ביקורת ספרותית על חושבים טוב - להעז לחיות את החיים המתאימים לך מאת יהודית כץ
ספר מעולה

---

פעמים רבות כבר קבלתי המלצות להאזין לפודקס של יהודית כץ "חושבים טוב" על פסיכולוגיה חיובית,
אך מכיון שאני לא כל כך טיפוס של פודקסטים,
קפצתי על ההזדמנות, כשגיליתי שהיא הוציאה לאור ספר בנושא.
המטרה של הספר היא להעלות את המודעות לכך, שהחיים זה מה שקורה עכשיו,
והוא מבטיח לעזור לנו להעז ולחיות את החיים המתאימים לנו.
מבטיח, ומקיים!
הוא במיוחד מתאים לראש השנה, כיון שבכל תחילת שנה ישנן מחשבות על 'השנה אעשה יותר ספורט',
'אפתח את העסק שחלמתי עליו', והחלומות עוברים קופי־פייסט מראש שנה אחד לזה שאחריו...

הספר מציף תובנות, שראוי לזכור, ואמנה כמה מהן:

*תהליך של שינוי הוא לעולם לא גרף אחד עולה, ותמיד יש בו מעידות.
זה תמיד טנגו של עשיה, נפילה, מחיאת כף.
מעידות הן חלק מכל שינוי, אבל ממש לא סימן לוותר. הנפילה מזכירה לנו ללמוד מהטעות, לעדכן גירסה ולנסות שוב.
כמו שנאמר:" לפעמים אני מצליח ולפעמים לומד"

*שינוי זה דבר מפחיד
יצירת החיים דורשת להכיר בכך, שפחד הוא חלק מהחיים, והוא אינו סימן לסכנה או איתות להתרחק.
אין חיים משמעותיים בלי פחד וסכנה.
כץ: "להישאר בעבודה גרועה זה לא מפחיד, זה קל, כי זה מה שאני מכירה. לעזוב זה מפחיד"
ועוד המלצה לעניין הפחד, הסופר טים פריס מוסיף תרגיל, המכונה "הצבת פחדים" ( בפרפרזה על הצבת מטרות)
כשנתקלים בחשש, יש לשאול שלוש שאלות:
1- מה הם הדברים הנוראים, שאנו מדמיינים שיקרו?
2- איך אפשר יהיה למנוע מהם להתרחש?
3- אם יתרחשו, איך נוכל להתמודד, או לתקן את הנזק?
* אגב, לפי פריס, ההחלטות הכי קשות, ואלו שאנו הכי מפחדים מהן - הן אלו שאנחנו צריכים לקבל.
עם בחירות קלות- החיים קשים, עם בחירות קשות- החיים קלים.

*כשאתם עושים שינוי, התנהגו כמו מי שכבר השיג את המטרה שהצבתם.
"fake it till you make it"
כמו שאמר רט באטלר ב'חלף עם הרוח' "עם מספיק אומץ, אפשר להסתדר גם ללא מוניטין"

*היו יצירתיים, הטילו ספק בכל דבר מובן מאליו.
מחקר הראה שמשתמשי כרום ופיירפוקס מגיעים לביצועים טובים יותר ממשתמשי אקספלורר או ספארי.
זה לא באמת קשור לדפדפן, הביצועים של כל הדפדפנים דומים,
זה קשור לעובדה, שאקספלורר או ספארי מותקנים מראש על המחשב שלכם, וכשהשתמשתם בהם פשוט הסכמתם לברירת מחדל.
אם הורדתם כרום או פיירפוקס, הייתם צריכים להטיל ספק, לחפש אפשרויות נוספות, להיות בעלי תושיה.
והמאמץ, כניראה, מעיד עליכם משהו.
ובחזרה לחיים שלכם, תוכלו להסתכל על ברירת המחדל ולאמר בחיוך עצוב: "כדי שיהיה לי יותר כסף - אני צריך לעבוד יותר",
או שתוכלו לחפש דרכים נוספות:
להוציא פחות?
למכור דברים, שאני כבר לא צריך?
לבקש העלאה?

