תודה. תבורכו. כל אחד ואחת מכם.

גדי, הרגישות שלך יפה (פעם שניה שכותבת את זה :)

מה שפרפר,
גדי, לא פגעת באף אחד ואתה לא צריך להתנצל.
רוני ישרוד, אל תדאג לו, הוא ילד גדול.

גדי, אני מסכים עם הדברים האחרונים שכתבת. אתה בהחלט אמוציונלי מדי :-)
לייק, לדעתי, נותנים לסקירה שהיא טובה בעיניך, לא ככפרה על התנהגות מסויימת, לא בגלל שהספר מצויין, לא כדי להשתיק את מצפונך וכו', אלא משום שהסקירה טובה, או לפחות שיש בה השקעה והשתדלות.
אף אחד לא מנסה לסתום פיות, אבל היה נחמד אם הסוקר היה כותב לפחות פסקה ולא מעיף מהמסך סקירות של אנשים שהתאמצו קצת יותר מעשר שניות.

אני אמוציונלי מדי.

גדי, אף אחד פה לא שולל חופש של אף אחד. כל אחד כותב פה ללא כללים כתובים כלשהם. אבל יש מנהגים.

ואני לא מסכים עם מורי. מורי רב זכויות ואני חייב להודות לו גם כשהוא שם לב ומתקן את שגיאות הלשון שלי בדרך מכבדת.
זה מעיד על טוב לב.
אבל כפי שהיל כתבה, יש צורך להעניק חופש מוחלט לכל אחד להתבטא כרצונו.
ואני חושב שבסופו של דבר כולנו מבינים שהיא צודקת.

פרפר, נכון סימנתי את זה בלייק משום שאני חושב שהיל צודקת. וגם משום שחשתי יסורי מצפון מסויימים הרי כתבתי לרוני בצורה לעגנית. מתוך כוונה להגחיך אותו וזה לא מכבד, וידעתי את זה.
אז הלייק זה פיצוי להגיד טעיתי.
וכשאני טועה, אני לא מתבייש להודות.
אני מעדיף להיות בן אדם פשוט ולא להתנשא.

רוני השליך כאן דגל אדום במתחם סגור מלא בשוורים שעכשיו עסוקים בלשסע ולהתנגח אחד בשני. זה מה שהוא עשה עם ה"תענוג" המיותר שלו, אפשר לקרוא לו שיווה מהיום.

עיקר שכחתם.
רוני pery נתן דירוג של חמישה כוכבים לספר. מתי זה קרה בפעם האחרונה?

רק שהירידה לפסים אישיים אינה לרוב מצד אלה המתקיפים את פואנטה. להפך.

וולדר,
כשמתנסחים מאחורי מסך אין ספק שיווצרו פערים בהבנה, בתפיסה של הצד שני.
אתה לא צריך אותי בשביל שאומר לך שזו זכותך להגיב כשאתה מרגיש 'מותקף'.
הנקודה היא שהירידה לפסים אישיים מאוד צורמת. לא הוגנת ולא ראויה.

אני אגב הייתי קרוב יותר לדעתכן בנוגע לכותב הסקירה. אבל מה לעשות שפואנטה לא מבחינה בין חופש הביטוי לחופש השיסוי.

היל אני מכבד מאוד את דעתך, אך הפעם לא אני זה שהצתתי את המדורה. אני הערתי הערה תמימה ונייטרלית, ופואנטה לקחה את זה כאילו נקטתי צד, כאילו אני נגדה. ניסיתי להסביר לה את מה שכתבתי מנקודת מבטי, אבל היא התחילה שוב עם הציניות המזלזלת שלה וההליכה סחור סחור והדיבורים בחידות.
את צודקת שלא הייתי צריך להעיר את ההערה עם הילדים, אבל היא מזלזלת בצעירים ובאנשים שאין להם קשרים בהנהלה של האתר. מכאן הנחתי שהיא מזלזלת בצעירים ולכן ילדים והיא זה לא מתאים. היא יכולה להיות אמא טובה והכל, אבל לגבי צעירים אחרים היא צריכה לא לזלזל זה הכל.

היל, את גרופי אמיתי.

