#
כדי להתייחס באופן אישי לאירועים היסטוריים גדולים אני זקוקה לסיפור שיחובר אליהם, מעבר לנתונים היבשים שלימדו אותי בשיעורי ההיסטוריה. רומן היסטורי - אם הוא טוב - זה כמו ללכת עם (סיפור בדיוני) ולהרגיש בלי (סיפור אמיתי). לפעמים, כמו בספר הזה, הסיפור הבידיוני כל כך טוב ומבוסס, שאתה מרגיש שאם לא כך בדיוק קרה – כך בדיוק היה צריך לקרות. את הספר קראתי בזכות הביקורת של אורי רעננה (תודה רבה!).

דיס-אינפורמצייה ופייק ניוז לא הומצאו על ידי טראמפ. בתקופת מלחמת העולם השנייה הריגול והריגול הנגדי עסקו רבות בהטעיית האויב. האנגלים הפיקו הטעייה מתוחכמת לגבי מקום הפלישה המתוכננת באירופה, הטעייה שנשענה על סוכנים גרמנים שנתפסו ו"שוכנעו" לעבוד עבור הבריטים. סוכנים גרמניים שנודע עליהם לביון הבריטי ו"האכילו" אותם באינפורמצייה שקרית. מתנדבים* שגוייסו, אומנו והוצנחו או הונחתו במדינות כבושות, שם אירגנו או הסתפחו למחתרת מקומית ופעלו באומץ רב לחבל במאמץ המלחמתי הגרמני. הסיפור עוסק במרגלת – שהגיעה לאנגליה במסווה, ובתגובות מערכת הביון הבריטי.

אחד מהדברים המאפיינים את הבריטים בעיני הוא מנהיגותם. בריטניה במלחמה היתה הגורם המנהיג של מדינות אחרות, שנלחמו ונכבשו, בראשן צרפת, שנכבשה חלקית במאי-יוני 1940, בעוד המערכה על אנגליה התנהלה מאותו קיץ עד הסתיו, בהתמודדות אווירית והסתיימה בלי שהגרמנים השיגו עליונות אווירית, גם בזכות עוצמה בלתי נתפסת של העורף האנגלי, שספג אלפי הפצצות מדי לילה, נזקים בלתי נתפסים ברכוש והרוגים רבים, ונותר נחוש לא להיכנע (גם לא ליבב על מר גורלו...)

התיאור של צרפת שאחרי השחרור אותנטי ועצוב ומדגיש את העובדה שרוב האנשים יעדיפו לשתף פעולה, לא להתקומם, כדי לשרוד. רק מיעוט שבמיעוט יסתכן בפעולות נגד הכובשים. בעקבות השחרור והאנרכייה ששררה, המון זועם עשה שפטים באנשים ששיתפו פעולה עם הכובשים (בעיקר החלשים, יש לציין). המוני צרפתים הצהירו אז – מסיבות של הישרדות – על השתתפות נלהבת ברזיסטאנס...

הסיפור מרתק ועוצר נשימה, כתוב מצויין, הדמויות בנויות היטב ובאמינות. גרליס אינו נופל בפח של להפוך את הצד "שלנו" לטהור. הוא מתאר אותו בתערובת של טוב ורע, והרבה אפור, כמו במציאות. מסקנות? רק בנליות. הצורך לנצח גובר על שיפוט מוסרי ומחירו הגבוה מוצדק בעיני קובעי המחיר, שלא הם שישלמו אותו.


*ממליצה מאד לצפות בסידרה "הסוכנים החשאיים של צ'רצ'יל", שממחישה את נושא המתנדבים באס. או.אי. ופעילותם באותה תקופה.

כמעט כל מה שכתוב על הספר יהווה ספוילר ברמה כזו או אחרת, ולכן אסתפק בביקורת על הסגנון. מצד אחד מדובר בספר מרתק עם המון התפתחויות ושדי קשה להניח אותו מהיד. מצד שני, הספר לא חף ממגרעות. כולו מסופר בגוף שלישי. אין כמעט חשיפה של רגשות או מחשבות הגיבורים (למעט מקרים בודדים). מדי פעם גולש לתיאורים גאוגרפיים או טופוגרפיים ארוכים וטרחניים. השליש האחרון של הספר מרגיש מאד מרוח והסוף, לטעמי, מאד מאכזב ולא מתקבל על הדעת.

