ביקורת ספרותית על חוצה את הקו מאת נלה לרסן
ספר בסדר

---

שתי נשים שחורות שנולדו בהירות עור כתוצאה מהורה אחד לבן,
חיות את הגזענות ואת הקיטוב בין עולמם של השחורים ללבנים.
הראשונה נישאת לרופא שחור כמוה, וחיה בשלום ובשלווה עם משפחתה בהארלם.
השנייה 'חוצה את הקו' מתחזה ללבנה, ונישאת לגבר לבן גזען המתעב שחורים.
המעמד הכלכלי של שתי המשפחות מבוסס ואמיד.

שתי הנשים שהיו בעבר חברות ילדות, נפגשות לאחר שנים במפגש אקראי,
ומפה הסיפור מתחיל.
קלייר "הלבנה" נמשכת אל עולמה האמיתי והיציב של איירין
היא מבינה בדיעבד שעולמה שלה הלך לאיבוד וחייה הם בעצם
מסכה בלתי אפשרית המקשה עליה יותר ויותר,
איירין לעומתה, מתקשה לקבל את הצורך של חברתה להיטמע בחייה
שהיו עד אז ברורים ושלווים.
הקשר הזה בין החברות הופך לכאוס שפורע את חיי שתיהן.

לא קראתי את הספר. צפיתי בסרט שצולם בשחור לבן בנטפליקס.
ואילולי היה מדובר בעיבוד לספר, הייתי ככל הנראה מפסיקה באמצע.
אפשר לצפות, לא יותר.

» ביקורות נוספות של michalus
» ביקורות נוספות על חוצה את הקו