת הגשם למספר שנים, מה שגרם לבצורת נוראית, וזאת משום שעובדי האדמה חטאו, וכעת הם משוועים לגשם שיציל אותם מעצמם.

ולכן ששמעתי על הספר, עד שהגשם יחזור, של סלעית שחף פולג, וראיתי את כריכתו, בה ציור נפלא לעמק המבטא זיכרון ילדות, בו שמש קופחת ותקווה עקרה לענני גשם, התמלאתי בתשוקה לא מוסברת לקרוא בו. ספרה החדש של שחף, הצליח לגעת בי, עוד בטרם קראתי בו שורה אחת.

אז אחרי שהתפייטתי על העמק והצפייה לגשם, אז על מה בעצם הספר, והאם תחושותיי המוקדמות לגביו מוצדקות?

הסיפור שואב את השראתו מכפר אחר, כפר יחזקאל, המסמל את מיתוס יישובי העמק, ההם ששרו במקהלה את ים השיבולים, או עמק שלי, אנחנו הצטרפנו ללחן ותמיד ברקע ריחף היחד הגדול.

מול היחד הגדול, זה שנוכח ברקע, מציבה שחף, את תאוות הבצע, הטינות והסודות כטבע אנושי, כמו הניסיון לגזול אדמה ומים מהחלשים בכפר בדרכים נכלוליות למען בצע כסף, המבטא צביעות לעומת ערכי ההדדיות והשיתוף שנמוגו מזמן, אותם מתארת שחף בסרקסטיות ובחמלה בו בעת.

שתי האחיות, יעל וגלי, כל אחת מסיבותיה חוזרת לכפר. יעל חשבה שתגשים את עצמה בעיר, אך היא חוזרת עם תחושת כישלון, ללא אופציה לסיים את הדוקטורט, יש לה אומנם בן זוג, אך יחסיה אתו היגעו למבוי סתום והיא בהריון מתקדם בסיכון. אחותה גלי, מבקשת להתחתן בכפר עם בן זוגה, שרק לפני זמן קצר, בגד בה עם חברתה. האם הנשואים האלה שיש להם בסיס רעוע יתממשו?

שתי האחיות חשבו שהן יכבשו את העולם והעיר הגדולה, ובכך ישתחררו מחוויית הכפר הרעה מבחינתן, אך הן חוזרות אליו מובסות, מצב שמציף מחדש זיכרונות, ומעלה סודות וטינות ישנות.

האם הכפר של יעל וגלי שהטיף בזכות היחד הותיר בהן חסך, שהפך את הבחירות שלהן בחיים לכושלות, תוצאה לחוסר יכולתן להבין טיפוסים וסיטואציות עירוניות? שיאו של הכישלון הוא ביחסים הזוגיים המעורערים של כל אחת מהאחיות, המסופרים על רקע היזכרותן באהבות ראשונות שלא הבשילו, או בכאלה שהותירו זיכרון רע, או תחושות החמצה, ובין לבין הן חוות סקס פרוע ומנוכר.

שחף, מרמזת במהלך העלילה על קיומו של סוד אפל בקרב תושבי הכפר, בדמות צללים החומקת בלילות. האם היא מדומיינת, או מציאותית? האם היא קשורה לדבר נורא שעשו אנשי הכפר, הנשמר כסוד? האם בו טמונה הסיבה לעונש אותו קיבל הכפר בכך שלא ירדו בו גשמים שנים רבות והוא הולך ומתייבש, היעדרות המסמלת עקרות וכישלון הגורמת לאנשים להוציא את הרוע החבוי בהם?.

עד שהגשם יחזור, הוא ספר נפלא, הבנוי מקולאז' יפה של דמויות, הכתוב בשפה יפה ובסגנון מיוחד, אמנם בז'אנר של סיפור ידוע על כפר כמיקרוקוסמוס לציונות, אך יש בו בנוסף כתיבה רעננה המשולבת פנטזיה בריאליה חריפה, ובתיקווה לגאולה אותה מבטאת הצפייה לגשם שאולי יבוא.