וולדרמור(ט),
לא אוסיף לגפרור שצירפת למדורה, רק אומר שלרדת לפסים אישיים זה לא לעניין.
המשפט שלך לפואנטה בנושא התאמה או אי התאמה לגידול ילדים הוא משפט ברמה נמוכה. בראש ובראשונה לא מכבד את עצמך.

אני מניחה שכל אחד רואה מה שהוא רוצה לראות.
אם זה המקרה אז אין לי מה להוסיף.

נו זה ברור
אני מכיר את השיר הזה, זה שיר של נינט. לא הבנת אותי נכון - הכוונה הייתה שפשוט המילים של השיר הזכירו לי מאוד את הנאמר בדיון. של להגיד לאנשים מה לעשות ואיך לפעול.

זשל"ב, השיר הוא אחד השירים האהובים עליי ואין לו שום קשר לדיון הזה.
אני באמת לא מבינה מבחינה הגיונית איך זו שאלה לגיטימית וקשורה לדיון פה אבל שיהיה.

לי השיר לא מזכיר את הנאמר בדיון בכלל.
זהו פשוט שיר שמתאר אדם שהחברה שסביבו ממשיכה לומר לו מה עליו להיות, תוך כדי שהם מתעלמים ממי שהוא באמת, כאילו שזה לא משנה מי אתה כאדם, כל מה שמשנה זה מי אנשים חושבים שעלייך להיות.

בשיר יש בית שלא מופיע אצלי בדף:
"כן היא יודעת
שהוא תמיד מקשיב לה
שהוא זה שמראה לה
מראה את האמת
מה לקחת מה לתת
ואם אתה שומע
אולי אתה יודע
איך ממשיכים מכאן"

השיר היה פה עוד לפני הדיון הזה.
אז אני חושבת שזה ברור שהוא לא נובע מהסיבה שאתה תוהה לגביה.

אבל אני חושבת שההסכמה שלי עם היל ופואנטה נובעת מאותה תפיסת עולם שזכותו של אדם להיות לאכול להתלבש ולומר מה שהוא רוצה.
ושגם היל וגם פואנטה נאמנות למי שהן כאדם פרטי וחיות בהתאם לכך ללא צורך בסכמה ואישור מהסביבה.
אם שלושה דמויות כל כך שונות, מגינות על אותו עיקרון, אולי העיקרון הזה חשוב יותר ממי הוא האדם שמנסה להגן עליו.

גדול עלייך לנהל את כל העסק הזה
אבל אתה בהחלט חש שמילה אחת שלך היא עולם ומלואו וחשוב לך לדאוג שכולם יישארו עם הלשון בחוץ: היכון, הכן, לקק. הה"לק?

אנחנו עוד עלולים להתבלבל. בדבר אחד לא מתבלבלים פה: מי הרעה בכל העסק.

בקיצור פואנטה, לא הבנתי את הפואנטה שלך... אולי תצטרכי להחליף את הכינוי שלך ל"זו שאין לה פואנטה" (או בקיצור: זשל"פ)

ילד לייק? זאת אומרת שאת מחבבת אותי? כי אני כבר לא ילד, את יודעת.
או שאת משווה ילדים ללייקים? אם ככה, אז אני מניח שאין לך ילדים כי אין לך כבר לייקים.


בכל אופן, אני את שלי אמרתי והסברתי, וויעידו חבריי כאן באתר שהסברתי היטב. אם את סתם מחפשת וויכוחים והשתלחויות, זה לא המקום. מילא הייתי משתלח נגד כותב הביקורת, או נגדך באופן אישי, אבל את סתם מחפשת תירוץ.
יש משפט כזה "לכבד את המבוגר ממך". אז כנראה את עושה ההיפך ומזלזלת בצעיר ממך. את כנראה משועממת ולא מתאימה לגידול ילדים משלך אם ככה.

איך Hill אמרה? קוראת וצוחקת בקול רם.
ילד-לייק.

פואנטה - לגבי החביתה, נראה שדחוף יותר להציל את שיקול הדעת השרוף שלך מאשר את החביתה. כי כלל לא התכוונתי להתעמת איתך או עם כותב הביקורת. זה שלא נתתי לייק, זה לא אומר שאני תומך או מתנגד לדעתו של מישהו. שכל אחד יכתוב איך שהוא רוצה. אני תומך בחופש ביטוי, אבל כנראה במקרה שלך אולי כבר פחות.

