ביקורת ספרותית על עד שהגשם יחזור מאת סלעית שחף פולג
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 17 באוקטובר, 2021
ע"י dina



סלעית שחף פולג מספרת סיפור המסופר על פני שלושה חודשים. אלול תשרי וחשון. ויש איזו בחירה מאוד חכמה ונכונה דווקא בחודשים האלו. אלול הוא החודש בו דברים מגיעים לאיזה שיא, תשרי הוא הדף הלבן והחלק של התחלות חדשות, השלב הזה בו התקווה יכולה לממש את עצמה ולהפוך למציאות, וחשוון הוא החודש המנקה. הוא בא ושוטף את הכל, מזכך את העתיד לבוא.


בכפר ותיק אשר בעמק יזרעאל משוועים בני המקום לגשם שלא ירד שם כבר שתים עשרה שנה. הכפר כבר לא מה שהיה. אם פעם הסתמך על הגידולים והתוצרת החקלאית, חוסר המים, והגשם שבושש לבוא הביאו לכך שהכפר שינה פניו והחל לצעוד עם רוח הזמן. נפתחו בכפר הרחבות של שטחים אשר הביאו תושבים חדשים, מסוג אחר. ה"עירוניים" קראו להם הוותיקים בנימה שנעה בין התנשאות לזלזול.



על הרקע הזה מספרת שחף פולג את סיפורן של שתי אחיות. יעלי וגלי. שתיהן עזבו את הכפר כשהן נשבעות לא לחזור אליו.


מצחיקים החיים האלה. אנחנו עושים סיבוב גדול, שיכול לקחת שנים, רק כדי לחזור בסופו אל נקודת המוצא. לנקודה בה הכל התחיל.


הן ברחו מהמשפחה ומכל מה שהיא נושאת בעבורן, רק כדי לחזור ולהמשיך את השושלת המשפחתית. כל אחת מסיבותיה, וכל אחת בדרך משלה.


דרך שלושה דורות מסופר סיפורה של משפחת שטיינמן. זה סיפור על מקום ועל משפחה. ועל סוד גדול שמגיע לסופרת שאפו גדול על הטיפול בו. על השריגים העדינים שמחברים אותנו אחד לשני על הרצון להינתק מהם, כמו גם הידיעה כי הדבר לא אפשרי. אפשר להרחיק, אבל אי אפשר להינתק. הלא הרגשות והזיכרונות תמיד איתנו. בתוכנו. אנחנו חוליה בשרשרת הזו.


כריכת הספר הכל כך יפה, מבטיחה - ואף מקיימת, ובעיקר מדייקת את התוכן. תיאורי ההווי של חיי הכפר, הצמידות של האנשים, המאכערים שגם שם מסתבר נוכחים, כל זה בכתיבה יפה ובשלה המספרת סיפור כל כך שלנו, כל כך ישראלי.



ולבסוף, הפתעה.

