ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 16 במאי, 2021
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
איך מתחילים לכתוב על הספר הזה?
אז ככה. למאט קינג יש בעיה. או כמה בעיות. או ים שלם של בעיות. קודם כל אשתו ג'ואני היקרה מאושפזת לאחר תאונת שיט, והיא בתרדמת. חוץ מזה הילדה שלו בת העשר עושה שטויות והוא לא כל כך יודע איך לעזור לה. זה גם זמן חירום למדי, והוא צריך להוציא את בת השמונה עשרה שלו מהפנימיה שבה היא לומדת, כדי שיוכלו להתמודד יחד כל המשפחה, וכך הוא מגלה שיש לבת שלו חבר, ושהחבר חי על סמים ואלכוהול. חוץ מזה מצטברות עדויות לא נעימות על חוסר נאמנות של אשתו כלפיו בחודשים האחרונים, ואם כל זה לא מספיק אז יש לו גם בעיות כלכליות. כלומר הוא גר בהוואי ובערך חצי מהאדמות באיים שייכות למשפחתו, והוא זה שצריך להחליט למי למכור ובכמה, כך שיש כאן מלאי של צרות של עשירים להוסיף לעלילה, וגם הרבה מאוד תיאורים של חופים, שמיים כחולים נורא, עור שזוף ובגדי ים לבנים, וכל מה שיצטלם יפה לסרט סוחט דמעות. אין ספק שבסדנת הכתיבה שקאווי הארט המינגס השתתפה בה שיבחו אותה על ריבוי הקונפליקטים המניעים את העלילה היטב.
וגם לי יש בעיה. או יותר נכון ים של בעיות. כי שום דבר בספר הזה לא מטופל כמו שצריך. הניסיון למסחטת דמעות לא עובד. הבעיות שיש לאב עם הבנות האבודות שלו לא מעוררות אהדה, כי באמת יש שם יותר מדי בעיות וכל כך מעט טיפול שזה כבר גובל בהזנחה הורית ולא תחושת הזדהות של הקשיים שיש לכולם. המסע שלו לקראת הודעה לחברים על הצורך בפרידה קרובה לא ברור ולא מוצלח, והחיפוש אחרי המאהב של אשתו לא אמין, בעיקר היות והוא מלווה גם בדאגה לנכסים שלו, מה שלא יכול לחכות עד אחרי ההלוויה בשום אופן. אף אחת מהדמויות לא נחמדה. לאף אחת מהן אין נקודה חיובית שאפשר להזדהות איתה, ואף אחת גם לא ממש עוברת שינוי במהלך העלילה. גם העלילה עצמה סובלת, כי היא מתקדמת ממקום למקום ומשלב לשלב אבל בלי שום תמה שתאחד את קווי העלילה לכלל רעיון משמעותי.
אפשר לוותר בקלות.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נצחיה
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה מוריה
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
טוב לדעת. תודה נצחיה, אהבתי את הביקורת.
|
|
|
strnbrg59
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
עשו מזה סרט לא רע.
ובכן תודה על האזהרה לגבי הספר!
מה אשר למגמה כביכול שמספרים גרועים יוצאים סרטים טובים ולהפך, אני חושב שאין פה סיבתיות של ממש. מה שכן, זה פשוט משקף את העיקרון הסטיסטי הנקרא "רגרסיה כלפי הממוצע". |
|
|
אודי
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
תכלס
|
|
|
נצחיה
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
לא ראיתי את הסרט.
אבל זה חוק טבע די עקבי שמספרים בינוניים ומטה יוצאים סרטים טובים, ברגע שהבמאי מבין מה צריך להדק ואיפה, הסרט עובד. מה שקורה פחות עם ספרים שמראש היו טובים ואז הגירסה המוסרטת מועדת לקלקולים |
|
|
אודי
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
דווקא הסרט עם ג'ורג' קלוני זכור לטובה.
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