גם לא ממש התערבתי בדיון עצמו, אלא רק הגבתי לסנשיין שמשום מה השיר בפרופיל שלה מזכיר את הנאמר בדיון, זה הכל.

ביקורות של מילה אחת זה לא מספיק טוב כדי שאתן לייק, אבל זכותו של רוני לכתוב איך שבא לו ולהתבטא איך שבא לו, אני לא אגיד לאחרים איך לכתוב. מה שכן, פואנטה, את הרבה זמן לא כתבת ביקורות ולכן אולי את גם מרגישה שאפילו ביקורת של מילה אחת את לא מצליחה לכתוב.

מה קרה, מחשבות, ירדת מהאולימפוס? תם החרם?
אנשים מוכרים, קונים, מרכיבים רשימות, מחליפים חוויות, מכירים, מדברים, צוחקים, משמיעים שירים, מפרסמים סיפורים, וגם ובין היתר, קוראים סקירות *פה ושם* אבל בשביל לקרוא סקירות לא צריך לפתוח יוזר ולא צריך להתחבר אז התשובה מובנת מאליה – לא!

פואנטה, את לא חושבת שהטרפיק עליו את מדברת מתקיים בזכות קומץ כותבי הסקירות, הטורחים ומתאמצים ומקבצים מילה למילה?

נשק יום הדין – לא כותבת סקירות!
האתר מתקיים בזכות טראפיק של אלפי אנשים ולא בזכות קומץ קטן של כותבי סקירות שמנסים לכפות על כל היתר איך האתר צריך להיראות.

זשל"ב, במבצע לחלוקת עמוד שדרה דילגו עלייך פעם אחר פעם אז תבוא עכשיו ותחפש סדקים אצל סאנשיין?
עדיף שתשגיח על החביתה, שלא תישרף...

sunshine - השיר שכתוב לך בפרופיל, הוא במקרה נובע מההסכמה שלך עם פואנטה והיל?

היא יודעת
אנשים תמיד אומרים לה
אנשים רק מתערבים לה
מה ללבוש, מה לאכול
מה נכון, מה לא נכון
מלחשים מה הם חושבים לה
משתפים מה הם רוצים לה
איך אסור, כמה מותר
אם אפשר או אי אפשר

תעשי ותלכי תלמדי
ותראי איך ברגע
ברגע כובשים ת'עולם
תצרחי, תשתקי
רק תבואי
בואי חזרי אליי

אפשר בהחלט להתייחס מעתה רק לסקירות ובתנאי שלא תהיינה בעלות מילה אחת, אלא כאלה המסקרות ממש את הספר בו דנים.

sunshine, בהחלט זכותך וזכותן להחזיק בדעתכן.
לגבי ההבדל בין סקירה לביקורת, אישית אני חושב שלמילה "ביקורת" יש גם מובן שלילי, ולכן עדיפה המילה "סקירה". בכל אופן, באתר הזה הקטגוריה נקראת בשם "ביקורות", ולא נראה לי שההבדל בין ביקורת לסקירה הוא מבחינת אורכן.

מורי, בוודאי שיש הבדל במשמעות שאנשים מייחסים למילה.
זה שעבורך המילים סקירה וביקורת הן בעלות אותה משמעות, לא אומר שכך זה אצל שאר האנשים.
לקבוע ש"אין הבדל בין סקירה לביקורת", זה לגרום לדעתך להישמע כמו עובדה.
אתה עושה את זה יותר מידי.

פרפר, אני כותבת סקירות ואני מחזיקה באותה הדעה כמו היל ופואנטה.

פרפר, אני מבינה שהמראה שהמצאת לעצמך ומה שנגלה בה לא מוצא חן בעיניך,
אבל לשים אותי בעמדה של זו שמניחה אותה מולך.. קטונתי צהוב. תעשה בדק בית עם עצמך אם אלו המילים שבחרת.
אתה לא תבחין ב"הילה" גם אם היא תכה בך בעוצמה.
תמשיך לספר לעצמך סיפורים ילדון.

