ביקורת ספרותית על קוצר רוחו של הלב מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר מעולה

---

מעל לכל ספק כשאני קוראת עלילה מרגשת כמו זו אני מנסה להבין מה הסופר רצה לומר לי מעבר למילים. כמו מנסה להבקיע שער דמיוני או אמירה שאקח כצידה לדרך ובדרך זו לא אפרד לגמרי מהקרבה האינטימית שפיתחתי בזמן הקריאה ונוצרה באופן טבעי. כמו משהה את רגע הפרידה מהדמויות רק עוד קצת. לא הופתעתי מהאמירה הכל כך חזקה שניבטה אלי מהמשפטים עמוסי הפאתוס והמלודרמטיות של צוויג במשך העלילה והיא: שאדם, אם הוא לא משיר מבט שפוי ואמתי אל נפשו וליבו ומרגיש שלם עם מעשיו, שום אלוהים לא יוכל לכפר או למחול על הרגשה זו. אדם חייב להרגיש שווה בעיני עצמו קודם כל. ושום כסף בעולם לא יוכל לקנות אושר חופשי זה, נקי וטהור, שגורם לנו לקום בבוקר עם כנפים בלב ואהבה אמתית לחיים שהועדנו לנו.

העלילה היא על רחמנות של הלב. גם קצת על הולכת שולל של הלב לא בכוונה.
על התאהבות נעורים של נערה, כמעט אישה. שלרוב
מקבלת כל מה שרוצה כדי למלא חסכים וחוסרים
של ילדה נורמלית. היא העזה לחלום על אהבה.
והוא רק נהנה מהחברה, נהנה לפתוח את ליבו
בעליצות של חבר. כל אחד ציפה למשהו אחר.
סיפור אהבה מופלא ובאמת מלא בדרמות שנשים
היו עושות פעם כמו בימים של הכוכבות הגדולות
כמו גרטה גרבו וליז טיילור. מתעלפות, זורקת חפצים
משתטחות ורוטנות ומיד לאחר מכן מפזרות צוף של מילים.
ותודה למורי על ההמלצה לספר.

צוויג כפי ששמתי לב בכל ספריו וגם כאן דואג במזיד לפטם אותנו הקוראים בסיפורי אגדות על עשירים כקורח שגרים בטירות וארמונות וחיי בורגנות מול עוני מחוויר, מול יושר פנימי שלא נקנה בכסף. הוא דואג לקחת בכאילו מאזניים ולשקול כל דבר ומול מה הוא עומד. לפעמים הוא נדמה כערמומי שלוקח מאתנו או גונב מהקוראים בספריו את כל החמלה, הרחמים, הרגישות והדמעות שאנחנו מסוגלים לייצר בשביל להבין את התמונה. כן כפי שניחשתם הוא עושה מניפולציות כמו לא מעט סופרים אך עושה זאת בחן רב כמו אמן מילים מושבע.

שום דבר לא פשוט בעלילה. הגיבורים והדמויות הם אנשים שיודעים מהו כבוד. שיודעים מהו עוני ומה נדרש בחיים בשביל לקחת סיכונים כדי ללכת על כל הקופה או על גחלים. אם אני משווה בין התקופה שבה אנו חיים היום ובין התקופה הזו בדיוק לפני מלחמת העולם הראשונה באוסטריה, הונגריה.., אני מבינה שההסתכלות שלנו על הערכים שקודשו פעם השתנו. פעם הכבוד שרחשו לקצין בצבא או הכבוד למפקד עטור הדרגות היה בלתי נתפס. או השם הטוב של אדם מול חבריו. ומילה או הבטחה הייתה שווה הרבה. אז כל הערכים הללו נמצאים כאן עם כל השמפניה והסיגרים והחיים הבורגנים שכסף יכול לקנות. אך כסף לא יכול לקנות בריאות לילדה נכה. וזה כל הסיפור בגדול. כשהחיים מכים במומם זה לא עניין של חמלה או כפיה של הלב לעשות משהו שהוא אינו רוצה.

אי אפשר לזרז אהבה כיוון שיש לה את הקצב שלה, וצירוף המילים "קוצר רוח" בעלילה שוברת שיאים לכן אל תנסו לספור רק לדעת שלפעמים החיים מזמנים לנו שיעורים של חמלה ומעמידים את הלב שלנו בקוצר רוח לקראתו. העלילה מדהימה לעיתים נמרחת יתר על המידה והזכירה לי את "היידי בת ההרים" עם פאתוס מטורף ודרמה על כל שעל. אחרי כל הרגש שהתנופף בעלילה סוף הסיפור לא עושה לנו הנחות בעניין. כדאי לסיים את הספר כי הא לא מאכזב.

יודעת שלא נידבתי פרטים רבים זו דרכי לומר שאינני אהבת שמאכילים אותי בכפית את העלילה ולכן לא מאכילה גם אתכם. רק אומר שזהו ספר נפלא באמת.

» ביקורות נוספות של חני
» ביקורות נוספות על קוצר רוחו של הלב