ביקורת ספרותית על טרילוגיית העולם שמעבר - מרושעת, ארורה, אמיצה - טרילוגיית העולם שמעבר #1+2+3 מאת ג'ניפר אל. ארמנטרוט
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 6 בינואר, 2022
ע"י Cats and Books


תקציר: בני הפא הם יצורים דמויי ערפדים שמתקיימים משאיבת אנרגיה מבני האדם. אייבי מורגן בת ה-21 היא חברה במסדר סודי שמטרתו להשמיד אותם ולשמור על המין האנושי. פצועה מהעבר וסוחבת מטען משלה, היא לא ציפתה להכיר, להיפתח ובטח שלא להתאהב ברן אוונס, חבר מסדר חדש ומסתורי ובעל סודות בעצמו.

"כבר לא ידעתי מה היה מסוכן יותר – בני פא או רן, מפני שלשניהם היה את הכוח לגרור אותי אל התהום."

אין ספק שהטרילוגיה אינה פאר היצירה הספרותית. מדובר בכותר טראשי, אבל, ברובו, במובן הטוב של המילה: הוא קליל, סוחף, מותח וכיפי. בהתחלה לקח לי זמן להתחבר, בגלל הציניות של אייבי ("אריאל הייתה דיי טיפשה, לוותר על הקול שלה בשביל איזה בחור") והתיאורים הציוריים ההזויים ("הוא בהה בי כאילו חשפתי בפניו ציץ שלישי"), אך ככל שהתקדמתי בקריאה, שלישיית הספרים מתחה אותי ואף גדלה עליי. חלק מהטוויסטים היו מפתיעים ולא צפויים, ובעיקר נהניתי מהתפתחות מערכת היחסים בין אייבי לרן ומההתמודדות שלהם עם בעיות שונות. השפה בספרים פשוטה למדי ועם זאת הקטעים הרומנטיים, שלי אישית היו הכי חשובים והסיבה העיקרית שהגעתי אל שלישיית הספרים מלכתחילה, הם אלה שהיו כתובים הכי יפה ונעים. ("רן היה מהמם, כה מושך עד שמראהו החיצוני כמעט יכול היה להתחרות בזה של בני הפא והייתה לכך משמעות רבה, מפני שבני הפא ניחנו ביופי יוצא מן הכלל, בצורותיהם המכושפות והמקוריות – במיוחד המקוריות. אבל רן התעלה עליהם. בני הפא היו נטולים כל טיפת חום או אנושיות.")

בסופו של דבר, חרף הבעיות, הופתעתי לטובה. לרוב כוס התה שלי היא ספרות עמוקה ועשירה יותר, אבל מדי פעם, מילה כתובה שמתובלת בהרבה סוכר וקיטש גם יכולה להרוות.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