Hill, כמי שלא כותבת סקירות, כמו פואנטה, אני יכול להבין שזה לא מפריע לך.
ואני יכול גם להבין שזה נפלא להרגיש בצד האציל והנאור של האנושות. ההילה הקורנת מעל ראשך קצת מסנוורת, אבל היתרון בה שהיא מפזרת את השחורות שאני רואה, אליבא דפואנטה, ועל כך לא נותר לי אלא להודות לך ולפואנטה מעומק לבי.

sunshine, אין הבדל בין סקירה וביקורת. יש כאלה שאצלם מילה אחת היא עולם ומלואו וזה משאיר אותנו קצת עם הלשון בחוץ. משעמם? תענוג? נטשתי?

גאד, אני קוראת את פואנטה וצוחקת בקול רם.
פרפר, נקווה שזה יקרה ביחס לתגובות הללו שלכם.
צמצום לכדי ריק.

אני לא בטוחה שאני מבינה מהו בדיוק ההבדל בין סקירה לביקורת, אבל עבורי ביקורת יכולה להיות קצרה ולא מעמיקה, וסקירה צריכה להיות ארוכה ומקיפה.
בעיניי זוהי פשוט ביקורת, ואין עליה שום חובה להיות מעמיקה.

אבל אולי אני לא מבינה נכון את ההבדל בין המילים "סקירה" ו"ביקורת".
לדעתי, סקירה זה לא, וביקורת זה כן, וביקורת יכולה להיות מה שבא לה כל עוד זה ברור מה מי שכתב אותה חושב.

נו, עכשיו גם יילקח מאיתנו התענוג המפוקפק לחלק לייקים כראות עינינו.
עצם העובדה שכולם התיישבו כאן לגרגר כמו יונים בטרפלגר מזכה את רוני פ. בלייק

ומעניין שפרפר צהוב רואה רק שחורות. המאזן תמיד יהיה לטובת המשקיענים והגרפומנים (והמעתיקנים מויקיפדיה ודומיה) כך שאין שום סיבה לדאגה.

גדי, מעניין שנתת לייק לסקירה הזאת.
בפעם הבאה, אפשר לתת סקירה של הברה, בהמשך אות, ואח"כ סקירות ריקות.

אני נשאר בדעתי.
סקירה צריכה לומר משהו לקורא אותה.
גדי, היל וזק,אינני זוכר סקירות או תגובות שנמחקו אלא אם מקרים ממש חריגים.
זה לא עניין של הצבת גבולות או שלילת חופש ביטוי אלא סוג של סף,אם תרצו.
מיציתי.

לא צריך פקיד מחיקות, רק שינוי בקוד. מעולם לא ראיתי תגובות או סקירות שנמחקו ע''י מישהו.

תגובות יכולות להיות קצרות, סקירות לא.

זה מקומם בעיניי. כל פוסט דרוש אישור. כל תגובה לא ראויה נמחקת לאלתר ולא רק זה, אתה מסולק מהקבוצה.
והיו מקרים שסקירות נמחקו או תגובות.
זו לא אווירה בריאה.

אפשר לצחוק, אפשר להעביר ביקורת. לא להסכים וזה בסדר גמור.
אני חושב שסימניה במתכונתו הנוכחית, הוא פלטפורמה נהדרת.

גדי, בתגובה הקודמת שלך היו רק שמונה מילים ולכן תימחק.

פעם צונזרתי בקבוצת קריאה בפייסבוק משום שרציתי לשתף פסקה שמצאתי ראויה מתוך הספר 'אלה תולדות' מאת אלזה מורנטה.
שאלתי את מנהלת הקבוצה מדוע היא מסרבת לאשר את הפוסט והיא השיבה שהיא לא מצאה כל קשר בין הציטוט לקבוצת הקריאה.
אבל היא כן אישרה פוסט שאלה של "מה הייתם לוקחים לאי בודד?"

בים הטירוף הזה, אפשר לומר בבטחון מלא שסימניה היא הבית האולטימטיבי לפליטים כמוני.
אם יגבילו אותנו כאן,
לאן נלך?

לא הייתי רוצה להיות חבר באתר שמציב הגבלות.

ראובן, הדיון הזה ימשיך לעלות עד שאנשים יפסיקו להעיר, יפסיקו לצמצם ולהגביל אנשים אחרים כאן.
הטענה לגבי אופי וטיב הסקירה לא רלוונטית. אפשר להתקומם עליה עד מחר.
הנקודה המרכזית והחשובה היא שזכותם של אנשים להתבטא כיצד שהם רואים לנכון. לכתוב את החוויה שלהם, גם אם היא מועטה ולא מספקת ובאה על חשבון תוכן רעיוני אחר.
התגובות הציניות, המלגלגות והלועגות לא במקום ונמאס לקרוא אותן.

