ביקורת ספרותית על המלך מאוהב - שני מחזות מהודו העתיקה מאת קאלידאסה
ספר מעולה

---

עמרם פטר, שתרגם מסנסקריט את מחזהו הנהדר של קאלידאסה "אות ההיזכרות של שקונטלה", שב ותרגם את שני המחזות הנוספים שלו: "אוּרְוָשִׁי וּפּוּרוּרָוָס" ו-"מָאלָוִיקָה וְאַגְנִימִיטְרָה".

מי היה קאלידאסה ?
---------------------
קאלידאסה (कालिदास, ‏Kālidāsa, מילולית: משרתה של האלה קאלי) הוא דמות שידוע עליה מעט מאוד. הוא כנראה חי במאות הרביעית והחמישית לספירה, בתקופתו של השליט צ'נדרגופטה השני. אחת האגדות עליו מספרת שהוא היה רועה פשוט וחסיד של האלה קאלי אשר התחתן עם אשה מלומדת. מאחר והתבייש מפניה, הוא נכנס למקדש של האלה ואיים שיתאבד אם לא תהפוך אותו למלומד מוכשר. האלה נעתרה לדרישתו והפכה אותו למשכיל השולט בסנסקריט על בוריה. גם לגבי מותו ישנה אגדה המספרת שנרצח בידי קורטיזנה בסרי לנקה, לאחר שמצא פתרון לחידה המזכה בפרס כספי ניכר, שהיא חמדה אותו לעצמה.
כיום ידועים שלושה מחזות שלו וכמה שירים שכתב, ביניהם "הענן השליח" (Meghadūta मेघदूत), המתאר את מסעו של הענן מדרום הודו כשליחו של יאקשה אל אהובתו הנמצאת בצפון. כתיבתו הפואטית של קאלידאסה נחשבת למסוגננת מאוד ובעלת מבנים דקדוקיים, תחביר, סמנטיקה, מצלול וסגנון מורכבים. עמרם פטר מציין, למשל, שהשירים במחזות שתרגם נכתבו בעשרים משקלים שונים.

המחזות
----------
שני המחזות המובאים כאן עוסקים באהבה אובססיבית של מלך לדמות נשית, כאשר המחזה הראשון משתייך לז'אנר הנקרא Troṭaka שהוא גירסה מסויימת של ה-Nāṭaka - מחזה המבוסס על מקורות ספרותיים מוקדמים, כגון הריג־ודה (אמצע האלף השני לפנה"ס), הברהד-דוטה (Bṛhaddevatā , מאה חמישית לפנה"ס) ואחרים, בעוד שהשני הוא קומדיה המשתייכת לז'אנר הנקרא Prakaraṇa - מחזה בדיוני שאינו מתבסס על מקורות קדומים ואשר הינו בעל קשר רופף למאורעות הסטוריים.

כפי שציינתי בסקירה קודמת, המחזות הסנסקריטיים בהודו מתבססים על חיבור בשם Nāṭyaśāstra, המסביר את כל ההיבטים של אמנות הדרמה והריקוד הקלאסי בהודו. הם כוללים תפאורה מאוד מינימלית, כאשר מחוות גוף, תלבושות וסיפור המחזה מציגים קונוונציות המוכרות לצופים, ובכך הצופים יכולים להשלים את התמונה בעיני רוחם. למרות שהדמויות השייכות למעמד הגבוה מדברות בדרך כלל בשפת הסנסקריט, ישנן גם דמויות יותר עממיות (או עצלות, כמו הליצן) שמעדיפות לדבר בשפת פרקריט שהינה פשוטה יותר. במחזה "אוּרְוָשִׁי וּפּוּרוּרָוָס", למשל, המקהלה הנמצאת מאחורי הקלעים שרה שירים בפרקריט מהרשטרית בהם היא מדמה את המלך לפיל המחפש את אהובתו. התאטרון הקלאסי בהודו היה קשור לדת, ואפשר לראות ברכה לאל בתחילת המחזות, ולעיתים גם בסופם (במחזות האלה מדובר על האל שיוה).

