אני מעריך מאוד את נטליה גינצבורג קראתי לפני שנים את "כל אתמולינו" שלה ואני זוכר שמאוד אהבתי אותו. גם בספר הנ"ל ניכר כישרון הכתיבה שלה אבל מבחינתי די התאכזבתי!
כי מדובר פה בספר של מאמרים או מסות, כאילו שהסופרת יושבת איתי בחדר ומשוחחת על כל מיני נושאים. אז זהו שהנושאים מתפזרים מדי לטעמי! חלקם הם ממש סיפורים והם יפים, אבל חלקם האחר בסוג של מאמרים שהם כמו טור בעיתון, מדבר על כל מיני עניינים אחרים ובלתי רלוונטיים לטעמי. למשל על ביקור שלה בלונדון והתרשמותה מהאנגלים. (אני מכיר היטב את לונדון וכנראה שהיא והאנגלים כנראה שהשתנו מאוד מאז ביקרה בה גינצבורג...) ובמקום אחר משהו כמו "כיצד לחנך את הילדים שלנו"... (אני לא זוכר את הניסוח המדויק) וזה נשמע כבר לי הרבה פחות מעניין... לגינצבורג יש דעות מאוד נחרצות בקשר לנושאים רבים; למשל שצריך לחנך את הילדים לכך, שהכסף איננו חשוב ואין לו ערך... אני ממש לא מסכים עם הדעה הזאת! אבל היא כותבת בכזאת נחרצות וסמכותיות, כאילו שהיא הקובעת בכל נושא שהיא כותבת עליו ואכן אני למד מתוך הביוגרפיה (הממש מרתקת) שלה, שהיא הייתה פעילה פוליטית במפלגות מסוימות, למשל במפלגה הקומוניסטית האיטלקית. בקיצור אפשר כמובן לקרוא את הספר הנ"ל ויש בו כמה חלקים יפים, אבל מבחינתי ככלל, הספר הוא רק "בסדר" אבל לא ממש חייבים לקרוא אותו... אני מעדיף בהחלט את הרומאנים שכתבה. דרך אגב בסיום הספר הלא-ארוך הזה, שהוא בעצם קובץ מאמרים - מצורפות כמה סקירות של מספר סופרים עליו והן לא פחות מרתקות מהמאמרים עצמם...
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
