ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 5 בספטמבר, 2012
ע"י גמדון
ע"י גמדון
הערה: הביקורת מכוונת לכל הסדרה.
בספרים של סיפורי האוטורי נתקלתי במשך שנים בכל מיני מקומות - חנויות ספרים, דוכנים, ביקורות באינטרנט - מבלי לקרוא אותם. זה לא שהם לא נראו לי מסקרנים, להיפך, אבל מתקציר הספר הסתום שבגב הכריכה לא ניתן להסיק כלום ולא מצאתי את זה שיסביר לי על מה מדובר שם, בעצם.
ולכן, כשנתקלתי יום אחד בספר הראשון בדוכן מוזל של ספרים פגומים, החלטתי לעשות מעשה ולרכוש אותו.
"פסיעות על ריצפת הזמיר", הוא ספר נפלא, קולח, שממלא נאמנה את מטרת הספרים: לקחת אותנו למקום מרוחק שיגרום לנו לשכוח את המציאות לזמן מה. הספרים מספקים חוויה יפנית לכל החושים והיכרות נהדרת של תרבות השונה מאיתנו מאוד. הדמויות שאינן חפות מפגמים, אינן הופכות הירואיות בעיני הקורא, בעיקר בשל טעויות קריטיות ולעיתים מטופשות להפליא שהן עושות, אבל נקל להבין למה לעם היפני הכפרי הבור בימי הביניים הם יהפכו לאגדה.
מכאן הדרך לספרים הבאים היתה קצרה ביותר.
וזה המקום להגיד שמבין הטרילוגיה המקורית (או שלושת הספרים שמרכיבים את סיפור העלילה העיקרי), הראשון ("פסיעות") הוא מצוין, אם כי הבאים כבר פחות מרתקים לדעתי.
ספר המבוא לסדרה (ומוטב לקרוא אותו רק לאחר קריאת שלושת הספרים המרכזיים) - "רשת השמים רחבה" - מתעלה גם הוא, ומפגיש אותנו מקרוב עם דמות שנחשפים אליה בשלישיית הספרים רק כקצה הקרחון. אני שמחתי לקרוא אותו, ולהכיר יותר טוב את אותה דמות וקורותיה.
לעומת זאת, "צריחת האנפה" שמתרחש שנים לאחר סוף העלילה בכדי לפתור את שאלת "ומה קרה אחר כך" (שאלה שלדעתי בכלל לא מתבקשת בסיום) מיותר למדי, וניתן לוותר עליו בקלות מבלי לאבד מאומה. נסו לדמיין את ג'יי. קיי. רולינג כותבת את פרק האפילוג הקצר של הארי פוטר שמתרחש 19 שנים אח"כ בתורת ספר - ותבינו למה הכוונה: עייף, צפוי מראש, ובהחלט הספר החלש ביותר מכל החמישה.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
יופי של ביקורת על יופי של סידרה
|
|
|
גמדון
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
בהחלט
|
|
|
עולם
(לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
יופי של ביקורת.
האם לדעתך ספר זה מתאים גם לבני נוער?
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