אפילוג

השבת ביקרתי בתערוכה של נעה מלמד, במשכן האמנות בעין חרוד, העוסקת בזיכרון העמק. יש שם מיצג יפיפה של מעגל נשים משפחתי רב דורי בשדה השלף, המחליף את המעגל המסורתי של גברים ונשים בעלי זהות חלוצית. הן עוזרות אחת לרעותה לקפוץ כל אחת בתורה ממגדל מאולתר אל מרכז המעגל תוך כדי התגברות על חרדות קמאיות. ברקע מנגן השיר ים השיבולים ההולך ונצרם, מה שגרם לי לחשוב על העמק כתמונה מרהיבה ומרגשת לזיכרון, נופים ואנשים ההולכים ומשתנים ועל העובדה שתמיד נחזור לעמק אליו אנו קשורים.

קישור לדף התערוכה של נעה:https://museumeinharod.org.il/

לפני 4 שנים•
★★★★★
•רץ
עד שהגשם יחזור

עד שהגשם יחזור

סלעית שחף פולג

זהו סיפורו של העמק וההתיישבות הכפרית, סיפורם של הדורות. עמק שחון שתריסר שנים לא זכה לגשם.
במרכז, משפחת שטיינמן הענפה. דורות שונים בתפיסת עולמם. דור הנפילים המייסד עם שמות של פעם- יוסק'ה ואהרל'ה, סופי וציפה. דור הבנים והבנות- האחיות נילי וענת והנכדים יעלי וגלי ושמות 'מודרניים' כמו אוולין. ציפה שאצלה החיים הם רצף תאונות ואוולין מנסה להנחיל לה 'תובנות בודהיסטיות של היפים מסוממים'.
הדור המייסד המחוספס, אנשי אדמה ידועי עמל עם 'תתעסק בעניינים שלך ותעזוב אותי', נבייל'ס וחולייר'ס. יוסק'ה בעל אוסף החרבות המפואר שאצלו הכל מחורבן- 'שעון קיץ מחורבן, חזאים מחורבנים, חדשות מחורבנות'. דור שלא יודע חוכמות ואין לו סבלנות לחבר'ה האיטיים יותר שכלית לעומת הדורות שיבואו עם קבוצות התמיכה, ה'הכלה', האינטרנט והניידים. הסבתא העולה שלוש קומות ברגל בביקור בעיר הגדולה עם מטעמים והנכד התקוע במסך נוהם משהו שאפשר לפרש כמו שלום, אולי תודה.
היחס הלעגני לעירוניים התל אביבים המודרניים האלה וההרחבה כדי להרגיש כמו נדלניסטים הרוצים סביבה חדשה, צרה בפני עצמה ומאבקי קרקעות. באים עם ארכיטקטים ש'כאילו מבינים משהו', דוגרים חודשים על תוכניות לבתיהם ובסוף כולם נראים אותו דבר. מבנים אחידים, שטוחים, משמימים בלי גגות הרעפים שהוותיקים אוהבים. לך תבין אותם, אהבלים.
הנושא העדתי. הקשת המזרחית. אלה שרוצים למרר את החיים עם נחל האסי-שמאסי (במקור). רבאק, תנו לקיבוצניקים לחיות בשקט וחלאס עם הקיפוח. מי הקים את המדינה? אנחנו, שמכונים בלעג 'הפריווילגים'.
שחיתות בנושא המים שהמקום מספק ממקורותיו בהעדר גשם. גם כשהם במשורה או כלל לא אחרי שיוסק'ה סגר את השיבר מישהו דואג לנפח חשבונות ולהזרים קובים חסרים השד יודע למי עד שענת ניצבת מול אהרל'ה ודגני המאפיונרים ותובעת הסברים. הנסיון לפייס אותה ב'תראי, ענתי'...גורר תגובה נזעמת- 'דוקטור ענת שטיינמן-תבור בשביל, בריון! נראה לך שאני מפחדת ממך'?
חתונה מהגיהינום. גלי שחזרה מקנדה להתחתן בחצר תחת עץ האשכוליות עם יותם.
ריבוי הדמויות יכול לבלבל. יעלי, בנצי, רובי, גלי, נילי, יותם וקלוד. סטיבן וסילביה האליטיסטים 'תוצרת חוץ' ובנם דייויד שיש לו קשר עם יעלי.
העלילה מסתעפת למעין סיפורי משנה עם ההריון הבעייתי של יעלי, זכרונות מימי הצבא והחזרה הביתה למרות שנשבעה שלא. יעלי שירשה בית ורוצה להסב אותו לבית הארחה מה שלא תואם כל כך את תפיסת הדור הוותיק. סודות שמוטב שיישארו קבורים עמוק בבויידם.
מבחינתי זה יותר סיפור הדורות ותפיסותיהם ופחות הסיפורים האישיים.
ומעל הכל- האם הגשם יחזור?
הספר לוקה בעומס יתר. המעברים המוגזמים לעתים בין השמות, הדורות, ילדים ונכדים. העבר וההווה. הכתיבה טובה למדי אבל דחוסה.
הקיצֵר, סביר. לא מעבר.

