ביקורת ספרותית על בין חברים מאת עמוס עוז
ספר מעולה

---

ביום העצמאות האחרון ראיתי דוקו שנקרא "ילדי השמש", שדיבר על החיים בקיבוץ הישראלי בקום המדינה, בזמן שבו דברים היו פשוטים כביכול אך מסובכים יותר מתמיד, זמן שבו הקיבוץ עדיין היה אידיאלוגי, ניסיוני וחי.
הסרט הזה גרם לי לחשוב על הדברים הנוראיים שהקיבוץ האידיאולוגי והישן כלל, בעיקר בגלל האנשים שגדלו בו וסיפרו במסגרת הסרט חוויות טראומטיות מהילדות שלהם.
זהו הספר השני בלבד שאני קוראת של עמוס עוז, ובאתי אליו בציפיות נמוכות מאד לאחר שהתאכזתי מ"מיכאל שלי". מצאתי אותו שוכב לו בסניף של סיפור חוזר בתל אביב, והרגשתי שהוא קצת קורא לי. הרי מוזר קצת לשמוע ישראלי אומר שהוא לא מחבב את ספריו של עמוס עוז... (או שלא?)
ובכל אופן, באתי עם ציפיות נמוכות שלא היו ראויות כלל וכלל לספר המדהים הזה.
הכתיבה הנהדרת, שגרמה לי להיסחף לכל סיפור והעובדה שהסיפורים הקצרים כולם מתחברים אחד לשני, לצורך יצירה של תמונה אחת ואחידה על החיים בקיבוץ בשנות ה-50, הדהימה אותי.
קראתי מספר ספרים שאיחדו בתוכם סיפורים קצרים, אך לא נתקלתי עדיין בספר שמשתמש בכל אחד מן הסיפורים הקצרים שבו כדי לבחון מנקודות מבט שונות את הבעיות שהיו בקיבוץ ואת מורכבותו.
הספר הזה פותח את עיניו של הקורא לכל הבעיות העיקריות של החיים ביקיבוץ - להיות זר וחדש בתוך חברה אחת ומגובשת, הרכילות האנושית והצורך להתערב בחיי הקרובים לנו, תחושת המיצוי של הדור הצעיר את חיי הקיבוץ לצד הרצון לראות את העולם הרחב שבחוץ ולרכוש השכלה גבוהה וכמובן ההפרדה של ההורים מלידיהם, שילדותם הייתה מורכבת בעיקר מחבריהם בבית הילדים ולא מאהבת הוריהם, שלה הוקדשו שעתיים ביום בלבד.
התחלתי בסיפורי על סרט הדוקו ואסיים בו - מלבד שהוא היה סרט נהדר, הוא גם עזר לי להבין כמה עמוס עוז הבין בעצמו לעומק את בעיות הקיבוץ ואת הרגשות של האנשים החיים בו, עם כל המורכבות שבהם. (מה שכמובן לא מפתיע בלהתחשב בכך שהוא חווה את החיים הללו בעצמו)
ולמרות הכל, הם היו אנשים רגילים, עם בעיות ותהיות כמו לכל אחד אחר - וכמה יפה היא האנושיות שבספר הזה.
אז אני לא יודעת אם זו הכתיבה, הכנות שבספר או סתם החלום שלי לעבור לקיבוץ שקט בצפון יום אחד... בכל מקרה - הספר הזה מומלץ בחום.

» ביקורות נוספות של ro
» ביקורות נוספות על בין חברים