מלבד המלך והמלכה, אפשר למצוא במחזות גם משרתים ובעלי תפקידים שונים, כאשר הליצן הוא בעל תפקיד מרכזי ומשמש כידידו, איש סודו ויועצו של המלך, והוא אף מביא פן קומי למחזה. הליצן מרשה לעצמו לומר דברים שאף אחד אחר לא היה מעז לומר, והוא אף מתחצף למלך. כך למשל אומר הליצן מָאנָוָקָה לפורורוס: "אני חושב עכשיו. אל תסיח את דעתי ביללות שלך." הליצן הזה הוא אף גרגרן לא קטן המסתכל על העולם דרך הבטן - הוא מתבונן בירח ומדמיין שהוא כדור אורז מתוק; כאשר המלכה מתכוונת לערוך טקס פולחני, הוא כבר מפנטז על ממתקי המנחה. הליצן מתקשה לשמור סוד, והמשרתת של המלכה מוציאה ממנו את סודו של המלך בקלות רבה.

לעומתו, הליצן גָאוּטָמָה במחזה "מָאלָוִיקָה וְאַגְנִימִיטְרָה" הוא הרבה יותר ערמומי ועוזר למלך להפגש עם המשרתת מאלויקה, למרות נסיונותיה של המלכה למנוע זאת.

אוּרְוָשִׁי וּפּוּרוּרָוָס
--------------------
המחזה מספר על המלך פּוּרוּרָוָס המציל את האפסרה (יצור שמימי, מעין נימפה) אוּרְוָשִׁי, אשר נחטפה על ידי שֵד, ופורחת ביניהם אהבה ממבט ראשון. כמו בשאר מחזותיו של קאלידאסה, המלך המתאהב כבר נשוי, ובמבוא לספר מוסבר שהמלך אינו נחשב למלך ללא מלכה, כאשר המלכה דרושה לו בפן הרישמי, הריטואלי, האידאולוגי והפוליטי, בעוד שהגיבורה הצעירה בה המלך מתאהב ממלאת את תפקיד הפן הרגשי אצלו.

אורושי ופורורוס נפרדים ומתאחדים מספר פעמים במהלך המחזה. באחת הפעמים האלה, אורושי הנדרשת להופיע במחזה אצל האלים עושה טעות במהלך ההופעה ומקבלת עונש של גירוש מעולם האלים. האל אינדרה "ממתיק" את העונש על ידי כך שהוא אומר לאורושי שהיא תחיה עם פורורוס בעולם בני האדם עד שיזכה לראות את הבן שתלד לו. מכיון שאפשר "לתפוס את האל במילתו", אורושי, שבעצם מעוניינת להישאר עם פורורוס בעולם בני האדם, תסתיר ממנו את הולדת בנו זמן רב ככל האפשר.

במערכה הרביעית, שהיא שיאו של המחזה, אורושי, הכועסת על פורורוס, נכנסת בזעמה ליער שנאסרה עליו הכניסה לנשים, ובשל הכישוף שהוטל עליו היא הופכת לצמח מטפס. פורורוס שאינו מצליח למצוא אותה מאבד את צלילות דעתו ובחיפושיו הוא פונה לבעלי חיים שונים ואף לעצמים דוממים ושואל אותם אם ראו את אורושי. בעיני רוחו ההר והנהר הופכים לאהובתו. במערכה זו המלך, שאיבד את שפיותו באופן חלקי, מבצע ריקודים בסגנונות שונים ונראה כאחוז תזזית.

* לחובבי הארי פוטר ו"הנעליים השחוקות ממחולות" של האחים גרים ישנה הפתעה - צעיף קסמים ההופך את אורוושי וצִ'יטְרָלֶקְהָה לבלתי נראות.

מָאלָוִיקָה וְאַגְנִימִיטְרָה
-----------------------

המלך אַגְנִימִיטְרָה, הנשוי לשתי מלכות, מתאהב במָאלָוִיקָה, המשמשת כמשרתת של אחת מהן, לאחר שראה אותה בציור. המלכה מנסה למנוע ממנו לראות את המשרתת, אך הליצן הערמומי מסכסך בין שני מורי הריקוד במטרה להגיע לתחרות ריקוד בין שניהם, כאשר הוא יודע שמאלויקה תייצג את אחד המורים. המלכה מבינה היטב את הכוונה המסתתרת מאחרי ההצעה לקיים תחרות, מנסה לסכל אותה ואומרת: "היה נהדר אילו בעלי היה מוכיח פיקחות כזאת בניהול ענייני המדינה". במקרה אחר הליצן משתמש בתכסיס נוסף כדי לשחרר את מאלויקה שנאסרה והוגבלה לאיזור המחסן בהוראת המלכה. המחזה אף כולל סיפורי משנה המתחברים לבסוף.

