ביקורת ספרותית על JZ מאת יובל ליבליך
ספר טוב

---

ישנו יוצר מעניין בתחום הספרות שראוי לתשומת לב מירבית.
אני עוקבת אחריו מזה זמן-מה וחושבת שכתיבתו מהווה נוף מרתק לקורא שמאס זה מכבר בתכנים צפויים, שבלוניים ובעלי סוף טוב.
יובל ליבליך אינו כותב מהלב אלא מתוך הכאב.
הוא יורד אל שורשי הבאסה, מחטט בהם כמו קיסמים בשיניים שלא צוחצחו כראוי, אוסף את מה שנותר ויוצר מציאות שאולי אינה קלה לעיכול אבל בהחלט ראויה לציון.
בספרו הקודם ״טבעת האש״ שעלילתו התרחשה אף היא במנהטן, הבחנתי בקורטוב בשביס זינגרי מובהק שליווה את הדמויות: מעין דיכאון מלווה בערפול של אלכוהול, סמים וביטחון עצמי ירוד.
הוא הציג לקורא אדם שחייו מנוונים והוא מוצא ריגוש במועדונים ביזאריים.
אדם שאיבד שליטה בחייו ומחפש ישות שתשלוט בו ותקרא אותו לסדר.
קראתי את הספר בתחושה של דחייה ומיאוס מצד אחד ומשיכה בלתי מוסברת אל האפלה והנכלוליות מצד שני.
הניגודים הללו מצאו חן בעיני ואף לימדו אותי לזהות מרכיבים דומים באופיי. גם הפרסונה שלי קוטבית למדי ולעיתים קרובות עלי לקחת שליטה על ההגה ולנתב את עצמי למקום מבטחים על אף שהצוקים המשוננים קורצים לי ומתחננים שאתנגש בהם.
גם ספרו החדש של ליבליך, JZ, אינו מיועד לפיינשמקרים.
לא תמצאו בו סיפור אגדי על גבר ואשה, לא טרגדיה שתיזכר לדיראון עולם או אוטוביוגרפיה בלתי נשכחת במחוזותיה של עיר ציורית וקדושה.
מצד שני אין צורך ״להחליף את המים של הפרחים״, לתקן את הנעליים של ״אשת הסנדלר״ או להשכיר ״בית ליד הים״.
דבר אינו צפוי כאן והשפה מעוררת מבוכה אך מה שבאמת מצא חן בעיני הייתה כנותו אודות עולם הספרים והמו״לות, מה שמתרחש מאחורי הקלעים של התרבות הכתובה ואלו טיפוסים מביאים לנו אותה.
ביקורת נוקבת שם הסופר בפיה של הדמות הראשית: יוסף (סטלין) זלמן צימקינוב הלא הוא: JZ. יוצר כשרוני, בעל פוטנציאל שלא מצליח להתרומם ולזכות בהכרה. הוא מודע לפוליטיקה ולתככים, לפרוטקציות ובעלי התפקידים הבכירים וכמו מסביר לקורא מי נגד מי.
בקלות יתירה זיהיתי כמה מהבכירים בתחום וחייכתי לעצמי: כנותו אכן ראויה להערכה.
הסצנות, כהרגלו בכוח אפופות עשן סיגריות, מוסיקה צורמת ומועדונים נלוזים. חיי לילה שגולשים אל היום, פחי אשפה מלאים ברפש של היקום אבל גם כמה משפטים חזקים כמו גלולת אדוויל 500 מיליגרם.
טוב להתפלש בזוהמה מדי פעם, לחוות את החיים כפי שהם באמת; עם הטוב והרע. לקבל מנת מציאות לפנים ולהבין שלא הכל בא בקלות.
ולצחוק. גם אם ההומור שחור וגם אם הסרקזם מנסר את האוויר.
מומלץ למי שכבר קרא הכל ומחפש נקודת מבט מזווית קצת מעוקמת של החיים.

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על JZ