ביקורת ספרותית על בין חברים מאת עמוס עוז
ספר טוב

---

הספר כולל שמונה סיפורים שמתרחשים בקיבוץ הבדיוני יקהת, ומלותיו הראשונות הן "והיה אצלנו בקיבוץ" כביכול המשך לספריו הקודמים ואני מכוון בעיקר ל "בארצות התן" אבל עוד משהו ... הנובע מבגרות, מהתפקחות או מראיה אחרת של הקיבוצים שמשותפת לרבים מאלו שהיו שם ולא רק כאורחים לרגע. כאלו שחיו שם. מתאר את סיפוריהם של החברים בקיבוץ יקהת כאמור שם בידיוני למציאות שאינה בידיונית כלל. הם במחשבותיהם ובמעשיהם מעבירים את המסר לכישלון. לכישלון החלום על צדק, על שוויון חלום שלא ניתן היה להגשימו.
מדובר בקבוצה של אנשים וגם זה בקושי. ה"תקועים" בין אידיאלים ודוקטרינה נוקשה מאד לבין רגשות קשים הנוצרים כתוצאה של חיים משותפים . בטריטוריה המסוגרת של הקיבוץ. ישנו ניכור רב בקיבוץ למרות שכולם כביכול חברים.
זה בא לידי ביטוי בזרימה שרובה תת קרקעית, אבל באה לידי ביטוי גם ברכילות ובדברים הנאמרים אחרי הגב מפה לאוזן. וגם בדברים הנאמרים ישירות. לא רק בדברים גם במעשים.... יש שם המון עצב - דיכאון ממש לא החלום שראו מיסדי הקיבוץ למול עיניהם בעת הקמתו.
"כולם חברים אבל רק מעטים הם חברים", כתוצאה מכך נוצרת תחושה של אי נוחות קולקטיבית שאין אפשרות להתחמק ממנה. זה בא לידי ביטוי גם ביחסים האישיים ובין המשפחות החיות סליחה על ההתבטאות הלא ספרותית "זו בישבנה של זו. "
מנהלות חשבונות ארוכי ימים שימשיכו ויעברו מדור לדור.
לסכום זהו ספור של החמצה-אידיאלוגיה ומראה חברתית שהוצגה בפני עולם ומלואו כהצלחת הציונות היא בעצם החמצה גדולה.
ספר מינורי במימדיו ובדרך הכתיבה שלו המפגיש את הקורא בסיפורים משכנעים מאד נוגעים ללב באיכות שעמוס עוז יודע להציע עם הסוציולוגיה של הקיבוצים משנות החמישים והלאה וכנראה גם מלפני כן בעיני מי שחי שם של מי שהכיר את הדברים מבפנים ומתאר בלא מעט כאב את החלום ושברו. (עמוס עוז היה חבר בקיבוץ חולדה).


.

» ביקורות נוספות של מיכאל
» ביקורות נוספות על בין חברים