את הספר הזה, התחלתי לקרוא כרגיל אצלי, לגמרי באקראי. מדובר כאן בשני רומנים קצרים של מוריאק, שיש בין דמויותיהם - שמוזכרות בשני הרומנים - קירבת-משפחה מסוימת וגם בגלל קוצרם, התאפשר לפרסמם כאן, כאילו הם ספר אחד. הראשון שבהם; "הנשיקה למצורע" מגולל לנו את סיפורו של ז'אן הצעיר המכוער, עם שיניו הפגומות, בנו של ז'רום האלמן ממשפחה בורגנית עשירה, הנושא לו לו לאישה את נעמי העניה ב"נישואי-תועלת", בתיווך הכומר המקומי שאירגן זאת... נעמי מנסה לשכנע את עצמה, שהיא אוהבת את ז'אן; אבל האמת היא שאיננה יכולה לסבול אותו! שלא לדבר על מגעו... ואילו ז'אן דווקא אוהב אותה, אבל מבין זאת מיד ונמנע מלכפות את עצמו עליה... מוריאק מכניס לכאן סוג של מוסר נוצרי קתולי וז'אן כאילו מקריב את עצמו למען אהובתו הבלתי מושגת, אל הטרגדיה הבלתי-נמנעת... הסיפור מרתק בעיניי! מוריאק ממשיך כאן את המסורת הצרפתית של סופרים ריאליסטיים (כמו בלזק למשל) כשהקורא את הסיפור מתקומם בתוכו, על העוול ששני גיבורי הסיפור מעוללים לעצמם... הספר הזה דרך אגב, גם היווה את הצלחתו הגדולה הראשונה של מוריאק!
הרומן השני, עוסק בקרוביהם הבורגנים לא פחות, של אותם ז'רום וז'אן והוא נקרא "הורתו"; מדובר במשולש של אם שתלטנית ובנה היחידתהנושא לו לאשה נגד רצון האם, כלה ממשפחה עניה ו"מאבק כוחות" שמתרחש ביניהן על לבבו של הבן. וגם כאן הסיפור הוא טרגי ועצוב...
שני הרומנים הקצרים הללו מאוד קריאים לדעתי. תירגם את הספר בצורה מעולה לדעתי הסופר והמתרגם יהושע קנז ז”ל. אני בהחלט ממליץ על הספר הזה של מוריאק, שהוא אולי הסופר הבולט ביותר של צרפת, בתקופה שבין מלחמות העולם - וגם זכה דרך-אגב
בפרס-נובל לספרות.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