לפני שנתיים•
★★★★★
•ראובן
עד שהגשם יחזור

עד שהגשם יחזור

סלעית שחף פולג

סיפור שנפרש על פני שלושה חודשים בלוח השנה העברי, שלושה חודשים קריטיים אלול חודש הסליחות, תשרי שנה חדשה עם התחלה ותקוה, חשוון חודש גשום שמנקה את כל הלכלוך שהצטבר במהלך השנה.
בכפר קטן בעמק יזרעאל מחכים לגשם כבר המון זמן. ישנה בצורת ארוכת שנים. משבושש הגשם להגיע הכפר שינה את פניו ובאין מים הדבר פוגע בחקלאות, אז נפתחו הרחבות שמשכו אליהם תושבי חוץ.
אנשי הכפר הוותיקים מזלזלים בהם וקוראים להם בהתנשאות "עירוניים".
האחיות גלי ויעלי בנשות משפחת שטיימן משפחה שורשית וותיקה עוזבות את הכפר שלא לחזור אך נסיבות חייהן מחזירות אותן חזרה וכל אחת מסיבותיה היא.
זהו סיפור ישראלי נחמד על שתי אחיות שחלמו בגדול שהן הולכות לכבוש את העולם, אך הן מובסות וחוזרות בתחושת כשלון ומעלות סודות וטינות ישנות.
ככל שהסיפור נמשך ישנו רמז על סוד אפל בקרב תושבי הכפר בדמות צללים. כל הרוע של האנשים יוצא החוצה. בגלל הסוד הכפר נענש.
מבנה הספר הוא שכל פרק מובא מנקודת מבט של אחת מהדמויות העיקריות ומציג נקודת מבטו מעניינת.
העלילה נעה קדימה ואחורה בזזמן ונעה בין הדור הצעיר (האחיות) לדור המבוגר סבא יוסקה וסבתא סופי עם הבלחות לדור ההורים שהוא די מנותק (ענתי ובנצי).
העלילה מתוחכמת, יש המון מצוקות וצרות על הגיבורים שבלאו הכי אומללים ולהעמיס עליהם עוד ועוד סבל עד לנקודת הזבירה.
הדמות שאהבתי זו הדודה שובת הלב שיוצרת עגורים מנייר אוריגמי.
נראה שהסופרת מושפעת ממאיר שלו וכאן שוחטת פרה קדושה (חלום ההתיישבות) שאט אט הולך וננטש בתהליך מייאש.
הספר סחף אותי ומעורר מחשבה אם כי טורדנית מאד.
ממליצה.

לפני שנה•
★★★★★
•יפה
עד שהגשם יחזור

עד שהגשם יחזור

סלעית שחף פולג

בשתי מילים: ספר מצויין.

בעברית עשירה, רהוטה ויפה, מגוללת סלעית שחף פולג סיפור ישראלי מאוד על שלושה דורות בכפר ללא שם באיזשהו עמק ישראלי מאוד ועל סוד. סוד שבגללו הכפר נענש בקנה מידה תנכי – הגשם כבר לא יורד בכפר מזה תריסר שנים, החקלאות קורסת והכפר נכבש בידי מיזמי נדל"ן.

