• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
דמעות של ג'ירפה

דמעות של ג'ירפה

מאת אלכסנדר מק'קול סמית

הביקורת של רוןש

תמונה של רוןש
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
דמעות של ג'ירפה

דמעות של ג'ירפה

מאת אלכסנדר מק'קול סמית

הביקורת של רוןש

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של רוןש
הוצאה לאור:עברית
שנת הוצאה:2004
סדרה:סוכנות הבלשיות #02
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
סוריקטה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 7 שנים

“קצת כמו בסיפור אגדה, כזה שיש בו פשטות נטולת ספקות, אנשים פשוטים, רגשות פשוטים, ערכים פשוטים, מספר מק”

2/5
ביקורות על דמעות של ג'ירפה
הבאה
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 5 שנים•1 דקות קריאה

"היא חשבה שהם היו מאושרים יותר בנעוריהם כי הם ראו את אפריקה מקבלת עצמאות ועושה את צעדיה הראשונים בעולם,
אבל איזו תקופת התבגרות לא קלה עוברת היבשת, עם הדיקטטורים השחצנים שלה והביורוקרטים המושחתים.
וכל אותו זמן האיש הפשוט באפריקה רק מנסה לחיות חיים הגונים בתוך כל המהומה והאכזבה.
האם האנשים שמקבלים את כל ההחלטות החשובות בעולם, האנשים החזקים במקומות כמו וושינגטון ולונדון,
יודעים משהוא על אנשים כמו מותוללי ופוסו, או בכלל אכפת להם?
היא היתה בטוחה שלו ידעו היה אכפת להם לפעמים היא חשבה שלאנשים מעבר לים אין מקום בלב בשביל אפריקה,
מפני שאף אחד לא סיפר להם שהאנשים באפריקה הם בדיוק כמותם"
דמעות של ג'ירפה / סוכנות הבלשיות מספר 1 הספר השני עמוד 174
קראתי ספר אחד נשאבתי ואהבתי את סגנון הכתיבה, תיאור הטבע האפריקני ,פשטות האנשים ,התנהגות האנשים אחד לרעהו...
דברים שהושחתו ונעלמו אצלנו כבר מזמן .
ממליץ בחום לקרוא את כל חמשת הספרים בסדרה מה עוד שכל ספר כ200 עמודים בסך הכול חבל

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Mira
Mira
תמונה של לי יניני
לי יניני
תמונה של משה
משה
תמונה של תמי
תמי
תמונה של גלית
גלית
תמונה של Hill
Hill
תמונה של rea
rea
7קוראים|גיל ממוצע57|71%נשים

על המבקר

תמונה של רוןש

רוןש

ותיק
חבר מזה 14 שנים
118 ביקורות•318 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מתורגמת•ספרות מקורית
תמונה של רוןש
רוןש
ותיק
חבר באתר מזה 14 שנים
ביקורות118
לייקים שקיבל318
דירוג ממוצע3.7 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מתח ריגול והרפתקאות49ספרות מתורגמת31ספרות מקורית11

דיון על הביקורת

2 תגובות
ע
עמית לנדאו•לפני 5 שנים
הנושא מסקרן.
גלית
גלית•לפני 5 שנים

רק שזה לא 6 ספרים

נכון לעכשיו זה 21 . האחרון יצא בספטמבר 20 חבל רק שהוצאות ישראליות מתעללות בקורא (זה שאינו קורא אנגלית) ומוציאות סדרות באופן חלקי. https://katzr.net/e2b4d8
2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של רוןש

ג'וני שב משדה הקרב

ג'וני שב משדה הקרב

דלטון טרמבו

"את אלה שמוכנים להקריב חיים של אחרים שומעים תמיד.
הם קולניים נורא ולא סותמים את הפה .אפשר למצוא אותם
בכנסיות ובבתי ספר ובעיתונים ובבתי מחוקקים ובבתי נבחרים.
זה מה שהם עושים,הם נשמעים מצוין,המוות עדיף על חרפה.
אדמה מקודשת בדם.הם מסרו את נפשם בגבורה.
מותם לא היה לשווא .חללינו הגיבורים."
כתב דלטון טרמבו ב 1938 ג'וני שב משדה הקרב ע"מ 112

אין לי מילים

לפני 3 שנים•
★★★★★
•רוןש
פתאום נועם

פתאום נועם

סער ורדי

כתבתי ביקורת אבל היא נעלמה כמו נועם

לפני 3 שנים•
★★★★★
•רוןש
אישה חסרת חשיבות

אישה חסרת חשיבות

סוניה פרנל

זה לא ספר עלילתי , מחקר מעמיק
ספר לימודי מצויין להבנת הבסיס ששימש להקמת רשתות ריגול קדם PO Box 500 ו CIA .
הדרת נשים שלא במקומה,גם בתחום הביון והפעילות החשאית .(חוסר הפירגון והערכה שהיו מנת חלקה של וירגיניה הול)
קטע שריגש אותי היה : חציית הפירנאים של וירגניה קטועת הרגל
לדעתי זה ספר חובה למרגל / סוכן המתחיל .
על החלק של לימוד מורס אפשר לוותר .
בהחלט לא אישה חסרת חשיבות