הקורא חד העין ישים לב בשני המחזות לרמזים שניתנים בתחילת המחזה. במחזה "אוּרְוָשִׁי וּפּוּרוּרָוָס" לאחר שפורורוס שיחרר את אורושי מידי השֵד שחטף אותה, הוא מעביר אותה למרכבת הַגַנְדְהַרְוִים והמחרוזת שלה נתפסת בצמח מטפס ומונעת ממנה לעלות למרכבה. חברתה אומרת לה שיהיה קשה לשחרר אותה מהצמח הזה. יש בכך רמז להפיכתה לצמח מטפס בהמשך. בתחילת המחזה "מָאלָוִיקָה וְאַגְנִימִיטְרָה", אחת המשרתות, בדרכה אל המלכה, מדברת עם חברתה על חותם הנחש שהביאה מהצורף של המלכה. בשלב הזה הקורא לא מייחס משמעות רבה לנאמר, אך לחותם הזה שהופיע במערכה הראשונה יהיה תפקיד חשוב במערכה הרביעית.


כמה דוגמאות מהמחזות:

- המלכה מחליטה לשנות גישה כלפי ענייני אהבהביו של המלך:

המלכה: בעלי, אני מקיימת נדר מסוים שנוגע אליך. עליך לסבול את הטִרְדָה כשעה קלה.
המלך: אל תדברי ככה. זה חסד, לא טִרְדָה.
הליצן: הלוואי שאתברך כל שני וחמישי בכזאת טִרְדָה עם ממתקי מנחה.
המלך: מה שם הנדר שנדרת?
[המלכה מביטה בנִיפּוּנִיקָה]
נִיפּוּנִיקָה: אדוני, הנדר נקרא 'פיוס הבעל'.
המלך: [מסתכל על המלכה] אם כך,

הַנָּאוָה, לַשָּׁוְא נָדַרְתְּ נִדְרֵךְ
וְאֶת גּוּפֵךְ הֶעָנֹג כַּאֲנִיצֵי לוֹטוּס יִגַּעְתְּ.
מַדּוּעַ תְּפַיְּסִי אֶת הָעֶבֶד
הַמִּשְׁתּוֹקֵק נִלְהָב לְפַיְּסֵךְ?

אוּרְוָשִׁי: הוא רוכש לה כבוד גדול.
צִ'יטְרָלֶקְהָה: את פְּתַיָה כזאת. כשבני תרבות מתאהבים באישה אחרת הם שופעים נימוסים כלפי נשותיהם.


- עצביו של המלך שמחפש את אהובתו ולא מוצאה מתערערים, והוא מתחיל לפנות אל בעלי חיים שונים בחפשו אותה. כאן הוא מדמיין שהוא שומע את אצעדות אהובתו, אך מסתבר שזה אווז:

[בעצב] אויה!

אֵין זֶה צִלְצוּל אֶצְעָדוֹת
אֶלָּא אֲוָז מַלְכוּתִי מְגַעְגֵּעַ,
הַנּוֹשֵׂא נַפְשׁוֹ אֶל אֲגַם מָאנָסָה
לְמַרְאֵה הַשָּׁמַיִם הַמִּתְקַדְּרִים עֲנָנִים.
...

[קם ורוקד]

אֲוָז, אִם לֹא רָאִיתָ
עַל גְּדַת הָאֲגַם
אֶת אֲהוּבָתִי קְשׁוּתַת הַגַּבּוֹת,
גָּנַב, אֵיךְ אֶת אֹפֶן הִלּוּכָהּ
הַמִּתְנוֹדֵד כְּשִׁכּוֹר
אִמַּצְתָּ לְךָ בִּמְלוֹאוֹ?
...

