ביקורת ראשונה על הספר הזה, יאיי!!
לאחר כל הניקיונות של פסח, אחרי שהעור שלי התקלף מרוב מסירי שומנים, ואחרי שזרקתי שתי חולצות בגלל כתמי אקונומיקה לא רצויים, הגיע החג עצמו ובו יכולתי לנוח. כמה זה אירוני שבחרתי ספר על עובדת ניקיון?
אפשר לקרוא בתקציר על מה הספר מדבר. זהו סיפורה האמיתי של סטפי לנד בחורה אמריקאית ואם חד-הורית שנאלצה לעבוד בעבודות ניקיון מייגעות בשכר נמוך על מנת לפרנס את עצמה ואת ביתה. זוגיות לא מוצלחת והורות יחידנית הובילו את סטפני לוויתור, או לפחות השהייה של החלום ללמוד באוניברסיטה ולהיות סופרת ובמקום זה היא ניקתה בתים. בהיותה שכירה של חברת ניקיון השכר השעתי שלה היה נמוך מאוד, החומרים שסופקו לה לא טובים מספיק, ההתניידות הסתמכה על כך שתחזיק רכב פרטי, והעבודה הפיזית פגעה בבריאותה. עבודת הניקיון יצרה אצלה חשיפה לאינטימיות מאוד גדולה של בעלי הבתים ולהיכרות עם הרגליהם הפרטיים ביותר. עם זאת, ואולי בגלל זה, ברוב הבתים היא אמורה להיות שקופה, להיכנס בלי נוכחות בעלי הבית ולא להשאיר סימנים להיותה.
עם כל הקשיים המובנים בעבודה ובעוני, סטפני ממשיכה לראות את העולם באור אופטימי ולתאר את הבתים שניקתה ואת יושביהם והיחס אליה באור שהוא בסך הכל אופטימי. הספר נעים מאוד לקריאה, נוגע ללב וגם מצחיק ומראה על כישרון רב של הכותבת, אם כי גם על בעייתיות בבחירות אישיות ובהחלטות. אל זוגיות גרועה כל אחת יכולה להיקלע, וגם אל הריון בגיל צעיר מדי. אלא שסטפני לא היתה בת שבע עשרה שהרתה בטעות או מתוך חוסר ידע, אלא בחורה בת עשרים ושמונה, מה שמעלה שאלה מה היה בחייה בעשור שלפני היותה לאם. אני מניחה שיש כאן דברים שלא סופרו ולא נאמרו, אבל התהיות נשמרות.
קראתי, היה נחמד. אמנם קניתי את הספר אבל לא נראה לי שאשאיר אותו ברשותי כי אין כל כך סיבה לקריאה שניה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