כשחשבתי שנגמר, ואף קראתי את המילה -סוף- מול עיניי, פתאום עוד פרק. כמו לגלות עוד עוגייה אחת אחרונה שהסתתרה לה בצנצנת, ולהתענג על כל ביס. הפרק הזה שופך אור בהיר על הסיפור וסוגר יפה את הקצוות.
23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני 4 שנים)
אגב כריכת הספר מדהימה -הצבעים החמים הבוערים מתארים בצורת מצד אחד ותמונה הבנוייה מכתמים שמצטרפים יחד לתמונה בעלת משמעות.
רץ (לפני 4 שנים)
דינה ביקורת מצויינת - אקרא את הספר - כנוף עמק יזרעאל - נוף ילדותי, ובנוסף יש לי הרגשה שההמתנה לגשם היא התכתבות מסויימת עם הרעב והגשם שלא ירד על עמק יזרעאל בגלל נבואת אליהו, מעניין אם קיים קשר?
זאבי קציר (לפני 4 שנים)
חני אין כבר צורך לחלוק עלי…
תראי מה עניתי למורי :)
חני (לפני 4 שנים)
תודה דינה על סקירה יפה.
זאק חולקת עליך פה.
לפעמים מרוב שספר מפורסם ועטיפתו בכל מקום
אני ממאנת לנגוע בו עד יעבור הזעם והוא ישכח.
כל דבר שהוא מוצף ואינטנסיבי מדי גורם לי רתיעה.
כנ"ל לגבי ספרים שהכריכה שלהם גורמת לי לקחת צעד אחורה.
אני לא אחזיק ביד ספרים כאלה גם אם העלילה נפלאה והסופר מוכשר.
אבל אתה הרי קורא ספרים אלקטרונים אז אין לך בעיה כזו מורכבת.
פואנטה℗ (לפני 4 שנים)
כריכה מתבקשת לספר של מישהי בשם סלעית שחף פולג. בין כרמים ושדות...
מצד שני, אם הקונספט של הפסטורליה המדומה היה החלום הציוני ושברו ע"י הנדל"ן הדורסני אז יותר מתבקש להדפיס על הכריכה גרמושקה להיתר בנייה.
מיקה (לפני 4 שנים)
הגרוש וחצי שלי לשיח כאן: לא חושבת כלל שזו תמונת עטיפת הספר שלא מושכת קוראים / קונים. לא אישיו רלוונטי. כי אם השטח הכול כך רווי של ספרי ביכורים. המון כותרים ביכוריים אולי טובים יותר והרבה אולי טובים פחות יוצאים כל הזמן ומציפים את השוק. לרוב גם בליווי יחסי ציבור מקומיים מאוד של המחבר האלמוני אל קהל חבריו הוירטואליים והפרונטליים, ולמעשה כשפה ושם יוצא כותר חדש של סופר סופר - אז הוא תופס את השוק שחיכה ל"יצירה". ושאר ביכורי האלמונים צוברים אבק מדפים. בדיוק כמו שמציירים או המכדרים האלמונים מציגים פה ושם תערוכת יצירותיהם - מי יבוא ויותר מכך מי ירכוש? קהל חבריהם הוירטואליים והפרונטליים. הקהל הרחב מחכה לעוד יצירה של האמנים המוכרים שיוצאת פה ושם, אותה ילכו לראות ומשם יעשירו את האמנות שלהם.
אני למשל, קראתי את כתיבתך היפה על הספר, דינה. מעניין. קראתי בעקבות דבריך את התקציר על הספר - אולי מעניין ועם זאת אין בי שום עניין להגיע לקריאת הספר.
בנצי גורן (לפני 4 שנים)
תודה דינה. כתבת נפלא כתמיד.
זאבי קציר (לפני 4 שנים)
בכיף דינה.
מורי, אני מקבל את ההסבר שלך, אני כבר שנים לא רוכש ספרים בחנויות ולכן לא לקחתי את זה בחשבון…
dina (לפני 4 שנים)
תודה רבה זאבי.
מורי (לפני 4 שנים)
זאבי, בחנות בה מבקרים אנשים שלפעמים זהו הספר הראשון שלהם, התגובה הרגשית לעטיפה קריטית. מה להם ולסקירות? הם אפילו לא שמעו על דבר כזה.
זאבי קציר (לפני 4 שנים)
סקירה נהדרת דינה, תודה לך.
הספר ממתין לי על המדף הוירטואלי ולגבי סוגיית העטיפה, לא ממש ברור לי איך אדם נמנע מרכישת ספר רק ע"ס צורת עטיפתו... זה מזכיר את המשפט השחוק "אל תסתכל בקנקן...".
כשמדובר בספרי ביכורים יש סיכון מסוים אבל בדיוק בשל כך נועדו הביקורות,לא? בחר לך את המבקרים עליהם אתה סומך ולך עמם.. ועלייך דינה אני סומך.
שין שין (לפני 4 שנים)
העטיפה אינה תינוקית אלא נאיבית. אותי דווקא ספרי ביכורים מסקרנים מאוד.
מורי (לפני 4 שנים)
שמתי במקום בולט, רמזתי בגסות ולא הלך. עטיפה תינוקית.
dina (לפני 4 שנים)
או העובדה שזה ספר ביכורים אנשים מתרחקים מספרי ביכורים כמו מאש, ועל הדרך מפספסים ספרים נהדרים.
מורי (לפני 4 שנים)
הכריכה גרמה לכך שאיש לא נגע בספר בחנות. גם לא אישה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