"היא חשבה שהם היו מאושרים יותר בנעוריהם כי הם ראו את אפריקה מקבלת עצמאות ועושה את צעדיה הראשונים בעולם,
אבל איזו תקופת התבגרות לא קלה עוברת היבשת, עם הדיקטטורים השחצנים שלה והביורוקרטים המושחתים.
וכל אותו זמן האיש הפשוט באפריקה רק מנסה לחיות חיים הגונים בתוך כל המהומה והאכזבה.
האם האנשים שמקבלים את כל ההחלטות החשובות בעולם, האנשים החזקים במקומות כמו וושינגטון ולונדון,
יודעים משהוא על אנשים כמו מותוללי ופוסו, או בכלל אכפת להם?
היא היתה בטוחה שלו ידעו היה אכפת להם לפעמים היא חשבה שלאנשים מעבר לים אין מקום בלב בשביל אפריקה,
מפני שאף אחד לא סיפר להם שהאנשים באפריקה הם בדיוק כמותם"
דמעות של ג'ירפה / סוכנות הבלשיות מספר 1 הספר השני עמוד 174
קראתי ספר אחד נשאבתי ואהבתי את סגנון הכתיבה, תיאור הטבע האפריקני ,פשטות האנשים ,התנהגות האנשים אחד לרעהו...
דברים שהושחתו ונעלמו אצלנו כבר מזמן .
ממליץ בחום לקרוא את כל חמשת הספרים בסדרה מה עוד שכל ספר כ200 עמודים בסך הכול חבל

