אל הספר הנפלא הזה התוודעתי לראשונה כשקראתי את הביקורת של עלית קרפ ב"הארץ" (3/7/2018). הייתה לי תחושה שזה ספר מצוין עוד לפני שקראתיו אבל לא ידעתי עד כמה שתחושתי תתאמת ועד כמה הוא ישאב אותי לתוכו...
הספר מתבסס על אירועים אמיתיים לקראת תום מלחמת העולם השנייה ומתמקד במבצע ההונאה של בעלות הברית שנועד ליצור בפני הגרמנים מצג שווא לפיו הפלישה של בעלות הברית צפויה לצאת לפועל ב"פה דה קאלה" במקום ב"נורמנדי", אזור שהגרמנים האמינו בתחילה כי יהיה ההגיוני ביותר לפלישה האמורה (מכל מיני סיבות שמפורטות בספר). חלק מהדמויות, האירועים והמקומות המתוארים בספר אמיתיים וחלק מהדמויות בדויות. הספר שופך אור על אחד האירועים שללא ספק הכריעו את הכף לטובת בעלות הברית עד לניצחון על גרמניה הנאצית ומשלב בתוכו רומן מסעיר מאין כמוהו אותו רקח הסופר אלכס גרליס בכישרון רב (ואגב זהו ספרו הראשון). ידעתי באופן כללי על תכנית ההונאה של בעלות הברית אולם הספר השלים לי "חורים בהשכלה" ההיסטורית והשילוב של האירועים האמיתיים עם הרומן הבדיוני גרם לי כאמור עונג רב.
במהלך הקריאה תהיתי איך הסופר יחתום את הסיפור... אז כדי להימנע מספוילר אגיד רק כי הוא עשה את זה באופן מפתיע (לפחות אותי זה הפתיע), עם היגיון ומרגש ביותר.

הותשתי... לא האמנתי כמה זמן לקח לי לסיים את הספר הזה. שום דבר בו על פניו לא רמז שאני הולכת להיתקע עליו יותר מחודש. סה"כ עלילה שאמורה להיות מעניינת, כתיבה זורמת, רקע מסקרן של מלחמת העולם השניה ועדיין התוצאה הסופית לפחות לגביי הייתה פחות טובה.
סיפורה של מרגלת כפולה שעזרה להצלחת מבצע נורמנדי בו פלשו כוחות בעלות הברית לצרפת. לטעמי הסיפור כשלעצמו מובא בצורה מתישה מידי, עמוסת פרטים ושמות, עמודים ארוכים מידי על מנת לתאר דברים זניחים מידי גורמים לתחושה של ספר ארוך מידי שלא בא לחזור אליו כל ערב. התחלתי לקראת הסוף לרפרף עם העיניים על פיסקאות כדי לקצר את התהליך. חשתי פשוט מותשת כאילו אני בעצמי לקחתי חלק בפלישה ההיא...
ועדיין ספר על נושא כזה טוב שנכתב ורק חבל שבסוף לא הכי הבנתי מי זה כל אחד ומה היה חלקו בעלילה. אולי באמת לא הייתי הכי מרוכזת והכל אשמתי.. לא יודעת.
כן אהבתי בספר שהוא התכתב יפה עם המציאות ושמר על הרבה מהאמינות ההיסטורית של הסיפור. אולי בזמן אחר עבורי הייתי יותר נהנית ממנו.
זה לא ספר טיסה. חשוב להגיע אליו מרוכזים ולהוטים לקריאה על מנת שלא ימרח לכם כמו שקרה לי. מי שיגיע אליו בתנאים הנכונים לדעתי יהנה יותר.

ציון כולל: 4
עלילה: 5 מותחת בצורה מותאמת לאורך כל הספר.
קצב: 5 אין ספק, הסופר יודע את המלאכה.
תובנות: יש תובנה מרכזית שמעוררת מחשבה.

