ביקורת ספרותית על זוגות בודדים מאת ישראל סגל
ספר טוב

---

כותרת הספר מדברת על זוגות שהבדידות היא נר לרגליהם והתנהגותם. צמדים של איי בדידות.
המבנים האלו נמצאים ביחידה המשפחתית כמו אצל יואל ושלומית, שבה שלומית היא המאחה ויואל הוא השבור, גרובר ואשתו שרה, שמיצגים בדידות אריסטוקרטית ההופכת לבדידות של נוחות, או בדידות של שותפות עסקית שבה כל אחד מנצל את המצב לצרכיו.
הקשה ביותר היא של לוקי, אמו של גרובר שמארגנת את העניינים, בבחינת בודדת ובוחשת.
בצד זה יש יחסי מנצל ומנוצל, שבה לוקי מנצלת את יואל , מטעמים הומניים כמובן, או יודלה שמנצל את גרובר ל"עסקיו" האזוטריים.
בצבא היה פתגם שאמר "פראיירים לא מתים הם רק מתחלפים", בספר זה צריך לתקן, הם קבועים.
ישראל סגל מעלה מצבים בסביבתנו, שלדעתי הם שכיחים יותר ממה שאנו חושבים. לעתים, לצמד כזה יש שרידות גבוהה כי היחסים בין מרכיביו מתבססים על צורך ממשי של כל אחד מהצדדים.
זהו ספרו האחרון של ישראל סגל שלא סיים אותו. העריכה הסופית נעשתה על ידי שמעון אדף שהוסיף אחרית דבר. לכן, לדעתי, הוא מכיל בכמה מקומות כתיבה ארכנית מעט, ואפיזודות מיותרות.
ישראל סגל סוגר בספר זה בצורה מעודנת, חשבון, עם הריבוד החברתי בארץ, התנשאות (לוקי, גרובר), מול תמימות של יואל שמיצג חולשה לאו דווקא בסטריאוטיפים המוכרים בחברה שלנו.
ניתוח הסיפור על ידי שמעון אדף בסיום הספר חלקי בעיני ולא משלב את הנאמר בביקורת זאת.
הספר בנוי כחלקי פאזל שמשתלבים אט אט ודורשים מעט אורך רוח מהקורא, או אווירה של זרימה עם הספר כדי להפיק ממנו את בליל המחשבות שמתרוצצות במוחי כעת.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על זוגות בודדים