ביקורת ספרותית על The Brothers Karamazov: A Novel in Four Parts and an Epilogue (Penguin Classics) מאת Fyodor Dostoyevsky
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 4 באוקטובר, 2020
ע"י קורא כמעט הכול


בכיתה יא הייתי הנער היחד שקרא את הגירסא המלאה של החטא ועונשו. כולם קראו תקצירים למינהם. הסיבה שטרחתי בספר המלא, ולא קראתי את התקציר כמו כולם, היתה אני חייב להודות לא רק בגלל אהבתי למילה הכתובה. אמנם תמיד הייתי עם ספר ליד המיטה, אבל לא זו היתה כוס התה שלי בשנות נעורי המשובבים. קראתי את הגרסא המלאה של החטא ועונשו, בגלל שהייתי קצת מאוהב במורה לספרות נורית. קראתי בשבילה. לדעתי קריאת החטא ועונשו הייתה בשבילי נקודת תפנית בחיי כקורא. הספר הרחיב את אופקי, וגרם לי להבין שיש לי המון מה לקרוא וללמוד, ושהטעם הספרותי שלי כנראה רחב יותר ממה שחשבתי. למדתי גם מה ספר יכול להיות. מאז אני מקפיד טיפין טיפין להשלים קלאסיקות שפספתי לאורך הדרך. דוסטויבסקי הכניס אותי לעולמו הפנימי של רסקולניקוב באופן שהבנתי לגמרה איך הגיע לרצוח אל אליונה איבנובה, אם להגיד את האמת, היו קטעים שהתחשק לי לתת לו דחיפה קטנה בשכם משל אני חברו רזומחין.
למה אני כותב את כל זה כשהספר עליו אני כותב עכשיו הוא בכלל האחים קרמזוב? או, יפה ששאלתם. כי פה מר פיודור דוסטויבסקי לא מצליח. הוא לא מצליח להכניס אותי להלך הרוח של הדמויות. הוא לא מצליח לגרום לי אמפתיה איתם, וזה לא שהוא לא מנסה. כל דמות אפילו השולית לכאורה מטופלת בצורה יסודית, כמעט ואין דמויות "שטוחות". הסיפור לא מחזק את רוחב היריעה... במילים אחרות אפשר היה לכתוב את זה ב 130 עמודים, ולא 800. למרות הכתיבה המקיפה המשעשעת לפרקים, לא עברתי תהליך דומה לתהליך שעברתי בחטא ועונשו. אני מודה את החטא ועונשו קראתי כשהייתי בן 17 ויתכן שהייתי נוח יותר למניפולציות של אשף מילים כמו דוסטויבסקטי. אולי עכשיו אני פחות תמים, אולי כבר קראתי יותר ספרים, ואולי פשוט הספר הזה פחות טוב.
הדרך לבדוק את ההיפטזות מעלה היא לקרוא שוב את החטא ועונשו. כנראה שלא אעשה זאת, בכל זאת השנים שקצובים השאירו לי בערך איזה 2400 ספרים לקרוא. בקיצור, כפי ששמעתי בכל אספת הורים... דוסטויבסקי, ממך ציפיתי ליותר, הרי יש לך כל כך הרבה פוטנציאל.
21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Pulp_Fiction (לפני 5 שנים)
ספר עמוק מאוד. מה שכן הוא דורש התמסרות טוטלית נפשית ושכלית והדבר לא קל בימינו מרובי הגירויים ועם קצב החיים המודרניים.
לכן הוא לא פשוט לקריאה.
זאבי קציר (לפני 5 שנים)
בכיף עינתי
עינתי (לפני 5 שנים)
ביקורת נהדרת, ברורה ומעניינת- במיוחד לאור המחלוקת כאן בין המגיבים (וככה"נ קהל שלם של קוראים בעולם) על חוויית הקריאה של הספר הזה ודוסטייבסקי בכלל.

ו-Zek: איזה יופי, תודה ששיתפת!
זאבי קציר (לפני 5 שנים)
לכל מי שרוצה לשפוט בעצמו.... לי יש את הספר בכריכה קשה של דביר משנת 1993 בתרגומו המצוין של צבי ארד.
הספר, במהדורה הנ״ל, ניתן להורדה חופשית כקובץ דיגיטלי, באמצעות פרויקט בן יהודה:
https://benyehuda.org/read/14179
ניתן לייבא את הקובץ לאייפד ולקרוא בו בכל טאבלט.
קריאה נעימה :)
moshef (לפני 5 שנים)
סקירה יפה מאוד, האחים קרמזוב לדעתי אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי.
כיצד הגעת להקצבה של 2,400 ספרים?
Rasta (לפני 5 שנים)
אהבתי את מה שכתבת, אני לא חושב שאקרא את הספר, 800 עמודים זה טו מאץ. מאחר ואני כן רוצה להתנסות בדוסטויבסקי אני כן מתכנן לקרוא את "אנשים עלובים" ואת "המהמר".
תודה.
אורן (לפני 5 שנים)
סקירה מצוינת, מסכים עם עמיחי
Hill (לפני 5 שנים)
משמח ששבת לכתוב ביקורות. תמיד שמחה לקרוא אותך.
אכן מיסטר, אתה כבר לא ילדון.. אתה צריך לברור טוב טוב את צעדי הספרות הבאים שלך :)
זאבי קציר (לפני 5 שנים)
סקירה מעולה, תודה לך.
אני, בניגוד אליך, חושב שזה ספר מעולה ולא סתם הפך לקלסיקה. ככל שזה נוגע לי, לא הייתי משנה בו כלום.
מורי (לפני 5 שנים)
קראתי את שלושתם. אסון.
אילןדו (לפני 5 שנים)
מעניין לטעמי החטא ועונשו אכן מדהים באיכותו. עם מהאחים קרמזוב גם אני התקשיתי. אך למרות הקושי עדיין מדובר בגאון ספרותי בקנה מידה מהמם. וזה מורגש גם באחים קרמזוב. לטעמי חלק מהקושי שלי מהספר נובע דווקא מהגאונות ומהיכולת שלו לקרב אותך לעולם פנימי של אנשים שמאד מאד קשה להתחבר אליהם - אנשים רעים. בהזדמנות אזכיר פה את האידיוט. יצירת מופת שממש שווה לקרוא. לדעתי אף מתעלה על החטא ועונשו
yaelhar (לפני 5 שנים)
הביקורת מקסימה.
וגם מדגימה איך כל קורא קורא את הטקסט אחרת מקורא אחר. וזה מקסים בעיני.
עמיחי (לפני 5 שנים)
התהליך שתיארת מעורר הזדהות.
עמית לנדאו (לפני 5 שנים)
זה ספר עוצמתי, אבל באמת מוארך יתר על המידה גם בעיני. ואם אני זוכר נכון, יש בו גם נימה אנטישמית לא נעימה.
המפגש הראשוני עם החטא ועונשו היה גם אצלי בגיל ההתבגרות בגלל לימודי הספרות לבגרות, וחוויתי אותו ממש כפצצה. זה ספר שלופת אותך ולא מרפה. עד היום, לאחר עשורים שלא נגעתי בו, טבוע בי זכרונה של סצנה מצמיתה אחת בחדר המדרגות, כנראה בין רסקולניקוב לסוודריגאילוב(?).
מורי (לפני 5 שנים)
מדוסטויבסקי אני לא מצפה לכלום. מהשנואים עלי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