איך מתחילים לכתוב על הספר הזה?
אז ככה. למאט קינג יש בעיה. או כמה בעיות. או ים שלם של בעיות. קודם כל אשתו ג'ואני היקרה מאושפזת לאחר תאונת שיט, והיא בתרדמת. חוץ מזה הילדה שלו בת העשר עושה שטויות והוא לא כל כך יודע איך לעזור לה. זה גם זמן חירום למדי, והוא צריך להוציא את בת השמונה עשרה שלו מהפנימיה שבה היא לומדת, כדי שיוכלו להתמודד יחד כל המשפחה, וכך הוא מגלה שיש לבת שלו חבר, ושהחבר חי על סמים ואלכוהול. חוץ מזה מצטברות עדויות לא נעימות על חוסר נאמנות של אשתו כלפיו בחודשים האחרונים, ואם כל זה לא מספיק אז יש לו גם בעיות כלכליות. כלומר הוא גר בהוואי ובערך חצי מהאדמות באיים שייכות למשפחתו, והוא זה שצריך להחליט למי למכור ובכמה, כך שיש כאן מלאי של צרות של עשירים להוסיף לעלילה, וגם הרבה מאוד תיאורים של חופים, שמיים כחולים נורא, עור שזוף ובגדי ים לבנים, וכל מה שיצטלם יפה לסרט סוחט דמעות. אין ספק שבסדנת הכתיבה שקאווי הארט המינגס השתתפה בה שיבחו אותה על ריבוי הקונפליקטים המניעים את העלילה היטב.
וגם לי יש בעיה. או יותר נכון ים של בעיות. כי שום דבר בספר הזה לא מטופל כמו שצריך. הניסיון למסחטת דמעות לא עובד. הבעיות שיש לאב עם הבנות האבודות שלו לא מעוררות אהדה, כי באמת יש שם יותר מדי בעיות וכל כך מעט טיפול שזה כבר גובל בהזנחה הורית ולא תחושת הזדהות של הקשיים שיש לכולם. המסע שלו לקראת הודעה לחברים על הצורך בפרידה קרובה לא ברור ולא מוצלח, והחיפוש אחרי המאהב של אשתו לא אמין, בעיקר היות והוא מלווה גם בדאגה לנכסים שלו, מה שלא יכול לחכות עד אחרי ההלוויה בשום אופן. אף אחת מהדמויות לא נחמדה. לאף אחת מהן אין נקודה חיובית שאפשר להזדהות איתה, ואף אחת גם לא ממש עוברת שינוי במהלך העלילה. גם העלילה עצמה סובלת, כי היא מתקדמת ממקום למקום ומשלב לשלב אבל בלי שום תמה שתאחד את קווי העלילה לכלל רעיון משמעותי.
אפשר לוותר בקלות.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
