יש ספרים אשר כדאי שיהיו בכל בית. ממש כמו התנך שאני מניח שנמא בביתם של רובנו, למרות שאנו לא פותחים אותו כל יום כדי לקרוא בו. לפחות אני לא עושה זאת כל יום. אחד מהספרים האלו האלו שצריך שיהיו בבית, הוא ספרה של יו דאן: קונפוציוס מהלב.
גם היום, 2500 שנה אחרי שחי ופעל קונפוציוס, הוא נחשב לאחד מגדולי הפילוסופים. קונפוציוס דיבר על סדרים חברתיים וקבע כיצד צריכות להתנהל מערכות יחסים שונות: בין בני זוג, בין הורים לילדים, בין אדם לחברו ובין השליט לנתיניו. קונפוציוס היה זה שטבע את המושג "איש המעלה": הוא הטיף לרכישת השכלה וטען שיש לשאוף ליצירת הרמוניה חברתית. הרמוניה זו תשרור כאשר כל אדם ינהג כראוי עם אלו הנמצאים מתחתיו ומעליו בהיררכיה החברתית.
הוא היה זה שהכניס את המוסר לתוך הפוליטיקה ואמר כי המנדט אמור להימסר למי שפועל לטובת הציבור. בסין העתיקה, כדי להתקבל לעבודה במשרה ציבורית היו המועמדים צריכים לעבור מבחן על כתבי קונפוציוס.
יו דאן מביאה לנו בספרה את דבריו של קונפוציוס בשפה פשוטה וברורה עד כי לא ניתן להימנע מהשאלה מדוע לא מלמדים את הדברים האלו אצלנו במערכת החנוך? ומדוע לא נבחנים אצלנו אישי הציבור על כתבי קונפוציוס בטרם הם מתמנים למשרות ציבוריות כלשהן?
אין ספק כי יש מה ללמוד מהסינים ואין פלא שתורתו של קונפוציוס הפכה לפופולרית כל כך במזרח. יש דברים שאין עליהם התיישנות.
כפי שכתבתי בתחילת דברי: ספר חובה בכל בית.

