[מתקרב, כפות ידיו צמודות במחוות ברכה]

אֲוָז, הָשֵׁב לִי אֶת אֲהוּבָתִי.
אֶת אֹפֶן הִלּוּכָהּ גָּנַבְתָּ.
אִם בְּשֹׁד הָעֲשִׂירִית הֻרְשַׁעְתָּ,
כַּחֹק הַחְזֵר אֶת הַכֹּל.
...

[שוב רוקד צַ'רְצָ'רִי]

[שר שוב: 'אווז, השב לי את אהובתי...' רוקד ריקוד דְוִיפָּדִיקָה. צוחק] פָּרַח מפחד. שהרי המלך מעניש את הגנבים. אשאר כאן...



- פורורוס ממשיך לחפש את אורושי ומגיע להר. כאן יש טריק של קאלידאסה המשתמש במשפט בסנסקריט שיכול להקרא כשאלה אך גם כתשובה. המלך השומע את הד קולו חושב שההר ענה לו:

[מצמיד את כפות ידיו במחוות ברכה ומתקרב בצַ'רְצָ'רִיקָה]

אֲדוֹן כָּל הֶהָרִים,
הֲרָאִיתָ בַּעֲבִי הַיַּעַר הַנֶּהְדָּר
אֶת הָאִשָּׁה שֶׁעָזְבָה אוֹתִי?
בַּת חֵן הִיא, כְּלִילַת יֹפִי.

[שומע את הד קולו]

[מאזין. בצהלה] מה? הוא אמר שראה אותה, החזיר לי במילותי. טוב, אחפש אותה...]


- במחזות יש משחקי מילים כגון שמו של הרופא הוא דְהְרוּוָסִידְהִי, שפירושו "ריפוי בטוח" - הצלחה ודאית בריפוי. ויש גם משחק עם שמה של אחת המשרתות הנקראת בשם צַ'נְדְרִיקָה, שפירושו "אור הירח" ובקטע הבא דו-המשמעות של השם באה לידי ביטוי - המלך והליצן חומקים כדי לפגוש את האהובה ולפתע נתקלים בצַ'נְדְרִיקָה, המשרתת של המלכה אִירָוָאטִי:

המלך: [בחשש] ידידי המשרתת של חברתך אִירָוָאטִי, צַ'נְדְרִיקָה, מתקרבת אלינו וקוטפת פרחים בשקידה.
בוא נתחבא מאחורי הקיר.
הליצן: אה, גנבים ומאהבים מְצוּוִים לחמוק מצַ'נְדְרִיקָה. {כאן אפשר לפרש זאת כלחמוק מהמשרתת או להסתתר מפני אור הירח}


- בקטע הבא המלכה דְהָארִינִי, האהובה מָאלָוִיקָה ובנות פמליה נוספות נכנסות:

מָאלָוִיקָה: [לעצמה] אני יודעת למה עיטרו אותי בתכשיטי חתונה. אף על פי כן הלב שלי רוטט כמו מים על עלה לוטוס, ועיני
השמאלית ממצמצת וממצמצת.
הליצן: אוהו, ידיד, הגבירה מאלויקה יפה פי כמה בשמלת הכלולות.
המלך: אני רואה אותה,

מַלְבּוּשָׁהּ, שֵׁשׁ וּמֶשִׁי,
מְהֻדָּק לְגוּפָהּ,
מְעֻטַּר עֲדָיִים לָרֹב
הִיא נוֹהֶרֶת כִּפְנֵי הַלְּבָנָה
הָעוֹלָה בְּלֵיל אָבִיב מְכוֹכָב
עִם חֲלוֹף יְמוֹת הַצִּנָּה.


המחזות של קאלידאסה מורכבים וכוללים רבדים רבים של משמעויות ומשחקי מילים, שסביר להניח שחלקם אובדים בתרגום. עם זאת, עמרם פטר הביא בפנינו תרגום מצויין המלווה בפירושי מילים ומונחים ואף הוסיף את המבוא המשותף של דוד שולמן ושל וֶלְצְ'הֵרוּ נָארָיָנָה רָאוֹ.

מיועד לקוראים המתעניינים בתאטרון ובתרבות הודו ואינם נרתעים מקריאה מעמיקה.

4.5 כוכבים שעוגלו לחמישה.

» ביקורות נוספות של פרפר צהוב
» ביקורות נוספות על המלך מאוהב - שני מחזות מהודו העתיקה