הביקורת נכתבה ביום שישי, 5 באפריל, 2019
ע"י little poseidon
ע"י little poseidon
כתבתי גם ביקורת על צל ועצם, אבל הדעה שלי לגבי הספר השני השתנה ממש אז החלטתי לכתוב על הספר הזה ביקורת נפרדת.
קודם כל, גם כשקראתי את "צל ועצם" חשבתי שהוא ספר טוב, אבל לא ממש התלהבתי ממנו, ולא ממש התחברתי לאף אחת מהדמויות בצורה שממש אכפת לי ממה שקורה לה.
בספר השני, אנחנו מכירים שודדי ים- הרבה שודדי ים, כבר סימן מעולה. באופן כללי, אני חושבת שלהוסיף שודדי ים לספרים זה מעולה והופך את הספר להרבה יותר טוב, ברוב המקרים. כי לשודדי ים יש תכונות מכלילות שלא ניתן לקחת מהם- הם חצופים, לא מפונקים, לוחמים ונאמנים. ובספר הזה, לפחות חצי ממנו מתרחש על ספינות בים, וגם כשהם על היבשה, הם נמצאים על היבשה יחד עם שודדי ים.
בספר הזה רואים צדדים אחרים של אלינה, הדמות הראשית, צדדים שגרמו לי לאהוב אותה הרבה יותר. בספר הראשון מאוד ניסו להציג אותה כבעלת מזג חם וחזקה (גם אם הראו חולשות שלה, הייתה לי הרגשה מעצבנת עם הדמות ולא לגמרי התחברתי אליה), ודווקא בספר השני מראים גם צדדים אנושיים יותר שלה, מסתוריים יותר ושבאמת אפשר להתחבר אליה.
גם כן, הספר הזה הוא אחד הבודדים שמתאר את הדמות הראשית שלו כחסרת ייחוד לחלוטין- שיער חום עכברי, עור חיוור, עיניים לא מיוחדות שלא קורה מצב שאתה לא יכול להתיק מהן את העיניים שלך. אבל לא עושים אותה מכוערת, אלא להפך- עושים אותה דמות חזקה שנראית עמידה יותר וחזקה יותר כאשר היא משתמשת בכוח שלה, ולא להפך, שהכוח שלה מחליש אותה.
ובספר הזה פוגשים עוד דמות אחת, סטורמהונד, שאני לא אפרט עליה יותר מידי אבל אני פשוט אגיד שהיא מעולה. למרות שסטורמהונד מתואר כאחת הדמויות היותר הפכפכניות, ושכל פעם משנה את ההתנהגות שלו, הוא אחת הדמויות שיותר קל להתחבר אליהן ולאהוב אותן.
בקיצור, הספר מומלץ מאוד, והרבה יותר טוב מהספר הראשון.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת