הביקורת נכתבה ביום שני, 12 באוקטובר, 2020
ע"י עודד
ע"י עודד
משתף ביקורת שכתב אבי:
הספר יצא לאור באנגלית בשנת 1981; תורגם לעברית בשנת 1991.
לאחר שנים חזרתי וקראתי את הספר פעם שניה. הספר היה והווה להיט בינלאומי. הספר חוזר ומופיע במכירות מוזלות בישראל, בשיעור משתנה, כך שהרוכש לא ידע לעולם מה הוא המחיר הנכון של הספר. איני יודע באם אלה ספרים שנשארו במלאי, או הדפסות חדשות. ההדפסה החוזרת זולה, שכן מירב ההוצאות היו חד פעמיות, והוצאו בעבר. הספר הופץ במעל ל 26 מיליון עותקים ברחבי העולם. הסופר ניצל את ההצלחה ופרסם ספרי המשך, על מנת להמשיך לחלוב את פרת הזהב. הכסף מדבר. ההמשך האחרון הופיע לפני כחודש באנגלית, ועדיין, למיטב ידיעתי, עוד לא תורגם לעברית.
עלילת הספר נשוא הרשימה מתרחשת באנגליה במאה ה-12 בתקופה בו באנגליה היו מאבקי ירושה על כס השלטון בין צאצאיו של ויליאם הכובש. עלילת הספר השני "עולם ללא סוף" מתרחשת במאה ה-14, בה השתולל הדבר השחור, והמלחמות ומאבקי הירושה היו לחם חוק. בשני ספרים ראשונים אלה ציר העלילות הנו מלאכת הבניין. הרוצה, יוכל ללמוד משהו על הענף בימי הביניים.
הדמויות המרכזיות בספר השני, אגב, הן צאצאי הדמויות הבדיוניות שהופיעו בספר הראשון. אפיונן דומה, צאצאי הטובים הם טובים וצאצאי הרעים הם רעים. הטוב והרוע הנן תכונות גנטיות אשר עוברות בירושה גם אחרי דורות. הוא הופיע כעשור לאחר הספר הראשון בסדרה. בדומה להמשכונים אחרים אין הוא מוצלח כראשון.
הספר השלישי בסדרה "עמוד האש" מתרחש במחצית השניה של המאה ה-16, בתקופה בה התקיים מאבק באנגליה בין הקתולים לפרוטסטנטים (אנגליקנים), מלכותה של המלכה הקתולית מרי ותחילת מלכותה של המלכה אליזבת. לא קראתי את שני הספרים האחרונים בסדרה. שניהם סטו מציר ענף הבניה ומשושלת הדמויות המרכזיות, ופנו לשדות אחרים. העיר הבדיונית קינגסברידג' נשארה משותפת לסדרה, גם שעה שהעלילה מתפשטת ליבשת.
הספר הרביעי THE EVNING AND THE MORNING מתרחש בסוף המאה ה - 10 ותחילת ה - 11, על רקע המאבק בפולשים הויקינגים. אפיון הדמויות המרכזיות דומה. לא משנים נוסחה מנצחת.
הסופר נולד ב 1949 (בן 71). סופר פורה. רוב ספריו תורגמו לעברית. רבים מהם היו ברשימות רבי המכר בארצות שונות. בגיל 27 פרסם את ספרו "קוף חוד המחט" שהיה הרב- מכר הראשון שלו שהופץ ברחבי העולם ב 26 מיליון עותקים. פולט התפרסם כמחבר ספרי מתח וריגול, ורק מאוחר יותר עבר לכתיבת סדרות "היסטוריות" וראה כי טוב.
1. בחלק מעלילות סיפורי גבורה, גם באם הן "גיבורי-על", הדמויות מתנהלות במסע שאינו קו ישר כמעוף החץ. הן קמות ונופלות וחוזר חלילה; "שבע פעמים ייפול צדיק ויקום". לקראת סוף העלילה הן נופלות וקמות. ואז מגיע הסוף. הרע מתוודה בחטאיו, ופותר את התעלומה שבבסיס הספור.
2. בעלילות אחרות יש דמות "גיבורי-על" שדרכו עולה מעלה מעלה ללא סטיות. בקבוצת סיפורים אלה העיקר הוא ה"איך" ולא ה"מה". פעמים רבות התעלומה בספרים אלה אינה תעלומה. הסיום מגיעה בקרשנדו - כמקהלת הצבא האדום ממש.
3. יש ספרי עלילה בה הדמות המרכזית יורדת לשאול תחתיות, וברגע שבו נראה המצב כלאחר ייאוש, הדמות חסרת המזל מתרוממת לשיאים. הפי אנד.
קו בעלילה בספר נשוא הרשימה הוא "סינוסיאידי", האמפליטודות (משרעת) זהות לאורך העלילה. מעת לעת יש קו משנה סינוסיאידי, בעל אמפליטודות קטנות. משנדמה לקורא שפתרו את כל הבעיות - הופ! נפילה.
הדמויות הטובות בחלקן הן "אנשי-על", ובחלקן דמויות של נשים. "הרעים", מאידך, הנם רעים שלא ברא השטן. החלוקה הדיכוטומית אהובה על קהל הקוראים. החיים פשוטים יותר כשאין אפור. הוא יכול להזדהות עם הטובים, במיוחד באם הם גיבורי - על ולשנוא את הרעים.
קיימת גם מידת הרחמים. חלק מהרעים מכיר בחטאיו ומוכן לכפר עליהם ולקבל את עונשו בעולמנו. הוא מוכן לחיות בלימבו הארצי ולשתות ממימי "הלתה" - נהר השכחה. הקוראים אוהבים גם להפגין את מידת הרחמים - "ראו איזה לב טוב יש לי".
קוראות עשויות מאוד גם כן להיות מרוצות, כיוון שהנשים הטובות הנן לא רק "גיבורות-על" אלא גם יפות מראה (לפחות בחלקן). "הרעות" אמנם רעות דלוקס, אך גם יפות מראה (בחלקן).
באמצעות קריאת הרומן הקוראים לומדים היסטוריה של ימי הביניים, בלא מאמץ אינטלקטואלי. לא צריך לקרוא מחקרים ארוכים וטרחניים והפניות למקורות, שהקורא מן השורה ממילא לא בודק. באם ישבו באמבטיה ויקראו את הרומן, יוכלו גם קוראי הרומן לענות על השאלה "מהיכן יש לי את הידע בנושא?" עם התשובה: "מהאמבטיה!" כמו החתיכה שמסבירה היכן רכשה את האנגלית שלה.
לסיכום: ספר מותח ומומלץ.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
עודד
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
קראתי לפני הרבה שנים. זוכר שמאוד נהניתי מהקריאה.
הוא אחד מסופרי המתח המועדפים עלי.
|
|
תמי
(לפני 5 שנים)
אחד הספרים הטובים שקראתי !
כל הרומנים ההיסטוריים של קן פולט מדהימים ! |
7 הקוראים שאהבו את הביקורת