ביקורת ספרותית על מלחמתו של פיקאסו - חורבן גרניקה ויצירת המופת ששינתה את העולם מאת ראסל מרטין

---

משתף ביקורת שכתב אבי:

ראסל מרטין (נ 1952). סופר ומפיק סרטים. בעברית הופיע גם ספרו "שערו של בטהובן".
מתרגם: עמית יריב.

אני נולדתי חודשים ספורים לאחר סיום מלחמת האזרחים בספרד. אולם כשהייתי לילד בוגר, או נער צעיר, שרנו גם משירי הבריגדה(ות) הבינלאומית בספרד. היום מלחמת האזרחים נשכחה. רצים אחר דרכונים ספרדים. אפכא של שירו של יהודה הלוי:
לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב - אני במזרח ודרכוני בלב מערב.
ואנו עוד שרנו למשל את השיר: "בחזית שכונת התקוה" שלא עסק בשכונת התקוה בתל אביב, אלא במלחמת האזרחים בספרד. המנגינה ספרדית עממית והמלים העבריות של אברהם אילון, שמאוחר יותר היה תת אלוף וראש מחלקת ההסטוריה בצה"ל.
אִם תִּרְצֶה לִרְאוֹת אוֹתִי,
תֵּדַע הֵיכָן תִּמְצָאֵנִי
בַּחֲזִית שְׁכוּנַת הַתִּקְוָה
יֵשׁ מָלוֹן מַכְנִיס אוֹרְחִים.

הספר מוקדש לקורותיו של הציור המפורסם "גרניקה" של פבלו פיקסו. הוא פותח בתיאור הפצצתה של העיירה גרניקה בידי מטוסים וטייסים גרמנים בשירותו של פרנצ'סקו פרנקו, שמרד בממשלה הנבחרת של הרפובליקה הספרדית. בהפצצה זו מחקו את העיירה מעל פני האדמה, ומספר גבוה של אזרחים שמספרם המדויק לא ידוע. האירוע שקדם בשנתיים וחצי לתחילת מלחמת העולם השנייה, זעזע רבים בעולם, לא את כולם. במלחמת העולם הראשונה שהשאירה את רשומה העז עד שהשנייה החלה, נהרגו בעיקר חיילים בהתקפות חסרות שחר. האוכלוסייה האזרחית נפגעה מעט ביחס.
בהמשך, הספר מתאר את גלגולו של ציור הקיר של פיקסו, בעקבות האירוע הנפשע. הציור שהיה מעין הנצחה לחללים ולעיר, הפך גם לסמל פציפיסטי במאבק נגד המלחמות. המחבר מביא את התגובות השונות לציור, של שני הצדדים למאבק הן בספרד והן בעולם הרחב, כמו את יחסו האישי של פיקסו לציור. הוא מסתיים בחזרתו של הציור לספרד, עם נפילתו של המשטר הפשיסטי, לאחר שסבב עולם.
הספר מקדים במעט בתיאור הקמת הרפובליקה, ומביא הבזקים ממלחמת האזרחים ואת אשר קרה לחלק מהדמויות לאחר סיומה. הוא מוסיף הבזקים על השנויים שעברה ספרד, לאחר נפילת המשטר הפשיסטי. בכל אלה המחבר משלב מידע ביוגרפי מקוטע על פיקסו.

ספר חובה לכל אלה שלא יודעים את יוסף – פיקסו – ולא את ספורה של גרניקה.
ספר מרתק, שיעלה זיכרונות, בקרב אלה שגדלו כמוני על הסאגה של מלחמת האזרחים בספרד, של העולם שהיה מחולק בברור, בין טובים ורעים, שבו שמאל היה תואר כבוד.

» ביקורות נוספות של עודד
» ביקורות נוספות על מלחמתו של פיקאסו - חורבן גרניקה ויצירת המופת ששינתה את העולם