לא תמצאו כאן קלישאות או תאורי נוף אינסופיים. בהינף משפט אחד, מסוגלת שחף פולג לגרות את בלוטות הדימיון הנכונות ולשאוב את הקורא למקום אמין, מציאותי וישראלי מאוד. זהו אינו רומן קל לקריאה – ממש לא רומן קליל לקרר בו את הקיץ. זהו ספר הדורש מהקורא קשב מלא ומיומנות, הטקסט מזוקק כמו ברנדי טוב וכל משפט מלא משמעות ומשרת את הסיפור ללא יתירות, חזרות או שמץ-שימצו של שמאלץ. בצד השימוש בעברית גבוהה מפתיע לפגוש מדי פעם גם ביבוא לועזי, שביד אמן משתלב בטקסט ואינו מרדד אותו, אלא מעשיר והופך אותו לעכשוי ומציאותי יותר מבלי לזלזל הקוראיה.

הספר בנוי כרומן פוליפוני – כל פרק כתוב מנקודת מבט של אחת מהדמויות העיקריות – ומציג נקודת מבט מעניינת ויחודית של כל דמות על ההתרחשויות. ההתרחשות אינה לינארית והעלילה זזה קדימה ואחורה בזמן ונעה בין הדור הצעיר – האחיות יעל וגלי, הדור המבוגר והדמנטי – סבא יוסקה וסבתא סופי, עם הבלחות לדור הביניים – ההורים המנותקים בנצי וענת והופעות מצומצמות יותר של דמויות אחרות שעוזרות להשלים את התמונה הגדולה.

הספר מסתיים בצורה ייחודית – לאחר ההתרה הגדולה, מסתיים קו העלילה. אבל, בבחירה מאלפת ביותר, הכותבת כמו מקשיבה לדרישת הקורא להדרן ומצרפת סיפור קצר שהוא אחד משיאי הספר. ביד אומן מצליחה הכותבת ליצור אווירה כפרית לילית רגועה ומרגיעה ועוזרת לקורא להיפרד מהסיפור ולחוש בעיקר תקווה.

נכון לכתיבת שורות אלו (אוגוסט 2021) אין בנמצא חומר רקע רב על הסופרת. זהו ספרה הראשון של סלעית שחף פולג, מרצה לאנגלית באוניברסיטה הפתוחה ובוגרת שני תארים באנגלית. חיפוש יסודי במרשתת יעלה כי עד עתה היא פרסמה מספר סיפורים קצרים (נשאיר את הגילוי כתרגיל לקורא) בעברית ובאנגלית, כאשר האחרון שבהם, "לב" זכה במקום השני בפרס "אלמוג" לשנת 2020. ניכר כי הסיפור הקצר הוא הסוגה המועדפת עליה וקל לראות שהטכניקות המהודקות, בהן כל מילה חשובה ובעלת משמעות, שרתו אותה היטב בכתיבת הספר ובהחלט מסבירות מדוע כתיבתו ערכה למעלה מעשר שנים (!). מעניין לגלות כי חלק מהסיפורים הקצרים שמצאתי בחיפוש שימשו כבסיס למספר פרקים ועלילות משנה בספר.

"עד שהגשם יחזור" הוא ספר פשוט נפלא המיועד למי שמחפש ספר מאתגר באיכות גבוהה שאינו מזלזל או מתנשא על קוראיו, ספר שמרגיש איכותי כמו "ספר של פעם" אבל לא מטרחן, אמנם השפה גבוהה אך מאוד עכשוית וזורמת.
ללא ספק, סלעית שחף פולג היא קול ספרותי חדש ומרתק ואין לי כל ספק שהיא תתברג לצד הטובים שבסופרים – כולי תקווה שההמתנה לספרה הבא לא תארך.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•lordP
עד שהגשם יחזור

עד שהגשם יחזור

סלעית שחף פולג

לגבי נושא הספר ומגמתו, ניתן ללמוד מפי המחברת עצמה כאן:
https://www.israelhayom.co.il/magazine/hashavua/article/3812810