לפני 3 שנים•
★★★★★
•רוןש
העלמת עין

העלמת עין

ג'פרי ארצ'ר

סיפור בלשי ברמה נמוכה
אני חולק על קביעת הסאנדיי טלגרף ש "לארצ'ר יש כישרון ליצירת עלילות שאפשר לתאר רק כגאונות" כפי שמופיע בסוף התקציר בדף האחורי
אני גם חולק על הקביעה "אם היה פרס נובל למספרי סיפורים,ארצ'ר היה זוכה בו" דיילי טלגרף בדף הקידמי
קצת אמת בפירסום !!
היתי מגדיר יותר נכון כסיפורי בדים

לפני 3 שנים•
★★★★★
•רוןש
הפטריוטים

הפטריוטים

סאנה קרסיקוב

590 דפים מרתקים חובה לקרוא ולהפנים

"הנקודה ידידי,"אמר סידני"בנימה חריפה,"היא שכולנו קשורים די בחוזקה לעידן שאנחנו חיים בו.לרודנות של הזמן שלנו.אפילו אני אפילו אתה .אף אחד מאיתנו לא חופשי כמו שהיינו רוצים לחשוב "
הפטריוטים / סאנה קריסיקוב עמ' 583

לפני 3 שנים•
★★★★★
•רוןש
והיום איננו כלה

והיום איננו כלה

צ'ינגיס אייטמטוב

קזחסטן מה אתם יודעים ?
"במחוזות האלה הרכבות נוסעות ממזרח למערב וממערב למזרח...
ומזה ומזה למסילת הברזל משתרעים במחוזות האלה מרחבים עצומים של מדבר- סארי אוזקי,או הסארוזק הערבות הצהובות התיכונות
במחזות האלה נמדד כל מרחק בזיקתו למסילת הברזל כמו מין קו גריניץ'
והרכבות נוסעות ממזרח למערב וממערב למזרח...
והיום אינו כלה / צ'ינגיס אייטמטוב עמ' 26

לפני 3 שנים•
★★★★★
•רוןש
תיק מצדה

תיק מצדה

יובל אלבשן

אהבתי את הספר ואת הרעיון המבצעי לשחרור החטוף
הכותב איחד בדמותו של ראש הממשלה את בן גוריון ,בגין ,ורבין רעיון מעניין מהמעבדה של הכותב
המחבר עושה שימוש בארוע חטיפה מוכר ולעוס משנה פרטים ומעצים אותו לצורך העלילה
אהבתי את הטוויסט של סיום העלילה מקווה שהוא דמיוני

לפני 4 שנים•
★★★★★
•רוןש
פרשת ג'יין אייר

פרשת ג'יין אייר

ג'ספר פורד

"כלי הנשק הראשונים נשלחים כעת ,השאר יסופקו ברגע שנוכל להקים את המפעלים הדרושים.ולבסוף ההשפעה שלו על הסכסוך? הבהוב קל של רגש נראה על פניו של הקולונל,"אני צופה שהרב מפציץ יביא את הרוסים לכך שבתוך חודש יתחננו לשלום" "אוף,לעזאזל " מילמלתי בקול.את המשפט הזה בדיוק שמעתי כבר פעמים רבות בתקופת שירותי בצבא.הוא החליף את האמרה שכבר צמח לה זקן-"אחרי החגים " בטמטום מוחלט,תמיד,ללא יוצא מן הכלל גרר בעקבותיו המשפט הזה אובדן מחריד של חיי אדם.
עוד לפני פריסתו הראשונה,בעצם קיומו עירער הנשק החדש את מאזן הכוחות בקרים.ממשלת אנגליה,שלא השתוקקה עוד לסגת ,ניסתה לשאת ולתת על כניעה של כל הכוחות הרוסיים .הרוסים דחו זאת מכו וכול.האום דרש ששני הצדדים ישבו אל שולחן הדיונים בבודפשט,אבל כל זה נתקע צבא רוסיה הקיסרית התחפר נוכח ההתקפה הצפויה.
.
פרשת גיין אייר / ג'ספר פורד עמוד 61 יצא בשנת 2001

