אי אפשר לקרוא ספר כזה, לא משנה באילו תירוצים ילעיטו אותי.

זה העניין.. השגיאות הן חלק מהדמויות.
האם- חסרת השכלה, בעלת עברית משובשת. החיים שלה סובבים סביב הילדים והבית, לא הייתה לה הזדמנות ללמוד לדבר עברית כמו שצריך.
הפרק של שני הילדים, כתוב בצורה ילדותית כדי לחבר את הקוראים אליהם.
קובי, גם לא משכיל כל כך אבל עם חכמת חיים והשפה בהתאם.
הפרק האחרון של הבת כתוב בעברית נכונה ורהוטה, היא ילדה נבונה והעברית שלה מצויינת וכך היא מוצגת בפני הקוראים.

הספר מסופר מנקודת מבטם של בני המשפחה והשגיאות הן מה שגורמות לקוראים להתחבר אליו כל כך, מרגישים שבאמת קוראים יומן אישי של הדמויות.