ביקורת ספרותית על שיבת הבן מאת אווה טיקה
ספר טוב

---

סיפור המסופר מפיה של אם על יחסה עם בנה היחיד. הסיפור פותח בכך שהאם מחכה לבנה שיצא לחופשה מהכלא. האם מסתתרת בפחד מפני הבן וכולה חשש מפני ביקורו הקרב ובא. ממה האם חוששת? מדוע הבן יושב בכלא? מה אופי היחסים בין האם לבן? על כל אלה הקורא מקבל תשובה במהלך הקריאה. הסיפור מורכב מקטעים קצרים של שניים עד שלשה עמודים, הם לא מסודרים ברצף כרונולוגי, כל קטע מתמקד בארוע שקרה במהלך חיי הילד ובעיקר כיצד השפיע הארוע על האם ועל הקשר בין האם לבן.
ברקע מופיעים דמויות נוספות שלא זוכות לניתוח מעמיק, הבעל, חבר של הבן וחברה של הבן. נקודת המרכז היא היחסים בין האם לבן. הכתיבה ברורה וטובה והניתוח הפסיכולוגי מעניין, הוא מוצג דרך מחשבתה של האם שאיננה משכילה, אך המחברת מצליחה בכל זאת להציג ניתוח מעמיק של אופי ויחסים חברתיים מורכבים. תוך כדי הצגת הקשרים המורכבים שבין האם לבן המחברת מנסה להציג את הבעיות החברתיות הנפוצות בפינלנד של היום, כגון שיכרות, התאבדויות ואלימות.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על שיבת הבן