וכמו שגלית אומרת:
מה שזק
מה שפואנטה (בעיקר התגובה הראשונה והשנונה)

אתה צודק ובכל זאת. כללים בקהילה לא נקבעים כי מישהו חוקק אותם, אלא כי נעשו כאלה לנוחות הקהילה במשך הזמן. מה באמת טעמה של סקירה בת מילה או שתיים? גם ''תענוג'' אפשר לפרט, לפחות במשפט או שניים.
אם כבר, צריך שיהיה חוק שסקירה חייבת להכיל, נניח, 10 מילים לפחות כדי שתתפרסם.

ראובן אתה צודק במהות אבל לא בתכלס
בתחילת פעילותי המחודשת כאן, הבנתי לגמרי את ה"אנטי" שקיים אצל מספר חברים לסוג הביקורות הנ"ל ואת הטענה שהן דוחקות ביקורות של חברים וחברות שהשקיעו בביקורת שלהם ובשל ביקורות מהסוג הנ"ל, הם רואים בעיניים כלות איך הביקורות שלהם נדחקות אחורנית..
ובכן, במהלך הזמן חשבתי על כל הנושא הזה ועשיתי מעין סוויץ' בראש מתוך הבנה שהתופעה הזו גוררת תגובות נזעמות רק בגלל אותו "חטא קדמון" של הצגת דף ראשי בן 9 ספרים, כאשר בעצם, ותקנו אותי אם אני טועה, לא נקבעו כללים לכתיבת ביקורת. וכאשר 2 הדברים הללו מתקיימים בכפיפה אחת, לדעתי תגובות כאלו משיגות את ההיפך והן בבחינת "לשים גז בניוטראל".. אז אני באמת חושב כיום שלמי שיש טענות שיפנה אותן לבעלי ומנהלי האתר ולא לחברים שרוצים להתבטא כרצונם ולא "מתיישרים" לפי רצונינו..
אז מאחר שזהו המצב הנוכחי, ככל שזה נוגע לי אני מסכים עם Hill ופואנטה וחושב שכל עוד שום דבר לא משתנה מבחינה מבנית באתר ובכלליו הקיימים או החסרים, אני מעדיף שחופש הביטוי ייקבל עדיפות, גם אם לפי תחושתי הסובייקטיבית זה מגיע, בין השאר, על חשבוני..

והערת אגב, אני פועל כבר כמה שנים באתר Goodreads ושם מעולם לא נתקלתי בתופעה כזו שמישהו יעיר למישהו אחר על אופן הסקירה שלו ואני מניח שזה קודם כל בשל העובדה ששם אין הגבלה, כמו שיש כאן, על מספר הספרים המוצגים בדף הראשי.

לפני כחודש קראתי פה סקירה שנראתה בעיניי מעט, איך אומר זאת.. מעוררת חוסר נוחות. הרגשתי שקראתי את זה בעבר.
נכנסתי לויקפדיה שם ניתן לקרוא מעט על ספרים מסוימים ומצאתי משפטים שלמים שנלקחו אל תוך הסקירה.
מי שכתב את הסקירה אפילו לא טרח לשנות מעט.
לא כתבתי כלום כדי לא להביך אותו. אבל בעיניי זה הרבה יותר מקומם.

אני מעדיף את "התענוג" הקטן של רוני על פני גניבה.

יש מצעד של תקצירים ויש מצעד של כריכות. אין הבדל מהותי.

ואני לא צוחק-'סקירה' שאומרת כלום.
הנושא עולה שוב ושוב ואין לי כוונה להתעמק.

גם רוני פ. צוחק כבר 12 שנים ברציפות.
כמה פיקסלים בוזבזו על חינוכו ועל החזרתו לתלם...בידור אמיתי.

אני צוחק. לא מתוך כוונה לפגוע.

ראובן וגדי,
מה יהיה אתכם? אני בטוחה שכוחות המשטרה לא זקוקים לסיוע..
תנו לאנשים להתבטא כיצד שהם רוצים. מה דעתכם?

הפעם הגזמת.. כתבת יותר מידי.

וואלה