במלחמת העולם השנייה , מגיחה בלונדון בחורה בשם נטלי כחלק מניצולי דנקרק.
הבחורה משתלבת כאחות בבית חולים בריטי ומועברת לבית חולים צבאי.
שם היא מכירה את אוואן, קצין שנפצע בים וכיאה לאהבת מלחמה, הם נישאים ואוואן עובר לעבוד במודיעין חיל הים בלונדון.
כל מה שסופר עד עכשיו נכון, אבל, קיים רובד עליון של ריגול, ריגול נגדי, שכפול של מרגלים, פעולות חבלה ועוד.
העלילה נפרשת גם בצרפת ובעיקר בצרפת שלאחריי המלחמה, על ההרס שלה ובעיקר התודעה על המחיר שהמלחמה גבתה.
הספר הוא בעיקרו פסיכולוגי. כפי ניתן להסיק מהכותרת, נטלי היא מרגלת.
הספר מיטיב להביא את המערכת הנפשית שנדרשת מתפקיד כזה.
יחודו של הסיפור הוא דווקא באוואן שנדרש לשלם מחיר, מבלי לדעת על מה.
וכאן מגיעה וצפה הבעיה המוסרית: כמה ניתן לראש ארגון ביון למנוע מידע מבן זוג של בעל תפקיד, גם בשם מטרה נעלה ואמתית?
כמה מותר למוסד להפוך בן משפחה של בעל תפקיד להיות שחקן בדרמה וזאת מבלי להביא לפניו שביב מידע בנושא?
לא ארחיב יותר כי אפגום בהנאת הקריאה.
יש עוד רבדים של מתח מהאירועים ב"חוץ", והתהפוכות שהגיבורים, אוואן ונטלי, עוברים.
וברקע מה עובר על צרפת.
ממדינה שאספה בזמן המלחמה, את יהודייה בהתלהבות, והעלתה אותם לרכבות מבלי הצורך בנוכחות גדולה של גרמנים, הופכת ל "כולנו היינו רזיסטנס" בתומה.
כאמור זהו ספר מותח, בעלילה החיצונית שלו ובפסיכולוגיה הבולטת מכל עמוד.
העלילה קצבית עד לעמוד האחרון, במידה נכונה ואין בו "זיופים של דמויות".
בהחלט מומלץ לקריאה.

מה הייתם עושים לו בוקר אחד הייתם מגלים כי האישה אשר אתם אוהבים ולה אתם נשואים היא למעשה מרגלת גרמניה?

הימים הם ימי מלחמת העולם השנייה, אוון קווין, קצין ניווט בריטי בחיל הים המלכותי, נפצע בעת הפגזות הגרמנים את ספינתו ומגיע לבית חולים צבאי שם הוא פוגש את נטלי מרסייה, אחות המטפלת בו ובמהרה נשבה בקסמה ולאחר תקופה קצרה השניים נישאים.
לאחר שיקומו מועבר אוון לחיל המודיעין ונטלי מגויסת כסוכנת לשורות המודיעין הבריטי ונשלחת לצרפת לסייע למחתרת הצרפתית ועקבותיה נעלמים.
בוקר אחד נודע לאוון כי נטלי הנה סוכנת גרמניה ומכאן מתחיל סיפור הריגול להתפתח כאשר לב הסיפור הנו מבצע ההטעיה של בעלות הברית בעת הפלישה לנורמנדי.

"היה זהיר עם משאלות הלב שלך" - מילותיו האחרונות שאמר לאוון סבו . מילים אשר הדהדו בראשו של אוון לאורך כל חייו ומקבלות משמעות רבה בסיפורו.

הספר הנו רומן ריגול היסטורי בתקופת השואה ולא ספר על השואה. בתחילת הסיפור לוקח קצת זמן להבין מי נגד מי ולקשר את הדמויות האחת לשנייה (מרוב סוכנים ומפעילים לא רואים את היער....) אולם מרגע שנכנסים לסיפור אזי העלילה מתבהרת, קולחת ומרתקת.
קשה שלא להתחבר לדמותו התמימה והטראגית של אוון אולם גם דמותה של נטלי, המעוררת בהתחלה אנטיגוניזם, מציפה מנעד של רגשות עם התקדמות העלילה.

אז מה הייתם עושים לו הייתם מגלים כי האדם האהוב עליכם הנו מרגל נאצי?

קראו ותגלו!
קריאה מהנה

"במלחמה, האמת כל-כך יקרה, עד שכדאי שתמיד ילוו אותה שקרים כשומרי-ראש" (הערה של ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל לסטאלין במהלך ועידת טהרן).

הספר "הטובה שבמרגלות" מאת הסופר הבריטי אלכס גרליס (הוצאת פן וידיעות ספרים, 2018) מתאר עלילת ריגול, לכאורה בנאלית, המתרחשת במלחמת העולם השנייה. שוב מסופר לנו על סוכנת חשאית בשירות המודיעין הגרמני, האבווהר, שנשלחת לבריטניה במטרה לחשוף את המועד והמיקום המדויק של פלישת בעלות הברית לאירופה. ושוב מתואר לנו מבצע ההונאה המתוחכם שניהלו אנשי המודיעין הנגדי הבריטי והאמריקני שמטרתו לשכנע את הגרמנים שהפלישה תתרחש בחופי פה דה קאלה ולא בחופי נורמנדי. סיפור מסגרת זה היווה את הבסיס לספרים רבים ומוצלחים בז'אנר ובהם "המרגל שלא ייאמן" מאת דניאל סילבה, "חוד המחט" מאת קן פולט ו"קולד הרבור" מאת ג'ק היגינס.

