ביקורת ספרותית על ילד אחד מההר מאת אברם קנטור
ספר טוב

---

יש סופרים שכתיבתם כה נוגעת, כה רגישה ואמיתית עד כי הקורא משוכנע שהאדם ששקד על המילים הללו, שהקליד מדם ליבו אירועים שבאמת קרו, הוא ייחודי ויוצא דופן.
כזהו אברם קנטור, איש רב פעלים: סופר, עורך, מתרגם ומוציא לאור.
קראתי את תרגומיו שנבחרו בקפידה וחלק מספריו שנכתבו באמוציונליות יוצאת דופן והתרשמתי מאוד.
ספרו החדש ״ילד אחד מההר״ הוא מעין אוטוביוגרפיה, אפיזודות מחיי משפחתו כבן להורים יקים והתמודדויות לא קלות כילד ייחודי, תזזיתי שלא תמיד הובן ע״י סביבתו ופעמים רבות הושתק בחוסר סבלנות מפאת השתובבות, התרוצצות וסקרנות בלתי נדלית.
בכנות רבה הוא כותב על אמו, אביו ואחיו אך אינו עושה זאת בעין שיפוטית אלא בהבנה ובבשלות: הוא עובר מעָבַר להווה באופן טבעי ואינו מבלבל את הקורא – קל לעשות את ההפרדה ועוד יותר לחצות עמו את הנתיב בדיוק ברגע הנכון: ממחלתה הנוכחית של האם ליום הראשון בכיתה א׳ חוויות עבר שמתמזגות היטב בהווה ויש להן השפעה רבה על אופיו של הסופר, בחירותיו והחלטותיו.
מאוד אהבתי לקרוא אודות אמונתו של הסופר באל, שבאה לידי ביטוי בפחד מפני הלא נודע בגיל צעיר וההתפקחות שמיהרה לבוא בגיל העשרה וההחלטה להחסיר אות בשמו: מאברהם דווקא לאברם, תהליך הפוך זה שקרה בתנ״ך.
אמונה עצמית ועזה בעצמו וביכולותיו שהביאה אותו לאדם שנעשה היום.
קראתי את הספר לאט ובהנאה רבה.
רבים ימצאו בו את עצמם ויזדהו עם הדמות הראשית וזה לדעתי מה שהופך את הספר לאיכותי וטוב.

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על ילד אחד מההר