ספר זכרונות מרתק שכתב ביילין ב-1922 לאחר הירצחו של הסופר י.ח.ברנר בארץ ישראל. הספר מורכב משלשה פרקים שונים, הפרק הראשון הוא סיפור זכרונות של אשר ביילין על שלוש שנים שבילה במחיצתו של ברנר בלונדון. אשר ביילין הגיע מלבוב ללונדון ב-1906 בהמלצת הסופר ג.שופמן שהיה מפרסם מכתביו בירחונו של ברנר "המעורר". השנים הם 1906-1908. ברנר וביילין גרו בשכונת וויטצ'אפל, שכונה מוכת עוני, רעב, זנות וצפיפות רבה. שכונה שגרו בה מהגרים יהודים רבים ממזרח אירופה כמו גם מהגרים מאירלנד בעיקר. זוהי תקופה חשובה בספרות העברית החדשה וספרי זכרונות מתקופה זו נדירים מאוד. זו התקופה שברנר מוציא לאור אחת לחודש את הירחון הספרותי הנודע "המעורר". ברנר הוא העורך, המדפיס והמפיץ לאור של הירחון, ולעיתים גם הכותב המרכזי. ירחון של אדם אחד. חייו הקשים והדחוקים, מצבי רוחו ואופיו מתוארים בצורה מעוררת עניין על ידי אשר ביילין. בואו של גנסין לבקר את ברנר ב1907 הוא אחת מגולות הכותרת של הספר. היחסים בין שני הסופרים מורכבים ומלאי רגש.
הפרק השני נכתב על ידי ברנר על גנסין ב-1913 לאחר שנודע לו על מותו של גנסין בוורשה. כתיבה שופעת ומלאת רגש.
הפרק השלישי נכתב על ידי אשר ביילין ב-1913 מיד לאחר שנודע לו על מותו של גנסין, הוא למעשה הספד שכתב לזכרו. הוא נדפס בעיתון "הצפירה" 12 ימים לאחר מותו של גנסין. הוא כותב על משולש הקשרים המורכב ברנר- ביילין- גנסין.
זהו ספר מומלץ למי שיש עניין בהיסטוריה של הספרות העברית המודרנית ולמי שמעוניין לקרוא על הווי החיים היהודי בלונדון הויקטוריאנית ובמיוחד על שכונת העוני היהודית וויטצ'אפל. המתעניינים בברנר ובגנסין ימצאו כאן מידע מעניין ממקור ראשון וחובבי הביוגרפיות הספרותיות יהנו אף הם.













![תקוות גדולות [מהדורת 1991]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1006529.jpg)