מעניין להשוות את הספר ל"רומן רוסי" שנכתב בשנות השמונים.
לעומת רומן רוסי המספר את סיפור העמק ומתאר את הקשיים והכשלונות של הדור המייסד על רקע המיתוסים המכוננים שלו , "עד שהגשם יחזור" מתאר את הקשיים והכשלונות של הדורות הממשיכים, ולכן נעדר הרובד המיתי שליווה את הדור המייסד, ונשארת רק הקליפה הריקה מתוכן (ראו "הגשם של סבא אהרן" שאם זכרוני אינו מטעני מופיע גם ב"רומן רוסי").
עם זאת, שני הדורות חוטאים בחטא דומה ומאד אנושי - שני הסיפורים הם סיפורי נקמה על חטא דומה. ברומן רוסי ה"מיתולוגי", הנקמה היא אנושית מאד וממלאת את האדמה החקלאית בגוויות (של בוגדים), ב"עד שהגשם יחזור" ה"א-מיתולוגית" הנקמה היא דווקא לא אנשוית, וממלאת את האדמה החקלאית בבני אדם חיים (עירוניים).
בסיפור גם משולבים אלמנטים מהסיפור ומהחויות (הלא תמיד חיוביות) של המחברת שבעצמה עברה כילדה למושב בעמק. המימד האוטוביאוגרפי בולט, גם בבחירת הדמויות.

בקיצור, עדכון גרסה לרומן רוסי לשנות ה-2020, נהניתי לקרוא, מחכה לעוד ספרים מסלעית.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•אוריהו
עד שהגשם יחזור

עד שהגשם יחזור

סלעית שחף פולג

אני מופתעת בכל פעם מחדש מספרי ביכורים מקסימים של סופרים ישראלים מוכשרים המצליחים לרגש לסחוף ולכתוב בכתיבה חכמה טובה ורהוטה שגורמים לי בכל פעם מחדש להעריך ספרות ישראלית במיטבה וכזה הוא: עד שהגשם יחזור ספר הביכורים הנפלא של סלעית שחף פולג שהפעים אותי שהוא ספרה הראשון .
הספר הוא רומן משפחתי קולח על משפחת שטיינמן מותיקי ישוב בצפון בו ישנו סכסוך על נושא המים כי גשם לא יורד שם 12 שנים . דמויות העלילה : סבא יוסקה , סבתא סופי , אמא עינת ואבא בנצי , נילי , ויעלי וגלי האחיות שעזבו כדי לא לחזור אך למורת רוחן נאלצות לחזור עקב הנסיבות : יעלי חוזרת שתינוק בבטנה שלא שפר עליו גורלו וגלי חוזרת מקנדה כדי להתחתן בחצר ביתם העלילה קשוחה ונוגעת ללב ומאידך מצחיקה לפרקים כי ככל הנראה אין חתן : מצפים לו והוא אינו מגיע ....
העלילה נפרשת ביכולת נפלאה ליצור אוירה ולרקום דמויות בתוך הנוף ישראלי שורשי שמעניקה לנו הסופרת בכתיבה מופלאה , הדמויות עסיסיות קטנוניות , ישראליות על רקע סכסוכים ותככי ותיקי הישוב בתוך מארג של צרות ומריבות שמתוכן בוקעים המון סודות ושקרים של המשפחה ...
מהם השקרים שמתגלים ? כמה שקרים בסופו של דבר התגלו ?
והגשם ? האם יחזור ויצליח לנקות את משקעי עבר המשפחה ?
כל זאת תקראו בספר המקסים מרתק ורגיש כאחד , בו גם תחייכו ואף תרגישו המון חמלה ואמפטיה , ספר מאוד ישראלי שהותיר בי המון מחשבה גם לאחר סיום קריאתו עדיין נפעמת עצם היותו ספר ביכורים בכתיבתה הרהוטה והכל כך מדוייקת משורטטת כבידי האומן תודה לך סלעית יקרה על עונג צרוף ממליצה בחום .

לפני 4 שנים•
★★★★★
•אסתו'ש
דירוג
3.0
לפני שנתיים

“זהו סיפורו של העמק וההתיישבות הכפרית, סיפורם של הדורות. עמק שחון שתריסר שנים לא זכה לגשם. במרכז, מש”