*אל תחששו להפסיק להתמיד.
אנשים יגידו לכם, שרק המתמידים מנצחים. לא תמיד.
לעתים קרובות אנחנו ממשיכים להיות מחויבים לדברים, רק כי כבר התחייבנו אליהם, ומנסים להצדיק את ההשקעה, או להמנע מהפסד.
אם מישהו למד רפואה, ומבין שזה לא מתאים לסגנון החיים שהוא רוצה,
הוא לרוב ימשיך שם, כי הוא כבר למד, השקיע, בזבז שנים וכספים. גם מערכות יחסים לא טובות משאירות אותנו.

כמו בניסוי האכזרי שהגה פרופ' מרטין שוביק מאוניברסיטת ייל, שרצה להראות ששרשרת פעולות רציונליות
יכולות להוביל לתוצאות לא רציונליות.
הוא הדגים במכירה פומבית איך נמכר שטר רגיל לחלוטין של 20$ במחיר מופקע של 40$ (כלומר, כפול ממחירו).
איך זה קרה? המנחה הציג בפני המשתתפים שטר של 20$ , והכריז על מכירה פומבית בעבורו החל מדולר אחד.
למנחה הערמומי היה עוד שפן בכובע; נוסף על כללי מכירה פומבית רגילה, גם מי שיציע את הסכום השני בגודלו יצטרך לשלם, אך לא יזכה בשטר.
כמות המציעים הידרדרה ככל שהמשחק התקדם עד שנותרו שניים, שהציעו 20$.
אמר כל אחד מהם לעצמו: "אם אוסיף דולר אחד, אנצח ולא אפסיד את כל ה-20". כך עלו ועלו ההצעות עד אשר הגיעו ל-40$!
מה שאומר שה"זוכה" קנה לעצמו שטר של 20$ במחיר מציאה של 40$, והמפסיד תרם 39$.

* לעיתים אנו צריכים בחיים ליזום עזיבה אסטרטגית, ולגלות האם יש תחום בחיים שבו אני קונה שטר של 20$ במחיר של 40$?
האם מי שלמדה רפואה והשקיע בזה 10 שנים מחייה, והבינה שזה לא בשבילה, צריכה להמשיך לעוד 35 שנים? או לעזוב?
כולנו נופלים בזה, ומציבים את חיינו תחת פשרה;
אנחנו נשארים בעבודה חסרת משמעות, כי כבר למדנו, אנחנו נשארים בשכירות בסביבה לא נעימה, כי כבר חתמנו,
נשארים במערכות יחסים עוינות, כי כבר יש ילדים.
וחונכנו שלעזוב - פרושו ליפול, אבל בחיים יש גם נפילות קדימה, ולא רק אחורה.
הרבה פעמים, שאנו מזהים, שאנחנו נותנים פול גז בניוטרל - כדאי לעצור ולבדוק, האם המאמץ שווה? והאם לא הגיע הזמן לוותר, כדי להסתער במקום אחר?
וזו אחת התובנות העיקריות שלמדתי מהספר:
**עזיבה מהסיבות הנכונות אינה נפילה אחורה, כי אם נפילה קדימה.**
עזיבה אסטרטגית- אינה פרישה מפני שקשה, אלא הבנה, שההשקעה לא תישא פרי,ושעדיף להשקיע במקום אחר.
שלושה נושאים שיש לתת עליהם את הדעת לפני עזיבה:
- לחשוב מראש על המחירים ונקודות יציאה, אנסה את המהלך העיסקי במשך חודשים, ואם לא ילך, אז אפסיק.
2 - עם הידע שיש לי היום, האם הייתי נכנס לזה שוב?
3- לבטל בכיף - דן אריאלי מציע עוד דרך קלילה להסתכל על הנושא:
אם אירוע שאליו התחייבתי היה מתבטל, האם הייתי שמח ומאושר?
אם התשובה היא כן, יכול להיות שבחרתם להשתתף מהסיבות הלא נכונות.

מאחלת לכולנו בחירות נכונות, ושנה טובה!

» ביקורות נוספות של נילי
» ביקורות נוספות על חושבים טוב - להעז לחיות את החיים המתאימים לך