ביקורת ספרותית על פסיעות על רצפת הזמיר - סיפורי האוטורי #1 מאת ליאן הרן
ספר בסדר

---

אני חובב יפן. ביקרתי בטירת ניג'ו ופסעתי על ריצפת הזמיר . שווה.
קראתי בנשימה עצורה שלושה מספרי האוטורי ריצפת הזמיר , שלג על עצי הדובדבן ורשת השמים רחבה .
הספרים הם ספרי אגדה , עם דמויות הרואיות ואידיליות, בעלות תכונות מיוחדות וכוחות על , המותאמים לתקופה. כמו כן , האווירה השוררת בספרים מותאמת לתקופת המלחמות העקובות מדם בין האחוזות ביפן והערכים היפניים הנובעים ממסירות טוטלית לאדון ניכרים לאורך כל הספרים. כשיש מסירות טוטלית יש גם הקרבה וגם עצב רב. המנצח מקבל הכל והמפסיד - הוא וכל תומכיו ובני עמו בצד השני.
הספרים בנויים בשיטה הקופצת מפרק לפרק בין מקומות ואירועים , עלי זה מקשה על המעקב אחר העלילה.
לטובת הקוראים , בראש כל ספר מפורטת מפת האיזור שתאפשר מעקב אחר תנועות הדמויות והתקדמות העלילה וכן רשימת כל הדמויות כולל סוסים. גם לכלי הנשק יש שמות.
והם חשובים ומשמעותיים ביפן.
מתנצל , כללתי את כל הספרים בדברי.

» ביקורות נוספות של שמול
» ביקורות נוספות על פסיעות על רצפת הזמיר - סיפורי האוטורי #1