גיבור הספר הוא לפטננט אוון קווין. "בן עשרים ושלוש הוא היה, צעיר מכדי למות. זה שמונה-עשר חודשים היה בחיל הים המלכותי. מעט אחרי שסיים לימודי תואר בגיאוגרפיה באוניברסיטת לונדון הוא התגייס ומצא שימוש טוב לעניין שלו במזג אוויר, גאות וחופים. הוא מונה לקצין ניווט וניהל מלחמה טובה. הפעילות שבה היו מעורבים – והיתה הרבה פעילות – הלהיבה אותו והוא לא פחד משום דבר״ (עמוד 68). המשחתת שעליה הוצב, גלוסטר, טבעה לחופי כרתים ב-41' וקווין נשלח הביתה פצוע בגבו. בבית החולים הוא פוגש בנטלי מרסיה, אחות צרפתייה יפהפייה ומתאהב. "היה זהיר עם משאלות הלב שלך" (עמוד 69), הזהיר אותו סבו, אבל קווין נכבש על-ידי יופייה של נטלי והשניים מתחתנים. במקביל מוצב קווין ביחידת מודיעין בלונדון שמשימתה – לתכנן את הפלישה לצרפת בחופי פה דה קאלה. בעבור קווין החיים טובים. הוא בלונדון, רחוק מהקרבות, אשתו קרובה. כל זה ישתנה כשיתברר לו שנטלי היא סוכנת של הביון הגרמני ומטרתה להעביר להם בדיוק את התכניות שעליהן הוא שוקד.

הספר מתבסס על תחקיר מקיף וכתוב היטב. קשה שלא לחבב את קווין ולהזדהות עם מצבו. המתח, שהמחבר הצליח לא לקשור רק בשאלת הפלישה וחשיפת יעדה, מתגבר מעמוד לעמוד והתוצאה מבדרת ומרתקת.

הספר מתאר את מבצע ההטעיה לגבי פלישת בנות הברית לנורמנדי במלחמת העולם השניה.
האנגלים השתמשו במרגלים נאצים שזוהו, כדי ליצור את הרושם שהפלישה תתבצע בפה דה קאלה בה היו כוחות גרמנים רבים,
למרות שהפלישה התבצעה בסוף בנורמנדי. כמו מבצעי הטעיה אחרים של האנגלים, הגרמנים "נפלו בפח" והדבר סייע לכוחות הברית לנצח במלחמה.
סביב המבצע טווה אלכס גורליס ספור דמיוני על קצין בחיל הים האנגלי שפותה להתחתן עם מרגלת נאצית מוכשרת
שנשלחת מטעם האנגלים לפה דה קלה, כדי לחזק את הרושם.
לא אוסיף כדי לי לקלקל. אהבתי מאד את הספר למרות אורכו הרב יחסית.

ספר טוב ומעניין אם כי עמוס יותר מדי בפרטים... לעיתים זה מתיש.
הוא מספר על קורות זוג באנגליה בזמן מלחמת העולם השניה: הוא, אוון, חיל שנפצע בעל ידע במפות וטופוגרפיה. היא - נטלי , פליטה מצרפת, אחות בבית החולים הצבאי אליו אוון מגיע.הם מתאהבים, נישאים שכברקע מלחמת העולם השניה והלחץ לפתוח חזית שניה באירופה.

נטלי נשלחת על ידי המודיעין הבריטי לצרפת כדי לסייע שם לפתיחת החזית השניה ורק כשהיא נוסעת מתברר לאוון שהיא למעשה היתה כל הזמן סוכנת נאצית, מרגלת....
מכאן הסיפור מסתבך כמובן.

בסך הכל הסיפור מותח ומעניין ממש אבל נמרח יותר מדי.
מה זה משנה מה אכל בארוחה עם ההורים שלו?
מה זה משנה מה הדרך שלו מהדירה לעבודה?
פרטים קטנים, מיותרים שמוציאים את הנשמה בריאה..

ברקע מדי פעם מספרים על מה קרה ליהודים במלחמה - וזה דווקא משהו שממש אהבתי.