לפני 4 שנים•
★★★★★
•רוןש
מודיעין צללים

מודיעין צללים

אוליבר האריס

"שירות הביון החשאי משקיע שנתיים ויותר ממאה אלף דולר בהכשרת
קציני שטח חדשים,
מלמדים אותך לגנוב מכוניות ,
לסחוב כלי נשק ,
לפרוץ לחשבונות בנק .
יש קורסים בשימוש מאולתר בחומרי נפץ,
שתי סדנאות שמוקדשות לניווט על פי כוכבים.
אבל שום דבר על מה שמרגל זקן שהכרתי כינה פעם
"הצלפת השוט"
אף אחד לא מספר לך איך לחזור הביתה"
אוליבר האריס
אחד מספרי הריגול הטובים של השנה / צירקוס ריוויו

לפני 4 שנים•
★★★★★
•רוןש

ביקורות נוספות על "דמעות של ג'ירפה"

דמעות של ג'ירפה

דמעות של ג'ירפה

אלכסנדר מק'קול סמית

קצת כמו בסיפור אגדה, כזה שיש בו פשטות נטולת ספקות, אנשים פשוטים, רגשות פשוטים, ערכים פשוטים, מספר מק'קול סמית על גברת אחת, בלשית מבוטסואנה, שמוצאת לה אהבה ומשפחה חדשה בזמן שהיא פותרת איזו תעלומה לא מאד מותחת שמונחת לפיתחה.

יכול להיות שאם כל האירוע הזה לא היה מתרחש באפריקה אף אחד לא היה טורח לפרסם או לתרגם אותו, אבל זו בוטסואנה, מדינה קטנה וענייה ביבשת השחורה, עם ערכי מוסר גבוהים, מדדי שחיתות נמוכים ודמוקרטיה פרלמנטרית, מה שהופך את השאלה האם היא היא אפריקה או שהיא דוקא יוצאת מן הכלל, לדי רלוונטית.

אפריקה שמתוארת כאן משתנה, הצעירים מאמצים להם ערכים חדשים, פחות כבוד לזולת, פחות הגינות ומצד שני יותר אפשרויות לנשים, יותר מחשבה לפני שיולדים ילדים. היא עדיין סובלנית ויש בה אחווה שגורמת לאנשים להיות מאושרים גם כשאין להם הרבה מעבר לזה, לתחושה שלכולם אכפת מהם ושהם יוכלו לבקש עזרה בכל מקום ואפילו לקבל אותה. כל הספר הזה הוא כמו איזו השתחוות לאפריקה תוך הצגה חיובית מוגזמת (או שממש ממש כדאי לעבור לגור שם) וכאילו געגוע לעולם של "ערכים ישנים" שהמערב נטש ושכח. אבל זה נעשה באופן גם רדוד וגם פטרוני.

ויחד עם כל זה, באופן שהפתיע, לפחות אותי, זה ספר מאד נעים לקריאה. על אף הסגנון הנאיבי, שלא לומר ילדותי, ועל אף שפה ושם אפשר גם למצוא קטעים דביליים במיוחד. יכול להיות שהספר הזה הוא חלק מתופעה וכמו ספרים אחרים דוגמת הנכדה של מר לין או פרנסוס על גלגלים, בעולם שאנחנו חיים בו, עם הקפיטליזם החזירי שמודד אנשים על פי כמה שיש להם ועם הטבח בסוריה והתקשורת שמתעסקת בסלבס שהתחתנו או התגרשו או סתם שתו מיץ באיזה בית קפה, פתאום ספרים כאלה, שמלאים בתמימות ובאחווה ובטוב לב יוצא מן הכלל, מוצאים להם מו"לים למרות (אולי בגלל?) השטחיות.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•סוריקטה
דמעות של ג'ירפה

דמעות של ג'ירפה

אלכסנדר מק'קול סמית

היה טוב-קריא להעברת הזמן בין אזעקה לאזעקה, לא הרבה מעבר לכך.
בלשית בבוצואנה, מעט הווי מקומי, חקירות שיגרתיות.
מעורר חיבה לאנשים שחיים שם.
הבלשית והעוזרת שלה חביבות. אפשר לקרוא בלי ציפיות גדולות.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•
דמעות של ג'ירפה

דמעות של ג'ירפה

אלכסנדר מק'קול סמית

חביב ביותר.
עלילה מקסימה, אנשים מעניינים. מרגש.
פמניסטי למדי, מפליא שהסופר גבר. כי רוב האמירות שם שנאמרו על ידי נשים, היו על עליבותם של הגברים.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•מוריל
דמעות של ג'ירפה

דמעות של ג'ירפה

אלכסנדר מק'קול סמית

לא שווה את מחיר הכריכה (נחום ז.)

לפני 12 שנים•ספריית מגדלים
דירוג
3.0
לפני 12 שנים

“היה טוב-קריא להעברת הזמן בין אזעקה לאזעקה, לא הרבה מעבר לכך. בלשית בבוצואנה, מעט הווי מקומי, חקיר”